יאדה על כל עלילת האוס,סופו של טריטר, וסוף הפרק. איזה יופי!
וכל הפרק אני אומר לעצמי "מה זה? מה עשו ממנו? זה לא האוס שאני מכיר!"
כל השאר לא ממש הפריע לי למרות שהיתה די הרגשה שעלילת החולה נדחקת אצלי לשוליים בהתרכזות בפרק כי כל מה שהיה קשור בהאוס וטריטר היה הרבה יותר מותח ומעניין.
ההתנהגות של האוס במשפט היתה כל כך מצחיקה. וגם הציניות שלו לגבי תכנית 12 השלבים... אנדרה הענק, לול.
ואחרי מה שקדי עשתה בשבילו בפרק הזה, אם הוא לא עושה לה ילד בסוף אני מאוד אתאכזב. :)

כן, כן, זה הולך להגיע ויהיו פה המון סימני קריאה. המון.

ביי. ביי. טריטר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (אמרתי לכם).

שלום ולא להתראות, עוף לי מהסדרה, אל תתקשר, ואתה יודע מה- אתה מוזמן להתפגר (רציתי לצאת פואטי). והשופטת הזאת- הו! סוף סוף מישהו עם שכל! למה היא לא הייתה יכולה לבוא כבר בפרק 5?!
טוב, יאללה, מה זה משנה? העיקר שהאדיוט עף ולא צריך לסבול יותר אותו, את המסטיקים שלו, את הדיבור החלש-קריפי-עאלק-מפחיד שלו, וזהו זה. good-bye.

והסוף היה אדיר, ובהחלט אין על האוס ו-ווילסון.

קיצר, סליירט- יאדה על הכל. על כ-ל מילה. תבינו לבד מה זה אומר (אבל החיבוק היה נורא חמוד. אז אולי... יש... תקווה?)

אני הרגשתי שהפרק די אחיד מבחינתי, לא הרגשתי שהסיום שלו התעלה על התחלתו אבל אולי זה מפני שכמו שלא הבנתי איך המצב הגיע לידי כך שטריטר יכול לעשות ככל העולה על רוחו כמעט בבית החולים כדי לתפוס את האוס, ולהגיע לכמעט משפט, המשפט מתבטל בגלל שהאוס לא השתמש באוקסיקודין באמת לכאורה.
כלומר האם העברה היא רק השימוש עצמו ולא הרישום הכוזב עצמו של התרופה? ( הרי הוא היה יכול להגיד, נכון זייפתי אבל אחרי שקיבלת את הכדורים זרקתי אותם לפח ולא עשיתי בהם שימוש, זה גם היה פוטר אותו? האם זה לא הצורך לזייף שמעיד עד כמה כביכול המצב שלו מדורדר?)

מבחינתי המוטו של הפרק היה - גם המעשים משקרים
על פי קאדי, טריטר נתן להאוס הזדמנויות על ימין ועל שמאל שהאוס לא לקח כדי לא להגיע למצב הזה, אבל הפרקים האחרונים והפרק במיוחד הראו שמעשה נתינת ההזדמנות הזו היה שקר אחד גדול.

סוף הפרק שבו האוס שואל את טריטר האם לצפות לו שהוא ימשיך לארוב לו ולחפש אותו, וטריטר אומר שלא, הזכיר לי איכשהו את סוף הפרק בעונה השנייה שבו האוס מציק לרופא שלמד איתו והורס לו את המחקר וההוא בסוף שואל אותו ומה עכשיו , והאוס משיב לו שהוא סיים איתו ושהם שווים או משהו כזה, וכמו שאז לא חשבתי שאותו רופא היה זוכה לכזו הצקה מהאוס אלמלא הוא חיפש הסחת דעת בגלל העדרה של סטייסי, אני מניחה גם שטריטר לא היה הופך את האוס לכזו מטרה אלמלי תחושת המחסור בחייו שלו שהוא הודה בה בפרק, כך שהמעשים של שניהם משקרים בגדול לדעתי,
וגם הפרק מעשיו של האוס ממשיכים לשקר, נראה כאילו הוא מנסה לשקם את חייו ויחסיו, אבל לבסוף מתברר שרוב מעשיו כוונו גם כדי להציל את עצמו כנראה אבל גם נראה לי כדי לבדוק מה בדיוק יהיה מספיק לטריטר, (נראה לי שאחרי שקאדי אמרה לו להתנצל הוא מצא בזה עניין וזה עזר לו להשלים עם ההתרפסות כביכול וההיכנסות לגמילה) מעולם לא הייתה לו כוונה אמיתית להיגמל.

קמרון נראתה במהלך הפרק כאילו היא הצליחה ללמוד מהאוס רק דבר אחד- איך להפוך את החולה למרכז עולמך, ושלא יהיה אכפת לך במי מהסובבים אותך אתה פוגע בדרך וכמה רע להם. החיבוק שלה את האוס בסוף הפרק על ההתנצלות שלו לוילסון נראה לי כאילו הודאה בכך שהיא שמחה שזה לא באמת מה שהאוס ניסה ללמד אותה, כי זה לא היא בבסיס ועדיף לה שתנטוש את ההתנהגות הזו ויפה שעה אחת קודם. (או שהיא סתם ניצלה את ההזמדנות כדי לחבק אותו, וזה בהחלט יכול להיות שזה כן היא)

ואני בהחלט מקווה שהם ימשיכו לקו קליל יותר בפרקים הבאים (והאמת שהיה נראה לי שהם יקחו את הכוון הזה אחרי שקשת טריטר תיגמר עוד לפני שראיתי את הפרק הזה, אז הוא רק חיזק לי את הציפיה הזו, אם כי כל עוד לא ראיתי את הפרק הבא עדיין יכול להיות שאני טועה)

וסתם לסיום הערה של זלפה שהצחיקה אותי-
איך שהפרק מתחיל ורואים את השריפה זלפה אומרת לי, "טריטר עולה באש? "

גם התגובה שלי הפוכה לתגובה שלי לפרק הקודם. הרבה יותר נהנתי ממנו.

המקרה השבועי היה פחות מעניין מבשבוע שעבר, אבל הוא גם לא היה החלק המרכזי של הפרק, כך שזה לא הפריע לי. את האוס אהבתי, בניגוד לפרק שעבר בו לא יכולתי לסבול אותו. וקאדי הפעם הייתה מעל ומעבר, לאורך כל הפרק היא הוכיחה את עצמה. לגבי קמרון אני עם פואמי. ודווקא צ´ייס הוא זה שמעצבן אותי עם חיקוי ההאוס שלו (לא שזה חדש...)

אבל גולת הכותרת של הפרק בהחלט הייתה הגילוי בסוף... ו-ווילסון היה כל כך חמוד עם המבט על הפנים שלו כשהוא הבין שההתנצלות של האוס לא הייתה חלק מההגמלות!

בכל מקרה, ברוך שפטרנו מטריטר, ושלא נראה אותו שוב לעולם :X.

למען האמת ממש לא נראה לי שקמרון הולכת להעלם מהמסך וטוב שלא..
בייחוד לא לאחר שהאוס יידע אותה ש LOVE KILLS.
האימרה הזו פותחת חלון הזדמנויות לקשר ויהיה נחמד לצפות בזה,
אפשר להניח שכשהם יהיו ביחד האוס יהפך לאדם טוב יותר, (ואז יפוג בטח הקראש שיש לי להאוס.. כי כל החספוס הסקסי והרוע יעלמו ואז מה ישאר לנו מהאוס? אדם ענוותן וצנוע בן 47 עם קול סקסי?!)

בכל אופן, למרות רגשותי האמביוולנטים לנושא הטעון "קמרון - האוס" אני דווקא רוצה לראות אותם כזוג.

שלום לטריטר תהיה חסר

הסיום די הימם גם אותי, והאמת קצת הכעיס, הוא חייב להשתנות
קצת! אבל אז חשבתי, מה באמת גורם לאנשים כמו האוס להשתנות?
אתגרים מוזרים כמו טריטר ווילסון וסמים? ממש לא! הם חיים על
דברים כאלה. התשובה היא - אהבה. ועד שלא נראה שהאוס אוהב
מישהי, או לפחות מתאהב, לא נראה אותו משתנה.
מצד שני, אני חושש ממשהו כזה מאוד, זה יהפוך את הסידרה למשהו
נורא, אלא אם כן התסריטאים הגאונים יעשו את זה כמו שצריך...

מגיע ח"ח לדייויד מורס, שהצליח בהבעת פנים אחת לגרום לי
להבין כמה הוא שחקן גדול. כשהאוס הולך אליו להתנצל, רואים על
הפנים שלו את החמלה, את ההתרככות הזו, והייתי בטוח שזהו,
ובום. הוא חוזר לטריטריות שלו. קטע גדול.

איזה עינוי סיני זה לחכות חודש להאוס ואז לגלות שהחליפו לנו אותו. במקום האוס יש שם בחור מוזנח שהולך לתוכנית שניים עשר הצעדים ואומר לקאדי שהוא פאתטי ואני אומרת: "נכון, אתה פאתטי."
כשהוא אמר שלאנשים אין ציפיות ממנו, חשבתי על זה שהוא אכן הרויח עמדה אומללה. אף אחד לא מצפה ממנו להתנהגות נורמלית. אפילו כשהוא מתנצל בפני וילסון (והו, כמה שהוא צריך להתנצל בפני וילסון) וילסון מאושר כאילו זכה בלוטו, כי באמת, מהאוס לא מצפים שיתנצל.
טריטר אחרי כל הכוח שגילה הפך לקטן מאוד בבית המשפט. לא יכולתי שלא להיזכר בשוטר שפעם דיברתי איתו והתלונן על השופטים המעאפנים שכל הזמן משחררים להם עצורים אחרי שעבדו כל כך קשה כדי לתפוס אותם. אז הנה, סוף סוף זה גם קורה בטלויזיה, רק שהפעם אני מבסוטית בשביל העציר. הוא סוף סוף מצא את עצמו בסוף. נזכר שלא איכפת לו מאף אחד, כי הוא האוס, והוא מציל את החולים. (מזכיר קצת את אנג´ל ב 5.12: אני אנג´ל, איי ביט דה בד גייס...")

וסתם הערה כללית, לכל אלה שמתרגשים מזה שהאוס לא באמת רצה להיגמל והלך לגמילה בגלל המשפט. אין אף מכור שהולך להיגמל (בטח שלא בפעם הראשונה) כי הוא רוצה להיגמל. הם כולם הולכים בגלל המשפט, בגלל המשפחה, כי האמא/האשה/הילדים לוחצים, כי השופט זרק אותם לכלא ועדיף ללכת לקבוצה של נגמלים מללכת לעבוד במשהו אחר, או כי חבר החליט לגרור אותם ל"פגישת אן איי".
ולמרות שהם לא באו כדי להיגמל, לפעמים זה תופס, וכל גמילה מקדמת אותך לגמילה שממנה כבר לא תחזור לסמים.
ולכן אני אופטימית מאוד לגבי האוס והגמילה שלו. הכל זה חלק מהתהליך. ונורא אהבתי את המטפל שם, בקבוצה. הוא היה אחלה.

(מעניין אם מישהו מסתכל כאן בתגובות, חצי שנה אחרי שראיתם את הפרק אני רואה אותו בערוץ 3...)
(האם זה רלוונטי לציין ספוילר אחרי השידור בערוץ 3?)

מסכימה עם מה שנאמר לגבי הסוף ההאוסי. מאד הפתיע אותי, והיה משעשע, אבל האמת שקצת התאכסבתי בשביל האוס. נראה לי שההצגה המעולה של ה"גמילה" שלו דורשת מאמץ כמעט כמו לעבור את זה באמת. אז לא חבל?

ולגבי החולה - כל הנושא של מחיקת הזכרון נראה לי מופרך בהקשר של החולה הזה. אין לי מושג לגבי ההליך הרפואי עצמו, ואם יש בכלל דבר כזה, אבל ההסבר בפרק לא היה מספק בעיני. אם הבעיה היתה זה שהוא מאוהב בארוסתו של אחיו, לא היה יותר קל לעבור דירה / מדינה ולהתרחק ממנה מאשר למחוק את *כל* הזכרון שלך?!