ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

גלי, 1X22 (ספוילרים)

מאת: עדן
פורסם בתאריך: 09/06/2010

איזו מסחטת דמעות, הא? כלומר, לא שציפיתי למשהו אחר מגלי, אבל בשלב כלשהו זה כבר היה כמעט מתיש. אפילו הרצתי מעט קדימה בשיר הסיום של שוסטר, גם כי אישית אני לא אוהב את הגרסה הזאת של Over the rainbow וגם כי כמה אפשר ללחוץ לנו על כפתורי הבכי?

עוד מישהו שם לב שלראשונה בסדרה קיבלנו אך ורק נאמברים מלאים? החל מהביצוע של מועדון הגלי בתחרות, עבור ברפסודיה בוהמית של 'ווקאל אדרנלין' וכלה בשירי הפרידה של המועדון ומר שוסטר- כל השירים הושרו במלואם. אני חושב שההחלטה הזאת קצת פגמה בקצב של הפרק, אבל כאירוע חד-פעמי, ועוד בסיום עונה, אני מקבל את זה. היה פה הרבה כבוד למילים של השירים, ולהקשרים בהם הם בוצעו, וזה היה מאוד הולם.

כמה נקודות להתייחסות (כי לכתוב פסקאות שלמות זה, אם לצטט את אוליביה ניוטון ג'ון, הכי 2009):

* השילוב של רפסודיה בוהמית והלידה של קווין היה, בדומה לשיר הפאנק שלה מהפרק הקודם, מצחיק וגם די מטריד.

* לא מאוד אמין שקווין חזרה לבית הספר בערך יומיים אחרי הלידה. גם היכולת המדהימה של כל הכנופיה למצוא בית חולים, לשהות בו כמה שעות ועוד להספיק לחזוק בזמן להכרזת התוצאות היתה לא אמינה.

* חבל שמלבד פין ורייצ'ל, כל החברים המקוריים במועדון שוב צימצמו נוכחות. אז נכון שהיו הרבה קצוות לסגור והרבה שירים לשיר, אבל הייתי שמח לשמוע קצת יותר ממרסדס, קורט, ארטי וטינה.

* סגירת המעגל (השניה, אבל ניחא) של רייצ'ל ושלבי היתה מאוד עצובה בעיניי. נרמז בכבדות ששלבי תאמץ את התינוקת של קווין, וזה באמת מסיים את שני קווי העלילה, אבל במקומה של רייצ'ל הייתי מאוד נפגע מהמסר שזה שולח.

* To Sir, with love- ביצוע מקסים, ובעיניי הטוב ביותר של הפרק. גם כל הבניה לקראתו, עם הוידויים של חברי המועדון על השינוי שחל בהם מאז הקמתו, היה מאוד מרגש. צ'יזי בטירוף, אבל מרגש.

זהו, אז תכל'ס, אחרי כל המהומות, העניינים פחות או יותר חזרו למסלולם, שזה גם כבר מוטיב חוזר בסדרה. נתראה בספטמבר!

דיון (14)