ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

Being Human - עונה 3, פרק 8 (ספויילרים לכל העונות)

מאת: WhtRvn
פורסם בתאריך: 14/03/2011

אני שונאת שסדרות מרימות את העלילה גבוה-גבוה להנחתה מעולה אך מסבכות את הפלונטר יותר ויותר כך שבסוף, אם נחזור למטאפורת המטוס, המנוע מתקלקל. וזה מה שלדעתי קרה בפרק האחרון לעונה השלישית - בו גילינו שבטוויסט מבריק כל עלילת העונה נסבה סביב נבואת השקר שהכניסה ליאה למוחו של מיטשל, גילינו שאחרי שאתה רוצח 20 איש בקרון רכבת אין ממש דרך חזרה, וגילינו שברגע שמלהקים את אחד השחקנים הראשיים לסרט של פיטר ג'קסון צריכים למצוא דרך כדי לסלול לו את הדרך החוצה. כלומר, במילים פשוטות, היי שלום מיטשל, ותודה על הגופות.

המעמד המותח בו הסתיים הפרק הקודם - מיטשל בכלא, נינה במצב קריטי לאחר שנדקרה על ידי האריק (הבאד-גיי האולטימטיבי) וישנה הוכחה מצולמת לקיומם של ערפדים - נפתר במן דאוס אקס מכינה: האריק הורג את השוטרים, שובר את המצלמה, ומשחרר את מיטשל. נינה מתעוררת בשעת הש' ומחלימה בקצב מהיר מן הרגיל בזכות היותה אשת זאב. מק'נייר (אולי הדמות החדשה הכי מעניינת העונה) משאיר מכתב מרגש (באמת!) לתום, וזה מצדו אינו מקשיב לשום דבר מן הנאמר בו והולך לנקום את הרצח של אביו המאמץ; מיד לאחר מכן, הוא נעלם בלי לשוב. שאלת הנאמנות של מיטשל, כמו גם הדיאלוג המתיש בסוף בין ג'ורג' למיטשל, בו הוא ניסה לגרום לו להרוג אותו באמירות ילדותיות של "אתה לוזר ורצית להסתובב איתי כי אני מגניב...", הייתה מייגעת. אתגר ווינדהם, אחד מהערפדים ה"עתיקים" בעל יכולת הבעה כשל קיאנו ריבס, מנסה לאיים באיזה חזון אפוקליפטי של תחילת "עידן הערפדים", אך נתפס כלא מאיים בכלל.

הגיהנום, אותו מקום שהתאמצו כל כך בעונה השנייה לתאר אותו כמפחיד - שהאנשים מאחורי הדלת מחכים עם אלות וחבלים לבאים - התברר כמסדרון ארוך של דלתות. אותם אנשים אלימים עם נוצות שחורות-שחורות על כנפיהם השחורות-שחורות? אינם נראים באופק. במקומם קיבלנו את ליאה, רוח רפאים ממושב H12 בקרון המוות של דייזי ומיטשל. זה מדהים איך רוח אחת, טרייה במיוחד, יש לה כוח השפעה כל כך עצום גם על מיטשל וגם על עולם החיים (הקריין בפרק השני, הכיתוב באמצעות אותיות המגנט בפרק השלישי, השימוש בגופה של השוטר בפרק האחרון) - רגע, אמרתי מדהים? התכוונתי תמוה בהחלט. ראינו את ליאה זועמת ומרוצה מהתוכנית שהתממשה, אבל גם ראינו איך מגדל הקלפים שהוא הפאסון שלה נופל מהר מאוד מאיזה שמאלציות מצד אנני. היא כבר לא כועסת, היא באמת רוצה רק חיבוק. לא הראו לנו אפילו איש אחד מלבד ליאה במסדרון הארוך שהוא הגיהנום, אבל נו, שתלך לחפש לה את גילברט מהעונה הראשונה.

אחרי קטע המלודרמה הארוך ביותר ביקום של הסדרה, כזה מן קטע שנמרח ונמרח עד אין קץ, נועץ ג'ורג' בבכי את היתד בליבו של מיטשל. המעשה הזה מותיר אותנו עם שלוש דמויות ראשיות, אך אנמיות במידה מסוימת. אני חושבת שהעלילה המעניינת ביותר של אנני נותרה אי שם בעונה הראשונה, אז גילתה שהארוס שלה הוא זה שהרג אותה. מאז היא די מחפשת את עצמה, והופכת למעצבנת ולא רלוונטית. אני מקווה שההבטחה של ווינדהם שיש לה כוחות גדולים שהיא איננה מודעת להם, כמו גם חסרונו של מיטשל יגרום לדמות שלה להתפתח בזכות עצמה. בנוגע לעלילת ג'ורג' ונינה נותר לי לקוות שלא יהפכו את העניין לסיטקום של שני אנשי-זאב ותינוק/ת.

למרות כל הקנטרנות שהובאה להלן, אני באמת חושבת שזו הייתה עונה מוצלחת באופן כללי, ושמחתי לקרוא הבוקר שתהיה עונה רביעית (http://bbc.in/gdhZSh).

דיון (2)