ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

שובר שורות עונה 4 פרק 9 (ספ')

מאת: שיח רחב ועץ גבוה
פורסם בתאריך: 14/09/2011

"אולי הגיע הזמן שתתחיל לתכנן אסטרטגיית יציאה" (סקיילר לוולט, בפנייה שצריכה להדהד גם בראשו של וינס גיליגן).

משהו לא עובד בעונה הרביעית של ברייקינג באד. באופן בלתי מתקבל על הדעת, נדמה שהעונה, שהחלה לאט ותפסה תאוצה בשניים-שלושה פרקים מצוינים ומותחים, עדיין מחפשת את עצמה. מתקבלת התחושה שיוצריה שירטטו כיוון כללי לעונה, וידעו לאן הם רוצים שכל אחת מהדמויות תגיע בסופה, אבל אין להם מושג איך לעשות את זה.

וכך, אחרי בנייה ממושכת מדי, נמרחת מדי ובלתי מדויקת בעליל של הקרע בין ג'סי לוולט במהלך העונה מגיע רגע השיא, הקרב ביניהם בביתו של ג'סי, ולא מצליח לעורר בי אפילו רגש קטן אחד. האם זו התוכנית? לגרום לצופה להרגיש קר כמו וולט? קשה לי להאמין. אני יותר נוטה לחשוב שבעקבות בנייה מרושלת של מערכת היחסים בין השניים במהלך העונה (דווקא מערכת היחסים הזו, שהיתה הנקודה החזקה של הסדרה מראשיתה), נותרתי אדיש לחלוטין לקרב ביניהם.

לא האמנתי שאגיד את זה, אבל אני ממש מרגיש כאילו "שובר שורות" מושכת אותי באף כצופה, מרמה אותי בהבטחות לשיא שלא מגיע. זה מפתיע, כי הסדרה הזו תמיד התמחתה בפן הפסיכולוגי, ותמיד ידעה לשלב אותו עם טלוויזיה משלהבת, מותחת, קיצונית. כל התכונות הללו כמעט שלא הופיעו בעונה הרביעית של שובר שורות, לפחות עד כה. בכל פרק אני מרגיש שהפיצוץ מתקרב, שבפרק הבא אזכר בתחושה האופיינית כל כך לעונות הקודמות, של חיים על הקצה. ומלבד פרק אחד אדיר (כלב הבעיות), האחרים רק הרגישו כמו נסיעה אל עבר הצוק, רק פיתחו תחושה של "עוד רגע זה קורה". אז במקום תחושת הצפייה בתאונת רכבת שאי אפשר למנוע, מתקבלת הרגשה שכבר תשעה פרקים אנחנו צופים סתם בנסיעתה של הרכבת. ללא התרגשות, ללא חדשנות. סדרה רגילה. מצויינת, אך רגילה.

אני מקווה שאתבדה. אני גם יכול להעריך בלי לקחת סיכון גדול מדי שארבעת הפרקים האחרונים של העונה יחזירו במעט את התחושה הנושנה, אבל יש משהו מאכזב מאוד בכך שסדרה שבעונות קודמות שברה מוסכמות, הפציצה בפרקים עצומים סתם כך, באמצע העונה, חוזרת למבנה המוכר כל כך מסדרות אחרות - האצה איטית ומדודה, לתוך תהום שנפער רק בפרקים האחרונים. חבל שסדרה שפעם לא ידעת מה תקבל כשתצפה בה, הופכת במידה מסוימת לצפויה.

אני קורא כל מיני ניתוחים באתרים אחרים וגם כאן, אשר מנסים להעריך מה עשוי לקרות בהמשך העונה, מנסים לחפש רמזים מטרימים בהתרחשויות לעלילה העתידית. זה הגיוני ועושים את זה בכל סדרה, אבל במקרה של שובר שורות הניחושים הללו קיצוניים, כולם מחפשים את הטוויסט שיעיף את הצופה וישנה את כל מה שהוא מכיר. הסיבה לכך היא שזה מה שלמדנו לצפות מהסדרה הזאת, אבל נדמה שכל הרעיונות (המוצלחים לעתים) של הגולשים הם רק סממן לדבר נוסף - הצופים מחפשים בעונה הרביעית את שובר שורות המוכרת. הם למעשה אומרים: "לא יכול להיות שהעונה מתפתחת פשוט כך, חייב להיות משהו מאחורי זה". הם מסרבים לקבל את פרקי הדרדל'ה כפשוטם ומחפשים את המשמעות העמוקה יותר לתהליכים. זה נפלא, אבל בעונה האחרונה נדמה שהתהליכים האלה קורים בעיקר בתקוותיהם של הצופים, ופחות על המסך.

שובר שורות נשארה טלוויזיה מצוינת, מדויקת, משוחקת לעילא, וראויה למרבית הסופרלטיבים, אבל אחרי יותר משנה של המתנה, באמת שציפיתי ממנה ליותר - כבר בשלב הזה של העונה.

דיון (3)