ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

ביקורת על טרמינייטור

מאת: trilliane
פורסם בתאריך: 01/02/2012

מוזר לקרוא ביקורות כ"כ שונות בהתייחסותן לחלקי הסדרה... אז הנה הדעה שלי (ושל שותפי לצפייה):
העונה הראשונה היא למעשה פחות מחצי עונה (9 פרקים בלבד) בגלל שביתת התסריטאים, אבל הם החזירו אותי לאווירה של הסרטים והיו מותחים מאוד. ממש ישבתי על הספה מכווצת ממתח מאימת הטרמינייטור שבדיוק רדף אחריהם (או כל דבר אחר; למשפחת קונור לא חסרים אוייבים כמובן). צריך לסספנד ויש בוחצלגיחצן, אבל זו מורשת הסרטים, אין מה לעשות. אם מקבלים כעובדה את ההנחה שהטכנולוגיה קיימת, מופרכת ככל שיהיה, אז שיהיה.

אחרי עונה קצרה אך מבטיחה ציפיתי שעונה מלאה (22 פרקים) תספק המשך שיממש את הפוטנציאל ויפתח אותו לעלילה מרתקת וסוחפת אך התבדיתי. העונה השנייה התחילה בפרקים כ"כ חלשים שתהיתי מה קרה לתסריטאי העונה הראשונה בחודשים שעברו מסיומה (ואיך יכול להיות שהביקורות כאן טענו שהעונה השנייה משתפרת). העלילות היו מטופשות והדיאלוגים מביכים. בהמשך חל שיפור קל, אבל העונה לא שמרה על רצף הגיוני והיו כל מיני פרקי stand-alone תלושים שלא תרמו דבר לעלילה הראשית (ולמעט אחד, שהיה דווקא מעניין, גם לא היו מוצלחים בפני עצמם). לפעמים התחושה הייתה שזו פשוט הזדמנות לתת לחלק מהשחקנים הקבועים חופש...

אגב שחקנים, לא הפריע לי שלנה הידי (שרה קונור) אינה לינדה המילטון, אבל היא פשוט משחקת מעצבן והקריינות שלה מעיקה. היא גם לא אמינה במיוחד כפייטרית, היא מיופייפת מדי ובעלת מבנה גוף רזה ותו לא; אי אפשר להשוות בינה לבין המילטון, שבסרט השני נראתה באמת כמו אישה שעברה מטמורפוזה מדהימה מצעירה תמימה וחסרת ישע לפייטרית אמיתית (עם כל השרירים הנלווים). יש סצינה בסדרה שבה היא עושה מתח, וזה נראה כ"כ ברור שמרימים אותה מלמטה כי אין שום מצב שהיא מצליחה לעשות שניים כמו שהזרועות שלה נראות.
תומס דקר (ג'ון) היה בסדר רוב הזמן, אם כי האופי של הדמות די שונה מכי שהיא הוצגה בסרטים (כילד וכבחור צעיר) אבל נו, גיל ההתבגרות, מותר לו.
סאמר גלאו הייתה טובה בעונה הראשונה אבל בשנייה נראה שהיא בעיקר ממחזרת והיא, עד כמה שזה נשמע מוזר, רובוטית מדי. אולי אלה התסריטים, אבל לא אהבתי אותה בעונה השנייה, היא הייתה מאוד סתמית (למעט ממש בתחילתה). בקיצור, אני לא שותפה להערצה הגורפת אליה. אני חושבת שהיא שחקנית פחות טובה מכפי שעושים ממנה.
נקודת האור העיקרית בעונה השנייה היא דמותה המעניינת של שירלי מנסון (סולנית גרבג', בניסיון משחק ראשון, היא עומדת במשימה בכבוד) אבל גם היא די מתבזבזת רוב הזמן.

בפרקי הסיום נראה שהיוצרים נזכרו סוף סוף להגביר את הקצב ולסגור את הקצוות (אולי בדיוק קיבלו הודעה שלא ממשיכים לעונה 3) אבל עשו זאת באופן מעצבן למדי שלא פעם גרם לי לפלוט WTF. בסופו של דבר הסיום רק אכזב אותי וגרם לי לחשוב שלו היו מתמקדים בקו העלילה הראשי בלי כל מיני שטויות מסביב ודמויות משנה מיותרות (מי אמר ריילי או ג'סי ולא קיבל?), אפשר היה להגיע לחלקים עם ה"בשר" הרבה יותר מהר, ואז גם לפתח אותם באופן סוחף והגיוני יותר, ולהמשיך את הסדרה למחוזות מעניינים במקום לעצור בנקודת הזמן שבה היא הסתיימה.

לסיכום: פוטנציאל טוב, מימוש ככה-ככה. נחמדה לצפייה אבל לא הרבה מעבר. אולי לו העונה השנייה הייתה קצרה כמו הראשונה היא הייתה מכריחה את הכותבים להתמקד בעיקר והיינו מקבלים עונה מהודקת, עניינית ומותחת במקום מיש-מש מפוספס.

דיון (2)