ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

ביקורת על חדר החדשות

מאת: trilliane
פורסם בתאריך: 10/09/2012

סיימתי לצפות בעונה הראשונה (עשרה פרקים, כל אחד כשעה) ואפשר לתמצת אותה ב"סורקין נשאר סורקין", לטוב ולרע. ע"ס יצירותיו, נראה כי שלושה נושאים מעניינים אותו: תקשורת (בעיקר טלוויזיה) ופוליטיקה והשילוב ביניהם. כשיצר סדרה פוליטית התמקד לא מעט באגף התקשורת (כפי שניתן להתרשם מהפיילוט של "הבית הלבן", הסדרה תוכננה במקור כסדרה על כותב הנאומים של הנשיא כשהנשיא הוא רק דמות ברקע וסאם היה אמור להיות הדמות הראשית) וכשיצר סדרה על טלוויזיה (כמו "סטודיו 60") שיבץ בה תכנים פוליטיים למכביר ועלילה פוליטית שחרגה הרבה מעבר לטיפול בכתיבה סאטירית (מה שהרס את הסדרה לדעתי, בעיקר בסופה). אחרי שיצר כבר שתי סדרות טלוויזיה על האנשים שעושים טלוויזיה (הראשונה על חדשות ספורט והשנייה על סאטירה סטייל SNL) הפעם הוא מתמקד במערכת החדשות, מה שמעניק לו סוף סוף תירוץ לגיטימי וכר נרחב לשלב פוליטיקה בלי לאנוס אותה על הסדרה.

גם כאן הדמויות חכמות, מתחכמות, שנונות, חושבות ומדברות "סורקיניזם" בקצב מהיר, אידאליסטיות להחריד וכל מה שכבר למדנו לצפות לו מסורקין. יש לו נטייה לאידאליזציה של האמריקניזציה ולא מעט קיטש צדקני, ליברלי, שמאלני ומאוהב בעצמו (וכמובן, מתנגד לרפובליקנים ולשמרנים הדתיים הקיצוניים, לרוב אותם אנשים) אבל הוא סוחף ולא משעמם לרגע, והיי, כולנו אוהבים להרגיש טוב עם עצמנו ולטפוח על שכמנו מדי פעם...

בשונה מתכניות קודמות שהיו מבוססות על המציאות באופן חלקי בלבד, כאן החדשות אמיתיות; סורקין מנצל את חכמת הבדיעבד וממקם את תחילת הסדרה בסוף 2010, כך שהוא יכול לדווח "בזמן אמת" על אירועים שקרו ואף לשבץ ציטוטים וקטעי וידאו אותנטיים (בעיקר של פוליטיקאים אבל לא רק). פה ושם הוא משלים בעזרת דמויות מומצאות (ע"ס אנשים אמיתיים) כדי שיוכל להביא גם שחקנים משלו, אבל הבסיס אמיתי לחלוטין ואין "קומאר" או הסכמי שלום פיקטיביים. עשרת הפרקים נמתחים לאורך שנה וסוקרים בעיקר את הנעשה בארה"ב במהלך 2011-2010 עם התמקדות חדשותית במערכת הפוליטית (ממשל, בחירות ועוד). הוא כמובן מותח ביקורת על הרפובליקנים (איך לא) אך לא מהסס לבקר גם את תעשיית התשקורת ועיסוקה הנמרץ בצהוב ובסקסי על חשבון חדשות אמיתיות. בין דיווחי החדשות והעבודה האינטנסיבית מאחורי הקלעים, אנחנו נחשפים לחייהם של העושים במלאכה (צוות ההפקה, כולם דמויות פיקטיביות, אם כי קראתי שהדמות של ג'ף דניאלס מבוססת על מגיש חדשות אמיתי) ולדרמות המקצועיות והאישיות שעוברות עליהם.

בחצי הראשון של העונה התקשינו להשתחרר מצלה של "הבית הלבן" והתחושה שכמעט כל סיטואציה או משפט ממחזרים משהו (אף שהעלילה מקורית לחלוטין, יש להבהיר) אבל בחצייה השני היא מתפתחת לכיוונים מעניינים ומקוריים יותר ולתחושתי סורקין הצליח ליצור יצירה חדשה, עצמאית ושווה צפייה (לפחות לאוהדיו).

דיון (12)