ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

זה רק אני שלא יוצא מגידרי משרלוק האמריקאי?

מאת: pitch1
פורסם בתאריך: 26/12/2012

~sp~
אתמול הייתה לי חוויה מעניינת. סיימתי לצפות בעונה השניה של שרלוק ומיד אח"כ התחלתי את העונה השלישית של ג'סטיפייד.
אני מבין מהיכן נובעת ההתלהבות משרלוק. אבל לדעתי משהו בסידרה לא עובד. למען הגילוי הנאות אני צופה בה עם כתוביות באנגלית בלבד, אז אולי חוות הדעת מושפעת מכך.
בגדול נראה לי שיוצרי הסידרה קצת עפו על עצמם. יש באמת משהו מדליק בעריכה, בכתוביות שרצות על המסך, הפסקול, ההומור, הדיאלוגים. החלקים מהם בנויים הסידרה מבריקים. אבל נראה לי שהסיפור הגדול נועד לשרת (או להצדיק) את אוסף ההברקות שבדרך. זה צריך להיות להיפך!
כששרלוק עמד על קצה הבניין, באמת לא היה אכפת לי שימות. ממש לא התחברתי אליו. כל כך הרבה הבדלים בינו לבין בן דמותו האמריקני (שהוא בעצם בריטי...) האוס הזכור לטוב. גם מוריאטי (היותר מדי צעיר לטעמי) נראה כמו חיקוי לפסיכופטים הכל כך לא מנומקים ששלטו בקולנוע האמריקאי לפני עשור או שניים. יותר מזה יש כל כך הרבה דברים כל כך תלושים. אזכיר את מבצע ההצלה של איירין מהפרק השני (שתי הדקות האחרונות) , או מישהו חבוש טורבן מהעונה הראשונה שמופיע אצל שרלוק בבית בקטע של חצי דקה מנופף בשברייה ומובס ע"י שרלוק. כל כך תלוש, כל כך לא מוסבר. כאילו יוצרי הסידרה קורצים לצופים ואומרים "עזבו אותכם מפרטים באנו לעשות פאן - תזרמו איתנו"
אף אחת מהדמויות לא התחבבה אלי, לא ממש אכפת לי מה יקרה להם, ככל שניסו לעצב את שרלוק - בהאוס זה עבד יותר טוב.

היפוכם הגמור של הדברים אני יכול לאמר על "ג'סיפייד" שהיא הסידרה הכי טובה שניתקלתי בה לאחרונה.
בלי עירום, בלי אלימות מטורפת, בלי לפוצץ מטוסי סילון, בלי עלילה מפותלת כמו כרומוזום שיכור שאיבד הצפון. בקלילות, עם המון הומור, סיפור טוב, דמויות מדליקות ובעיקר פסקול מדויק - פשוט כיף!

דיון (12)