ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

משחקי הכס

מאת: Jaguar
פורסם בתאריך: 13/03/2014

משחקי הכס/שיר של אש ושל קרח



הרבה קרדיט מגיע לג'ורג' מרטין, הסופר של סדרת הספרים 'שיר של אש ושל קרח' שעליה מבוססת 'משחקי הכס'. הסיפור נפלא, עשיר, מורכב ומתוחכם. אבל בשלב כלשהו בזמן קריאת הספרים אני מתחיל לחשוב לעצמי "לא קראתי את זה כבר?"
לא, אני לא רומז שג'ורג' מרטין גנב את העלילה מסופר אחר. אבל הוא כן השאיל הרבה אלמנטים מספרי ההיסטוריה, האמיתיים, שלנו.


שושנים, זאבים ואריות.
אני אתחיל עם סיפור המסגרת. בשנים 1455 ועד 1485 התרחשה באנגליה מלחמת השושנים. בית לנקסטר ובית יורק, שנשמעים ממש כמו לאניסטר וסטארק, נלחמו על השליטה בכס המלכות, ואוי איזה מלחמה זו הייתה. לפרט על מלחמת השושנים, שנקראת על שם דגל השושנה הלבנה של בית יורק ודגל השושנה האדומה של בית לנקסטר, יגזול הרבה דפים, אבל אנסה לעשות זאת ממש בקצרה; מלך חוקי מת, בנו מודח במרד, ואחרי כמה שנים צאצא בעל זכות על הכתר מורד בבית השולט במלכות וכל זה בזמן שמלך בעל מחלה נפשית שלא מודע למתרחש סביבו מהווה בובה בידי הבתים שנלחמים. יש שם את כל המאפיינים שאתם אוהבים במשחקי הכס קרבות אפיים, בגידות, תככים, רציחות, נישואי מעמד וירושה, ועוד. לא ידוע על דרקונים שהיו מעורבים.
ג'ורג' מרטין שואב השראה גם מדמויות שונות שפעלו באותה מלחמה. לדוגמא לורד פריי, אחת הדמויות השנואות בסדרה, מזכיר באופיו שני אישים שפעלו באותה תקופה; את ראלף נוויל, אציל מבית נמוך ושאפתן שהביא לעולם 23 צאצאים ולא בחל ברמאויות ושבירת שבועות קדושות, ותומאס סטנלי שכמו לורד פריי היה תמיד "מאחר" לקרבות שלו. או רוברט באראתריאון שמבוסס קצת על הנרי השמיני חובב הטורנירים השמן שהשאיר את ניהול הממלכה לאחרים, וגם על אדוארד הרביעי השתיין והצייד שהיה מבלה את זמנו אצל זונות. אבל כמו שידוע, ג'ורג' מרטין אוהב לכתוב דמויות נשיות חזקות וההיסטוריה בעולם שלנו, לצערי, נוטה לשכוח מהנשים שפעלו בתקופות קדומות. לכן אני חושב שחשוב לציין את סרסיי לאניסטר, אשתו של רוברט בסדרה, ואת מרגרט מ-אנז'ו, אשתו של הנרי השישי ואחת הנשים החזקות שפעלו באותה תקופה. אומנם כמו סרסיי, גם מרגרט לא מצטיירת כדמות חיובית, בעיקר בגלל יחסן כלפי פשוטי העם, אבל ההיסטוריונים מסכימים שמדובר היה באישה מבריקה שניסתה סך הכל להגן על בנה ועל זכותו לכתר. וגם על מרגרט היו שמועות שבנה נולד מנישואין בלתי חוקיים (שמועות שהיסטוריונים מחשיבים כשקריות) ונישואין בלי יחסי מין.

טוהר הדם המלכותי
בספרים מתארים כיצד בית טאראגריין השיא אחים ואחיות על מנת לשמור על טוהר הדם של שושלת המלכות, וסרסיי לאניסטר ואחיה הולידו שלושה ילדים לעולם. כשקראתם או ראיתם את זה, בטח עיקמתם את האף, אבל ג'ורג' מרטין לא המציא שום דבר פה. בתי מלוכה שונים בהיסטוריה אכן היו נישאים בינם לבין עצמם בדיוק מאותן הסיבות.
במצרים העתיקה, בית תלמי ששלט במשך 300 שנה, השיא אחים ואחיות. קליאופטרה, אותה פרעונית ידועה, הייתה נשואה לאחיה תלמי ה-13 למשל, ולאחר שהוא נפטר נישאה לתלמי ה-14 ואחרי זה נהנתה מרומן עם יוליוס קיסר. לשושלת תלמי יש סיפור מסובך יותר מאופרות סבון. אחים התחתנו עם אחיות וכשהם מתו אז האחיות התחתנו עם האחים, אבות נישאו לנכדות ואחייניות, ועוד כאלה. יותר קרוב לתקופתנו יש את בית האבסבורג ששלט באזורים גדולים באירופה מהמאה ה-13 ועד המאה ה-19, וגם נהג להתחתן בתוך המשפחה. המשפחה סבלה ממום בלסת בעקבות גילויי העריות, עד כדי כך שנסיך ספרד צ'ארלס השני שבא מאותה המשפחה בקושי יכול היה ללעוס את האוכל שלו.
בתי מלוכה אחרים באירופה נהגו להינשא לבני דודים, כמו המלכה אליזבת' השנייה (כן, הזאת) והנסיך פיליפ בעלה ששניהם צאצאים של המלכה ויקטוריה (קרובים רחוקים).

חתונות שחורות ואדומות
אם תעשו חיפוש קצר ביוטיוב לתגובות לחתונה האדומה, אירוע שבו מספר דמויות מרכזיות נהרגות, בסדרת הטלוויזיה, תוכלו לראות סרטונים מצחיקים של אנשים פעורי פה, בוכים, מתעצבנים. עד היום אנחנו מודעים לחשיבות הכנסת האורחים, ובימי הביניים אלה היו חוקים אוניברסליים ונוקשים, לכן כשהטבח מתחיל בחתונה, הצופים מצד אחד מופתעים ומהצד השני בזים לבגידה הזו. מתברר שבהיסטוריה שלנו יש לפחות שני אירועים שמאוד מזכירים את הטבח הידוע לשמצה ההוא. הראשון התרחש במאה ה-15, כאשר בסקוטלנד שלט בפועל ארצ'יבולד דאגלס במקום המלך ג'יימס השני בן ה-6. כאשר ארצ'יבולד נפטר ממגיפה, אצילים סקוטים חמדו בכוח הרב שהיה לו, אך חששו מבנו הצעיר וויליאם שהיה ידוע בתור לוחם עז. האצילים, קריצ'טון ולווינגסטון הזמינו את המלך ואת בית דאגלס לסעודה, כאשר הם מרימים כוסית לחיי בית דאגלס בכל כמה דקות. לפתע השומרים נועלים את הדלתות ומביאים לשולחן מגש ועליו ראש של שור, שמסמל בסקוטלנד את המוות. המלך הצעיר שהיה חבר קרוב של וויליאם דאגלס התחנן שיפסיקו, אבל האצילים התעלמו ולקחו אותם אל הגרדום. וויליאם ביקש מהאצילים שיוציאו להורג את אחיו הצעיר ראשון כדי שילד קטן לא יצטרך לצפות באחיו הגדול נרצח. האירוע הטרגי הזה ידוע בשם 'הארוחה השחורה'.
האירוע השני, המוכר בשם טבח גלנקו, התרחש גם הוא בסקוטלנד בשנים יותר מאוחרות (1692). שבט מקדונלד איחר להישבע אמונים למלך אנגליה בגלל בעיות לוגיסטיות וחוסר רצון לאיחוד. שבט קמפבל שרצה איחוד עם אנגליה וראה את דרך החיים של שבט מקדונלד כנחותה, מצא תירוץ להילחם בהם. 120 חיילים מבית קמפבל הגיעו להתארח אצל השבט היריב במשך שלושה ימים, כאשר בלילה השלישי הם טבחו באנשים וברוזנים בשנתם ושרפו את בתיהם. 37 אנשים נהרגו בטבח, וכ-40 נהרגו בגלל הקור העז והעובדה שלא היה להם מחסה.

היסטוריה זה מקצוע משעמם, או זה לפחות מה שכולם אמרו לנו. ג'ורג' מרטין בעצמו אמר "לא משנה כמה אני ממציא, יש דברים בהיסטוריה שגרועים באותה מידה, או יותר".
אני אומר שוב, לג'ורג' מרטין מגיע הרבה מאוד קרדיט, כי הספרים שהוא כתב הם בעלי רוחב יריעה עצום, והוא כותב מדהים. אבל במבט שני, ג'ורג' מרטין עוטף לנו את ההיסטוריה בכריכה נוצצת, זורק לנו כמה דרקונים ומתים מהלכים, ואנחנו פתאום מוכנים לבלוע את הפתיון. אז קחו נשימה עמוקה, תפתחו את ספרי ההיסטוריה מדי פעם ותופתעו לגלות שהמציאות לרוב מתעלה על כל דמיון. או לפחות נותנת לו השראה.

כל המידע שהובא כאן לקוח מידע אישי, ויקיפדיה, והאתר History Behind Game of Thrones.

דיון (1)