ארכיון פורומים / סדרות ותוכניות טלוויזיה

יומן השומן/my mad fat diary-היש צופים?~sp~

מאת: דני
פורסם בתאריך: 23/06/2014

אהבתי שהסדרה מתרחשת בשנות ה-90 לא רק שמדובר בעשור שאני אוהב, אלא גם היה כיף לראות את התמימות שלפני ההתפתחות הטכנולוגית המפלצתית בה אנו חיים כיום...לדמויות בסדרה אין פלאפונים ובטח שלא אייפונים אליהם הם דבוקים כל היום כך שלנו הצופים היה מוזר לראות את האי-זמינות ביניהם (נגיד צריכים להגיע לבית אחד של השני, או האמא המודאגת של ריי שלא יודעת איפה היא הייתה כל הלילה).
עדיין לא החלטתי איזו עונה הייתה מוצלחת יותר, מצד אחד לעונה ה-1 יש את הקסם שלה. ריי מזגזגת בין שני העולמות-בי"ח הפסיכיאטרי וההווה הנוכחי שלה עם החבורה, הייתה אווירה כייפית של חבורה מאוחדת שמבלה יחד במקביל לעליית מעמדה של ריי בתוכה, התמימות הראשונית בקשרים הרומנטיים שהיא רקמה-בהתחלה עם ארצ'י ואח"כ עם פין...כך שהעונה הזאת באמת הייתה מקסימה, אך הרגישה לי די עדינה/"תלושה" שכן לא היו אישו משמעותי למשקל של ריי בתוך הסביבה, אלא יותר בינה לבין עצמה...המצופה היה שהיא תושם ללעג(ניקח לדוגמא את סצינת הבריכה), אבל במקום זאת כולם קיבלו אותה די בקלות, ויותר מכך-המהירות בה היא מצאה חן בעיני הגברים בסדרה, והעובדה שהתחילו איתה במסיבה בין היתר...כן, נראתה לי מוזרה
מצד אחד, שוב-קשה שלא להתעלם מהאוטופיה התלושה מהמציאות בזוגיות הזאת שבין פין לריי...אך מצד שני, הסיפור ביניהם היה חמוד וכמו כל "זוג ראשי" בסדרה אתה מצפה ורוצה שהם יהיו יחד

ואז מגיעה העונה ה-2 והתחושות שליוו את הצפייה בה היו קשות יותר, בעיקר כאב וחרה לי שהסדרה כבר לא הייתה כזאת 'חברותית', פחות הושם דגש על החבורה, כל אחד התפצל לדרכו...להוסיף לכך את הפרידה של פין וריי ההצטרפות של ליאם לסדרה והפיכתם של ריי ופין לידידים-לא בישרה טובות, חזיתי את הסוף וחששתי שהתסריטאים חותרים להפי אנד בין ליאם וריי, שכביכול הוא המועמד שכן מתאים לה, שאיתו זה כן יכול לעבוד ולא יראה 'תלוש מהמציאות' כמו שתיארתי לעיל. זו הנקודה בה לא הייתי מרוצה מהתחזית, וכן ייחלתי שאיכשהו ריי ופין ימצאו את דרכם חזרה אחד לשנייה
הרגשתי שהסדרה משנה אווירה וסוטה מהמסלול בעיקר כשריי וקלואי התחילו להסתובב עם בנים בוגרים מהם, וכמובן הסצינה הנוראית שריי כמעט נאנסת ואז מגיע השלב ה"הגיוני" מאז תחילת כל הסדרה, נקרא לזה אומץ(?) או שאולי הם חיכו שריי כן תוכל להתמודד עם אמירות שכאלו-הבנים הבוגרים קוראים לה שמנה, מכוערת, שהיא צריכה להגיד תודה שגבר רוצה לשכב איתה ועוד אמירות שכאלו...הצופים שהתרגלו שעוטפים אותנו ואת הדמויות בצמר-גפן ויוצרים בועה ורודה שכזאת, הופתעו בסצינה הזאת מעוצמת התפוצצות הבועה ופתאום מאוד חרה לשמוע את הדברים הקשים האלו שנאמרו לריי.

ככל שהפרק האחרון התקדם הייתה תחושה של דומינו נופל, הכול החל לקרוס סביב ריי... היחסים עם אמה, חוסר האונים בחיפוש אחר קלואי, אי-ההצלחה לאחד בין החבורה, הפסיכולוג ששם לה גבולות, פין שנמצא רחוק...כל אלו ביצרו אותה בבדידות שהובילה אותה לבלתי-נמנע-לחתוך את עצמה ולשים סוף להכול. אנחת רווחה הייתה כשמאמצע הפרק דברים החלו להסתדר(כשברקע הרשימה של "3 דברים שצריך לתקן")-היא מבקשת סליחה מאימה, מקבלת את אחותה בברכה, החבורה מתאחדת שוב, הפסיכולוג מעניק לה את "כל התורה על רגל אחת" והחשוב מכל-פין מפציע בביה"ח(עוד אנחת רווחה במהלך הפרק), ו...הפרק מסתיים ב"רגע הגדול"-הפעם הראשונה שלהם, כשהפעם ריי שלמה יותר עם עצמה ועם הגוף שלה
אומנם קצב הפרק היה מהיר, כולל 'פתרון הבעיה' של ריי אבל...אני חושב שהפרק האחרון היה מאוד מוצלח פרק שהעביר הרבה מאוד תחושות, והסתיים עם חיוך וטעם מתוק בפה.
יש שיגידו שהסוף הוא קיטשי, אך מבחינתי זה לא היה כזה צפוי...ובמקרה הזה כל סיום שהוא לא הפי-אנדינג היה נורא בעיני

נ.ב.
אהבתי את הפרק עם הרעיון המקורי שמתמקד ביומן של קלואי, ואת העלילה המעניינת שסבבה סביב דמותה בעונה ה-2.

האם אתם בעד עונה 3?
מצד אחד- מעניין אם הסדרה נאמנה לספרים, אם כן אני בטוח שיש עוד 'חומרים' שאפשר ליצור מהם עונה נוספת...כמו למשל יהיה מעניין לראות את הקשר של ריי עם אחותה, המשך הטיפול עם הפסיכולוג, אולי אפילו מחשבה על תהליך של ירידה במשקל?, התפתחות הקשר שלה עם פין, ו...יותר פוקוס על דמויות כמו ארצ'י שהיה להם פוטנציאל שלא מומש בשתי העונות הראשונות.
מצד שני- לא מצליח לחשוב על סיום שיתעלה על הפרק האחרון בעונה ה-2.

דיון (1)