האוס

*** דיסקליימר: ביקורת זו נכתבה לאחר צפייה בשתי העונות הראשונות (ושליש מהשלישית). פרט לכך היא די ארוכה, קחו ת'זמן. ***

אוקיי, אבחנה מבדלת! מה ידוע לנו?

גרגורי האוס הוא בלש מצוין: חריף מוח, חד אבחנה, רגיש לדקויות, קורא שפת גוף, שולף תובנות, בעל יכולות היסק וקישור גבוהות, סקרנות שאינה יודעת גבולות ואובססיה למצוא תשובה לכל דבר. במקום להצטרף למשטרה או לפתוח משרד חקירות, הוא למד רפואה, וכיום הוא מנהל בביה"ח צוות מצומצם אך ממומן היטב שכל מטרתו לפענח מקרים מיוחדים שרופאים אחרים נכשלו בהם, בשאיפה שהפציינטים יזכו לחיות לפחות עד כותרות הסיום.

"בית חולים" הוא סט פופולרי לסדרות במגוון סוגות שונות ? דרמה, קומדיה, אופרת סבון ועוד, וב"האוס" מדובר בסדרה בלשית לכל דבר ועניין, רק עם בלשים בחלוקים לבנים (פרט להאוס, לבן לא מחמיא לו לעיניים). הם בודקים כל פרט בהיסטוריה של החולה, מתשאלים אותו ואת מקורביו, מחפשים ראיות בביתו, בעבודתו וכו', מביאים את הממצאים בחזרה למשרד וכותבים אותם על לוח לבן. המטרה מקדשת את האמצעים והמחיר לא חשוב, בין אם זה מחיר כספי, פיזי, נפשי או מוסרי.

"האוס" נטול עכבות נורמטיביות, מותח את הגבול שוב ושוב בדרך לפתרון, אבל זה בדיוק מה שעושה את הדמות ואת הסדרה. מלבד היותו בלש מבריק, הוא גם יהיר, שנון, עוקצני, מכור למשככי כאבים, בן זונה מניפולטיבי ומניאק לא קטן; לכאורה לא אדם שיהיו לו עבודה או חברים, אבל נו, הוא באמת עד כדי כך טוב... קל לשנוא אותו אבל קשה לא לאהוב, בפרט כדמות טלוויזיונית (ויו לורי נפלא כתמיד, אפילו במבטא אמריקני וזיפים). השקפת עולמו מעוררת אי נוחות ובו בזמן מרעננת, מעניינת ומטלטלת. לא פעם מטריד לגלות עד כמה מוצדק חוסר האמון שלו בבני אדם ועד כמה אנשים ימשיכו לדבוק בשקר גם כשחייהם מוטלים על הכף.

לא מצאתי את הסדרה פחות ריאליסטית מ"סקרבס", למשל (ועל אף שהאחרונה קומדיה, היא מעולם לא התיימרה להיות פנטסטית מחוץ לדמיון הפרוע של JD). אם כבר פנטזיה, חוסר הריאליסטיות הפריע לי יותר ברמת הליהוק: מתי לאחרונה ביקרתם בבי"ח שבו מרבית הרופאים נראו כאילו יצאו היישר מירחון אופנה? (וגם לשאר לא חסר). כן כן, אני יודעת שזו טלוויזיה ומלהקים שחקנים ש"עובדים מסך", אבל נשים שנראות עד-כדי-כך-טוב לא מקדישות כעשור מחייהן ללימודי רפואה, וגם אם יש כמה אנומליות כאלה (מודה, אפילו אני מכירה מישהי יפה מאוד שלמדה רפואה) מדובר פה במקבץ בלתי סביר בעליל. אמנם גם "סקרבס" היא בעיקר סדרה של פרצופים יפים, אבל בדרמה תמיד קשה לי יותר לסספנד; לפחות ב"שיקאגו הופ" הם נראו קצת פחות מיופייפים.

מצעד היופי לא מסתיים רק בצוות הרפואי - מרבית המאושפזים שומרים על חזות נאה עד מרשימה פלוס, ולכן מפתיע שבפרק שבו אושפזה דוגמנית היה עניין סביב המראה שלה. הלו, מה עם כל המטופלות המצודדות מהפרקים הקודמים? טוב, למען האמת, מחלות קשות אינן מטיבות עם עור הפנים של אף אחת (או אחד) ומחלקת האיפור ללא ספק עובדת שעות נוספות. למרות זאת עדיין לא קשה לזהות את מצעד השחקנים המוכרים שהגיעו להתאשפז. מאחר שבניגוד לסדרות בלשיות אחרות, כאן אין לצופה הממוצע (נטול השכלה רפואית) סיכוי לנסות את כוחו בפענוח התעלומה הפרקית, אפשר לאמץ את המוח בסוגיה "שיו, הוא נורא מוכר, איפה הוא עוד שיחק?". למעט "חברים" או סדרות על עולם הבידור, לא זכורה לי סדרה עם כזו כמות של מתארחים מוכרים, ולא מדובר בשחקנים שמתארחים בסדרות רבות, אלא מוכרים באמת, תפקידים ראשיים בסדרות ו/או בסרטים.

המקטרגים הזכירו נוסחתיות, ואכן, למרבית התעלומות מבנה בסיסי קבוע והן נפתרות עד סוף הפרק, אך בכך היא אינה שונה מהותית מהרבה סדרות בלשיות אחרות בפרט, או סדרות אחרות בכלל. "מקגייוור" לא הייתה פחות נוסחתית, וזה לא פגם בחווית הצפייה. למעשה אפילו בסדרת מופת כמו "באפי" הייתה נוסחתיות מסוימת (כפי שהיטב זנדר לתמצת: "אם רוע כלשהו משתולל בחוץ, נחקור, באפי תקטול, נחגוג"). המבחן הוא תמיד ב"איך" ולא ב"מה", ו"האוס" ללא ספק עשויה היטב: כתיבה איכותית, שנונה, מענגת ומבדרת.

פרט לכך, ככל שמתקדמים הפרקים, נעשים ניסיונות מעניינים לשבור את הנוסחה ולהפתיע את הצופים. כמו כן מתפתחות עלילות משנה המתמקדות בחייהם הפרטיים של הדמויות ונוספים קווי עלילה מתמשכים. על אף שלרוב אני בעד פיתוח דמויות, דווקא כאן זה מיותר בעיניי, רוב הזמן. חיי האהבה של האוס, למשל, לא עניינו אותי, ובכל סצינה שהתמקדה בהם (או בהיעדרם) מצאתי את עצמי משתוקקת לחזור לתעלומה הפרקית. אבל הדבר ששנוא עלינו (עליי ועל שותפי לצפייה) במיוחד הוא ה"מונטאז'" שנוטה לסיים פרקים רבים (שיר קיטשי מתנגן בזמן שהדמויות עוסקות כל אחת בעניינים שנדונו בפרק). כולי תקווה שבשלב כלשהו נמאס להם ממנו והוא יעלם כלעומת שבא (ובאותה הזדמנות, אם אפשר להעלים את תצלומי האוויר המיותרים של ביה"ח... תודה).

בשורה התחתונה: להאוס קל להתמכר (פאן אינטנדד). פרק בסדרה מעביר לנו בכיף 40 ומשהו דקות ומשאיר טעם לעוד.

המלצת צפייה: אל תוותרו על תרגום. אמנם גם בעברית המונחים הרפואיים הם "סינית" (לפחות עבורי), אבל קל הרבה יותר לעקוב אחריהם. מאחר שהפיילוט מייצג והסדרה שומרת על רמה אחידה (לפחות בינתיים, וזה ייאמר לזכותה), מספיק לצפות בפרק הראשון (או לכל היותר בשניים שלושה הראשונים) כדי להתרשם. מי שיאהב ייכבש מיד, מי שלא - לא נורא, יש מספיק סדרות טובות. זו לא סדרת חובה או סדרה ששינתה את חיי; אבל ללא ספק מומלצת ביותר.

ביקורות

RSS

על מנת לכתוב ביקורת יש להתחבר לאתר

viper

יום שלישי, 31 בינואר 2012

הורדה האוס עונה 8 פרק 9 תרגום מובנה

http://www.wupload.com/file/2656064887/House.S08E09.720p.viper_תרגום_מובנה.avi

5 כוכבים

הביקורת נערכה על ידי המשתמש

siren

יום שלישי, 08 בפברואר 2011

נעמה

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

ASAF

יום חמישי, 08 ביולי 2010

Lothlorien

יום ראשון, 23 במאי 2010

הסדרה שינתה את החיים שלי. מאז ימי הארי פוטר העליזים אני לא זוכרת שהתעסקתי במשהו כל כך הרבה, נרדמת על זה בלילה ומתעוררת עם זה בבוקר. אני מנהלת את החיים שלי לפי עיקרון what house would do.
או שאתה מחבב ופורש בסוף העונה השלישית, או שאתה עונה לכל שאלה everybode lies.

Van Erik

יום שבת, 01 במאי 2010

אוהב אוהב

Lamia

יום ראשון, 28 במרץ 2010

4.5 כוכבים

frank

יום שבת, 28 בנובמבר 2009

סדרה עם עלילה טובה, שאמנם חוזרת על עצמה, אבל הצליחה לאורך זמן ליצור כמות רבה של סיפורים מרתקים.
משחק לא פחות ממושלם של יו לורי.
מצדיקה את הפופולאריות שלה.

אותו מישהו

יום שבת, 07 בנובמבר 2009

3.5 כוכבים

hdvg

יום שני, 02 בנובמבר 2009

trilliane

יום שישי, 16 באוקטובר 2009

אורלי

יום רביעי, 22 ביולי 2009

על פי מדד האיכות יכול להיות שזו לא הסדרה הכי מושלמת שאפשר למצוא, יש בה תבניתיות שאני יודעת שמציקה לאנשים מסוימים. יש בה צורה אחרת של בניית דמויות, שאני יודעת שנראית לאנשים מסוימים שטחית, או בעייתית, ויש בה קושי לעיתים לשלב בין עלילת הפרק השבועית לעלילה העונתית.
אבל הדברים האלה לא ממש מפריעים לי כי אני אוהבת את אופן בניית הדמויות בסדרה, ואני חושבת שהתבנתיות היא רק אמצעי שמראה איך אפשר להיות הרבה יותר יצירתיים דווקא בגלל המוגבלות, ובקשר לעלילות השבועית או העונתית כל פרק בדרך כלל עשוי מצוין בלפחות אחד מהחלקים הללו אם לא בשניהם.
הסדרה אולי לא משקפת את המציאות, אבל היא לא מתיימרת לשקף אותה, היא כן מאפשרת לנו לראות מה בין המציאות שמגבילה את קווי המחשבה שלנו, לבין מה שאפשר לעשות כשמסתכלים על הדברים מזווית אחרת.
ואני יכולה לפרט הרבה יותר למה אני חושבת שזו סדרה גאונית פורצת דרך מהרבה בחינות ומעל הכול כיפית ביותר (מצחיקה יותר מהרבה סדרות שמוגדרות כקומדיות)
אבל אני אסתפק בלומר שעל פי מדד היכולת של סדרה לגרום לי לאהוב אותה, ולהצליח לראות פרקים שלה יותר מפעם אחת ורק להנות יותר, ולרצות לגרום לאנשים לפחות לתת לה צ'אנס אז אין ספק שמגיע לה הציון הגבוה ביותר האפשרי.

עין הלל

יום שלישי, 21 ביולי 2009

טוב, הגיע כנראה הזמן לשים נפשי בכפי ולקרוא "שמע ישראל" (על עצמי)...

לאחר מחשבה רבה, בפיקחון מוחלט ובצלילות דעת, אני בא לכתוב פה שהסדרה "האוס" -ובמיוחד 'הבאז' האדיר סביבה- מוכיחים את אחד משני הדברים הבאים :
1. שאני לא מבין כלום בטלוויזיה בת ימינו, שזה עניין סביר בהחלט;
2. שכולם משוגעים ורק אני שפוי...

ומדוע אני מעלה את ההשערות האלה ? כי בניגוד לדעה הרווחת בקרב משהו כמו 99.9% מצופי הטלוויזיה האדוקים בארץ ובעולם, אני דווקא חושב ש"האוס" היא פשוט סדרה לא לעניין...
העלילה שלה משעממת וחוזרת על עצמה, אנשי המקצוע המופיעים בה (רופאים, לצורך העניין) מוצגים בגרוטסקיות כגיבורי על/יודעי כל/צאצאיו של 'השומרוני הטוב' במאה ה-21 (אתם מכירים הרבה רופאים שיצאו לחטט בגינות פרטיות של אנשים כדי להבין מהיכן מגיע זיהום המעיים של הג'וניור ?! אבא שלי היה מאושפז לא מזמן עקב בעיה בכליות ולא הצלחתי לשכנע את הרופא התורן ללכת 4 מטרים מהקבלה למיטה שלו...) והניסיונות שלה להסתעף לסיפורים משניים הקשורים לחייהם האישיים של אנשי הצוות - פשוט מביכים.

אין ולא הייתה בישראל סידרה עם פער כזה בין אחוזי הרייטינג ובין הסתמיות של התוכן מאז "סיינפלד"... לפחות "סיינפלד" היה משלנו...

1 כוכבים

יום שני, 20 ביולי 2009

ללא תוכן

3 כוכבים

TomerS

יום ראשון, 12 ביולי 2009

אנטי

יום שלישי, 07 ביולי 2009

ראיתי במרתון, אז קצת קשה לי להיות נגוע באכזבה מהעונה החמישית. הצורה שבה הסדרה מתייחסת לדמויות שלה הופכת את העלילות שלהן לחסרות פואנטה (וזה היה נכון מתחילתה), אבל זו לא הסיבה שאני צופה בסדרה. מדי פעם היא מצליחה לומר משהו על בני אדם, אבל גם זו לא הסיבה שאני צופה בסדרה. בסך הכל מדובר בסדרה ממש כיפית עם ערכי הפקה גבוהים - הדיאלוגים המושחזים, הצילום היפהפה, ויו לאורי. למי איכפת מכל השאר.

4 כוכבים

יום שלישי, 30 ביוני 2009

סדרה נהדרת, למרות שלא צופה בקביעות

erez_s

יום ראשון, 28 ביוני 2009

תתש

יום שבת, 27 ביוני 2009

kitty

יום שלישי, 23 ביוני 2009

רואההכל

סדרה מדהימה 4 כוכבים במקום 5 רק בגלל העונה האחרונה ובעיקר הפרקים האחרונים

איימס

יום שישי, 19 ביוני 2009

דמותו של האוס היא מהדמויות המרתקות על המסך. הוא רופא ובסכ"ה עושה מה שטוב למטופליו, אך מעורר יותר אנטגוניזם מדקסטר (ע"ע).

נפלאה.

captainN

okok4

יום שלישי, 16 ביוני 2009

התבנית העלילתית של כל הפרקים זהה כמעט לחלוטין (קונפליקט רפואי מסתורי, חושדים שזה זאבת>טיפול>הגילוי שהטיפול בעצם "הורג אותו!">להאוס נופל האסימון בעקבות צפייה בשני חרגולים מזדווגים>פתרון) ועדיין רמת העניין והמתח בפרקים גבוהה מאוד.

וכמובן ההומור הנהדר של גרגורי מוסיף לפאן הכללי.

תוכנית אינטיליגנטית ומהנה.

tomlandau

יום שני, 15 ביוני 2009

moekd

יום ראשון, 14 ביוני 2009

קשה לי למצוא מילים מתאימות לביקורת על הסדרה, אבל לאור הביקורת החדשה והקטלנית משהו על האוס שפשוט כאבה לי - החלטתי לערוך את הציון הקודם שנתתי ע"י הוספת ביקורת.

אחרי הסדרה אני עוקבת (כמו רבים כאן) מאז הפרק הראשון ששודר בהוט. כאשר מה שמשך אותי לצפות בסדרה מלכתחילה היתה הידיעה שיו לורי מככב בה. כאשר התסריט החד והשנון, משחק מעולה (של יו לורי ועוד מספר אנשים), הרבה הפתעות נפלאות במהלך הסדרה (נמנעת מספויילרים בכוח כאן), אתנחתאות קומיות מכיוון המרפאה (כמעט כל פרק) שתמיד מצליחות להצחיק (וגם קצת לחנך), סצינות מעוצבות היטב ועלילות 'בלשיות'/רפואיות מותחות (ברוב הפרקים) החזיקו אותי - צופה שבוייה - כבר 5 עונות. כל קיץ אני נפרדת בעצב מהרופא החביב עלי וממתינה בכליון עיניים לעונה הבאה.
לכל מי שאוהב מעט מתח ומעט דרמה, לכל מי שאוהב הומור ציני ושנון, לכל מי שאוהב את יו לורי, לכל מי שאוהב טלויזיה, בעצם - לכו-לם - אני ממליצה על הסדרה. אל תחמיצו פרק!

S48

tusha

איב

יום שישי, 12 ביוני 2009

מירב

darthziv

יום חמישי, 11 ביוני 2009

כמו שרלוק הולמס מיזנטרופ, רק רופא

rokestar

סדרה מדליקה, שתלמד אותכם מחדש מה זה "ציניות"
Sarcasm as a men best friend...

MadHatter

yassa

יום רביעי, 10 ביוני 2009

למרות תחושת העייפות והשחיקה שאיפיינה (לדעתי) את העונה החמישית, עדיין מציג פרקים מעניינים, משחק מבדר מאוד, שיאים של Fun, וגם של דרמה.

tirass

שווה ביותר בזכות אישיותו המיזנתרופית להחריד של הדוקטור.

הפינגווין

מעבר לתעלומה השבועית (או יומית, תלוי בתדירות השידורים), האוס הוא אחת הדמויות העמוקות והמרתקות ביותר בתולדות הטלויזיה. יו לורי מדהים כל פעם מחדש והתסריט משלב היטב בין הומור ודרמה.