המסך המפוצל

עונה שלוש נותנת בראש

זאת היתה העונה בה פיית` הגיעה, ספייק ביקר, ראש העיר התעלה על עצמו, וכולנו שרדנו את סאנידייל היי. איתן גשם מפרק את העונה השלישית לגורמים, ומסביר למה מבחינתו היא תהיה תמיד העונה הטובה ביותר של \"באפי\".

מאת: איתן גשם

פורסם: 22-03-2003
44 תגובות
שבע השנים הטובות
זה רשמי. הסדרה "באפי קוטלת הערפדים" תנפח את נשמתה בסיום העונה השביעית, המשודרת כיום בארה"ב.

באופן טיבעי, התעוררו לאורך 7 שנות קיומה של הסדרה אינספור דיונים בקרב מעריציה לגבי העדפותיהם האישיות: מיהי הדמות הטובה ביותר? מהם הפרקים הטובים ביותר? מיהו הרשע האידיאלי? ועוד דיונים וניתוחים למכביר. הדיון שתמיד עניין אותי, באופן אישי, יותר מכולם, היה על השאלה הבלתי נמנעת - "מהי העונה הטובה ביותר?".

איך שופטים עונה טלוויזיונית?
עד כמה אפשר לשפוט עונה שלמה כגוף אחד? "עונה" בארה"ב נמשכת 22 פרקים, שכל אחד מהם נמשך כ-42 דקות (לא כולל פרסומות). בכל עונה יש פרקים טובים יותר ויש טובים פחות, יש רגעים נדירים באיכותם ויש רגעים מביכים ברמתם. זה נכון שב"באפי" זכינו לראות הרבה יותר מהרגעים הטובים והמפעימים - אחרי הכל, זהו חלק מגדולתה של הסדרה. ובכל זאת, איך מודדים עונה שלמה? איך ניתן לקבוע ש-22 פרקים מסוימים טובים מ-22 אחרים?

לדעתי זה אפשרי, בתנאי שמגדירים מראש מהם הקריטריונים שלפיהם שופטים את איכות העונות. צפייה מדוקדקת ב-7 עונות הסדרה, הביאה אותי למסקנה כי אוכל להצביע על שלושה קריטריונים החיוניים למדידת איכותה של עונה ב"באפי": רמת העלילה הראשית של העונה, רמת הפרקים הבודדים באותה עונה ורמת פיתוח הדמויות באותה עונה.

לחלוקה זו הגעתי כתוצאה ממעקב ממושך שניהלתי אחר דיונים באינטרנט, ובמיוחד אחר האספקטים שזכו לתשומת לב רבה יותר מצד המעריצים בבואם לנתח פרקים ועונות.

למה עונה שלוש?
מדוע בחרתי דווקא בעונה 3 כטובה ביותר? הרי היו עונות שבהם הייתה עלילה ראשית חזקה (עונה 2, עונה 5), היו עונות בהן היו פרקים בודדים מעולים (עונה 1, עונה 4) והיו עונות בהן הדמויות התפתחו (עונה 4, עונה 6). אבל, אני סבור שרק עונה אחת באמת הצטיינה בכל המרכיבים האלה גם יחד כך, וזו עונה 3.

אפשר לומר שבעונה הזו הכל פשוט עבד. לקראת אמצע העונה השנייה (הנהדרת לכשעצמה) היתה הרגשה שהכל מתחבר - העלילה העונתית זרמה, הדיאלוגים קלחו, כמות המעריצים המכורים גדלה וכו`. סיום העונה הסוחף יצר אווירה של מומנטום. ואכן, עונה 3 ניצלה את המומנטום הזה מכיוונים שונים: כמות הכותבים הטובים גדלה, התקציב גדל כך שניתן היה, למשל, לעבור למצלמות בעלות עומק רחב יותר (וכך להקל את מלאכת הבמאים), הדמויות כבר היו מפותחות ונוח היה להמשיך בתהליך בעזרת מטאפורות ההתבגרות (בעיקר לאור העובדה שהן עמדו לסיים את לימודיהן בבית-הספר באותה שנה), זו היתה העת המתאימה לחקור נושאים מעניינים שלא זכו להתייחסות עד כה (כוחה של הקוטלת, מועצת ה-Watchers, עולמות אלטרנטיביים ועוד). העונה גם נהנתה מהפלטפורמה הנוחה שיצרה לה העונה שלפניה, ובסופו של דבר... פשוט הייתה וואחד עונה.

בשלוש הכתבות הבאות תוכלו לקרוא ניתוח מפורט של העונה לפי שלושת הקריטריונים הנ"ל. הניתוח מתמקד בעונה עצמה וברמה הגבוהה שלה, ולא בהשוואה בינה לבין שאר העונות.



אל ספיישל עונה שלוש נותנת בראש.