המסך המפוצל

מוקצה מחמת מיאוס

לולדי דבוייריס נמאס. המגמה של "כוכב נולד" להעלות לגמר רק את הפרפורמרים מכעיסה אותו. והאם לירון ישוב?

מאת: ולדי דבוייריס

פורסם: 18-06-2004
64 תגובות
לאחר צפייה מיוסרת בארבע שלישיות של "כוכב נולד", אני מצהיר בזאת בריש גלי כי נמאס לי! זה לא שציפיתי מהתוכנית להיות "אמריקן איידול", אבל אני חושב שלשמור על הרמה של העונה הקודמת זו לא דרישה מוגזמת. אפילו בזה הם לא הצליחו לעמוד עד עכשיו... אבל נתחיל, כראוי, מהתחלה.

התוכניות הראשונות של העונה התחרו בפורמט החדשני של התכנית, שנועד להשאיר את הצופים בבית למשך שני ערבים ברציפות, ולגרום להם לא להתנתק מהפלאפון שלהם אפילו לשנייה במהלך היממה שבין השידורים. ביום שישי - ההופעות, פלוס היכרות קצרה עם כל אחד מהמתמודדים, וביום שבת התוצאות, פלוס הרבה מאוד לעיסה מחדש של חומרי תוכנית יום שישי. שתי התוכניות נועדו להיות באורך זהה, ומולאו כהוגן בפרסומות - דבר שגרם, בסופו של דבר, אפילו לצופים המורעלים ביותר, להדיר רגליהם משידורי השבת ומהצבעות ה-SMS עוד לפני שהחל שלב השלישיות.

ואז נפלה החלטה בהפקת התוכנית, שהרייטינג הנמוך בכל זאת עלה להם על העצבים (לא טוב, באמת לא טוב - המפרסמים לא משלמים, הצופים הולכים לקניון במקום לצפות - באסה רבתי) - ועל-כן אוחדו התוצאות עם תוכנית יום שישי. ההצבעה נפתחת ב-16:30, המתמודדים שרים באזור 21:00, ההצבעה ננעלת קצת לפני 22:00, וכך הוכיחה ההפקה לכל מי שלא רצה לשמוע, שלשירה אין שום משמעות בהצבעה. הדבר המשמעותי היחיד הוא הביוגרפיה של המתמודדים, הסיפור העצוב שלהם במלחמה עם ההידרה התלת-ראשית (להלן: השופטים) והפנים היפות שלהם. רצוי שיזכירו במבי או לפחות גור של "האש-פאפיס"...

תוכנית השבת, בהיעדר תוכן משמעותי להכניס אליה, נמלאה במשחקים שנלקחו היישר מהעונה הראשונה של "לא נפסיק לשיר" (זוכרים? היתה תוכנית כזאת פעם, עם צביקה הדר, אסף אשתר, ותאמינו או לא - ערן מיטלמן!) - ומוצגת כעת כהזדמנות להכיר את המתמודדים לקראת ההתמודדות. נחמד ונעים, רק חבל שתוך כדי כך, המתמודדים עצמם נדרשים לוותר על כל שביב של חיים למען הפקת התוכנית. הנה, קחו לדוגמא את הראל סקעת, פני המלאך. מרוב הברזות מהלימודים ב"בית-צבי", כבר שוקלים להוריד אותו מהתפקיד הראשי שהיה אמור לקבל בהפקה השנתית שלהם. עכשיו, עם כל הכבוד (ואין יותר מדי) ל"כוכב נולד" - אני מוצא שהרמה המקצועית של "בית-צבי" גבוהה קצת יותר, והלימודים שם חשובים לעתידו של סקעת לאין שעור מתוכנית, שבמידה שלא יזכה בה - ישכחו ממנו תוך כדקה וחצי. אבל לא נפריע לילד - הוא רוצה לזכות הרי, להיות גבסו הבא, או נינט הבאה - אז מה זה כבר "בית-צבי" שיתערב בתוכניותיו?!



בין לבין, עלו בי מחשבות על גורלם של משתתפי העונה הראשונה של "כוכב נולד", שטענתי לעיל כי היתה מוצלחת הרבה יותר (אולי בגלל היעדר הפוזה של "אנחנו נקבע מי יהיה ילד טוב ויגיע לגלגל"צ"). תגידו, זה לא מפליא אתכם שדווקא גבסו הוציא כבר אלבום, בעוד שירי מדשדשת אי-שם ונינט חתומה על חוזה כובל? חשבתם פעם שזה בגלל שיש לבחור כישרון גם כיוצר, ולא רק כמבצע? והאם עלתה מחשבה אי פעם שזה מה שאנחנו אוהבים - יוצרים, ולא זמרים חלולים שלא החזיקו בידיהם אף פעם גיטרה, שלא ישבו מעולם על-יד פסנתר. תעזבו את זה - ספרו לי בבקשה מתי שירי מיימון ניסתה לכתוב משהו שיזכיר שיר?!

כן, רבותיי, המגמה של "כוכב נולד", לפחות על פי ראייתי, היא להשאיר בגמר רק את הפרפורמרים, בלי להותיר מקום לאנשים עם קצת יותר ייחוד. שימו לב, שכל מי שניסה לאורך העונה השנייה להכניס גיטרה לידיים (נטלי מרציאנו, מיקה שדה, לירון לב), התעופף לפחות לשלב ההצלה, אם לא עף לגמרי מהתוכנית. כל מי שניסה להביא קצת ייחוד - הלך, ואל הגמר עלו האנשים הכי צפויים והכי עוברי-מסך - אבל לא בהכרח כשרוניים.

בשלהי אוגוסט 2003, ממש כמה ימים אחרי הגמר הגדול בניצנים של עונה א', הייתי ב"בארבי" בהופעת הבכורה של מורן גמליאל, שכזכור עף בחצי הגמר (לאחר שהעז, רחמנא לצלן, לשיר ולנגן חומר מקורי בתוכנית!!! המחשב של אקו"ם העלה עשן...). "בארבי" היה מלא בקהל שבא לשמוע, במעריצים שכבר חיכו לכוכב וגם בכל מיני כוכבים נולדים אחרים שנפלו בשלב זה או אחר של התוכנית. היה טוב, מצוין אפילו, ואני שאלתי את עצמי - מה היה קורה אילו מורן גמליאל היה זוכה? האם גם אותו היו מכריחים לשתף פעולה עם רמי קליינשטיין? אני חושב שהגיע לו לזכות, אבל בדיעבד - רק לנוכח המחשבה שהיו מכריחים אותו להשתתף ב"השיר שלנו" - אולי עדיף היה לו לא להגיע לגמר. ממילא, מורן גמליאל הוא היחיד מבין משתתפי העונה הראשונה שראוי לתואר "אמן". טוב, אולי גם שי גבסו. ובעונה הנוכחית - התקשיתי למצוא אפילו אחד כזה. קרוב לוודאי שהם סוננו באודישנים...

ולאלה שעדיין מתכוונים לצפות - שיהיה בהצלחה!


הוא עוד ישוב
ארבע תוכניות שלמות נדרשו למפיקים כדי להבין שבחירת הקהל לפני שידור הסולואים תמוהה. אבל אז קרה המקרה עם לירון לב, שללא ספק שר הכי טוב בשלשה שלו, ונתן גם את ההופעה הכי טובה עד עכשיו, שהגיע רק למקום השלישי. למה? אולי כי לא נתנו לו מספיק פוקוס בתוכנית - והתמקדו באנשים עם סיפורים אנושיים מרגשים במקום לשים לב למישהו שבאמת יודע לשיר.

ובכן, לירון לא הפסיד, בסך-הכל. היה צפוי שישימו אליו לב, והנה, מייד אחרי התוכנית הופיעו שמועות על חוזה הקלטות, והוא אף נתן הופעה ב"אקזיט" בערוץ 10, שם הוכיח שוב שהוא יודע לשיר כמו שצריך. נדמה היה שהסיפור שלו עם "כוכב נולד" נגמר, וטוב שכך, אלא שכעת מסתמן שהפקת התוכנית מוכנה לעשות הרבה בשביל להחזיר לחיקה את 90,000 הצופים המאוכזבים שהצביעו ביום ו' האחרון "לירון לב".

המגמה המסתמנת נכון להיום היא כדלקמן: לשלב ההצלה ככל הנראה יעלו, בנוסף לכל אלה שהגיעו למקום השני בשלשה שלהם, גם שני מתמודדים נוספים שאחד מהם יהיה לירון לב. הסיבה הרשמית לכך תהיה, בין היתר, שהמתמודדים שהגיעו למקום השלישי זכו בתוכניות האחרונות למספר הצבעות גבוה יותר מאשר הכמות אותה קיבלה יעל שחר בתכנית הראשונה - ולכן תינתן להם הזדמנות נוספת. מובן, שכרגע, עוד לפני שנגמר שלב השלישיות - כל הסידור הזה הוא בגדר ספקולציה, אבל אם וכאשר יקרה - תזכרו ממי שמעתם את זה לראשונה...