המסך המפוצל

די, מספיק, באמת

קשה למצוא מאפיין משותף לגופים במאמר הזה, אבל אם צריך לאגד אותם תחת כותרת משותפת, היא תכיל את שלוש המילים שבכותרת

מאת: גילעד נס

פורסם: 26-05-2005
54 תגובות
ערוץ 10 איבד את זכות הקיום שלו. גם אם נתעלם מחזון "נהיה צ'אנל 4 הישראלי", ונזכור רק את "נהיה אלטרנטיבה לערוץ 2", אפשר להגיד כמעט בבירור ששלוש וחצי שנים לאחר שעלה לאוויר, ואחרי כמות "השקות מחדש" שלא היתה מביישת מעצב אופנה, יש לנו פעמיים ערוץ 2. אלא שגרסת ערוץ 10 לערוץ 2 גרועה, בלא מעט מובנים, מאחותה הגדולה והעשירה.

בכל השקה מחודשת של הערוץ הובטח כי הנה הנה מתייצב לוח השידורים על קונספט מסוים, ועימו מגיעות תוכניות "עוגן", כאלו שסביבן, לפניהן, אחריהן ולעולם לא במקומן מגיעות התוכניות המתחלפות. בערוץ 10 העוגן עשוי מנייר. למעשה, מהדורת החדשות היומית היא העוגן היחיד שפחות או יותר תקוע באותו מקום תקופה משמעותית. לונדון וקירשנבאום, אחרי מסע מפרך במימי הפרי-פריים (לא נעים, לתזז אנשים זקנים ככה, לא?), התיישבו בשבע בערב (קירשנבאום עדיין לא ממש יושב. יותר מקפץ). אודטה עברה מערב טוב לבוקר טוב ואז לבוקר טוב נשששששמה בשידור חוזר, ואז לבוקר טוב שמשודר אחרי הצהריים ובאמצע יש מבזקון קושקושון, כדי שהצופה יוכל לנוח קצת מהבאנרים הפרסומיים ומהמוצרים המסחריים שהיא משגרת לעברו. האולפן המרכזי זז שתי דקות אחורה, ואז עשר דקות אחורה, ואז שעה קדימה, ומעניין מה יהיה כשנחזור לשעון חורף. גיא זוהר מתחיל את הבוקר בתפילת "אלוהים, הערב אתה נותן לי לשדר בשעה הרגילה, או שאבי רצון והטריבבונים שוב יצעקו ויעיפו אותי מהלוח?".

יש גם את העניין הזה של "הדוגמניות", אבל כל מה שנכתב עד היום הוא נכון.

אבל הביזיון האמיתי מגיע מכיוון סדרות הרכש. קחו לדוגמא את דטקטיב גורן, מ"חוק וסדר: כוונה פלילית". אני לא סובל את הסדרה הזו (למעשה, בכל פעם שמזכירים לי אותה, אני מתוודה שתפקידו הגדול ביותר של וינסנט דונופוריו המגלם את גורן היה כאשר נדרס תחת רכבת תחתית בפרק הטוב ביותר של "רצח מאדום לשחור" אי פעם), אבל ההתעללות שהיא עוברת מזכירה את טלעד. לפני חודש וחצי שודר הפרק הראשון בעונה החדשה בלילו של יום חמישי. מאז התחולל פסטיבל שלושת סרטי רמבו (למה עכשיו? סטאלון התחיל ללמוד קבלה?), היה גם איזה ואן דאם באמצע, ומהשבוע הבא ישודרו חמשת סרטי מלחמת הכוכבים עד לסוף יוני. איפה גורן? לא יודעים. נעלם, "ללא עקבות".



אבל טילעוד הוא כבר סימפטום מוכר בקרב ערוצי ישראל. מה שמוכר פחות הוא פתיחת הרגליים ההמונית שמבצע ערוץ 10 לטובת טלוויזיה במשקל נוצה. תראו, זה לא שאני מבקש למנוע מצופי ערוץ 10 נטולי הלווין לצפות ב"המירוץ למיליון" המעולה, או ב"הרווק/ה" הטפשית, או ב"גיים פליי" (לתוכנית הזו, ובעצם לכל ערוץ Game One שעלה בלווין לפני חודשיים, מגיע שיקחו את האנשים שמאחוריהם, יכניסו אותם לחדר עם חמישים ילדים בני 12 שמשחקים במשחק אפילפטי בפלייסטיישן, וימנעו מהם לסגור את העיניים באמצעות גפרורים. נדמה שמעולם לא עלה פה ערוץ חסר רלוונטיות כל כך בעדכניות התכנים הזרים שלו, חסר השקעה כל כך בעיצוב הפקות המקור שלו, וחסר הגיון ויזואלי/ליהוקי/דיאלוגי של כל מי שמוציא שם מילה בעברית - אם "אימיוניטי", "לוול" ו"פאוורס" היו מילים בעברית, כמובן. התוכניות בערוץ הזה מוציאות שם רע למושג "גיימר", ומוטב היה לו היו מפיקיו ממתינים עוד כמה חודשים ומעלים ערוץ הרבה יותר רלוונטי, במקום להרים הפקות בשקל ועשרים). למעשה, ההקרנה המחודשת של התכנים הללו בערוץ 10 היא יריקה מכוונת בפרצופם של מנויי הכבלים, כיוון שרק בעלי ממירים (של הכבלים או הלווין), או בעלי צלחות (כלומר כל העשרה) או רן לוי יכולים לקלוט את ערוץ 10. גם "קשת" וגם "טלעד" שידרו סדרות שהוקרנו קודם לכן בערוצי נישה, אולם שם מדובר היה במה שעשוי להיחשב כמעין הפקות מקור - קשת וביפ (דאבל דייט, מ.ק 22, ובאגף הרכש "תרגיע"), טלעד וערוץ E (המופע של פנינה רוזנבלום, ובאגף הרכש 50 הלוהטים/יפים/עשירים בעולם), קשת והלווין (העונה האחרונה של "הבורגנים", "ירוקות") - אבל ערוץ המסתמך על כל כך הרבה מיחזורים, ושלמעשה כל שידוריו עד לשעה שבה מתיישבת אודטה על כסא הנשמות שלה מגיעים מערוצי החיים הטובים למיניהם, הוא לא ערוץ המהווה אלטרנטיבה לערוץ 2.

רינו צרור יכול להמשיך ולקבל בכל שנה את פרס "תלתל הזהב לדוקומנטציה", ועמנואל רוזן יכול להמשיך ולתת 45 דקות נושכות, אבל שניהם לא מצליחים להסתיר את ערוותו של הערוץ (ואולי של מישהי מ"הדוגמניות") שעדיין לא מגשים את מה שהבטיח.


נובמבר זה מאוחר מדי
יש לי בקשה מטלעד: לכו כבר.

באמת, אין לי שום דבר אישי נגד מי שעובד שם. אם בסופו של דבר, וכנראה שזה יקרה, העובדים שם יאלצו לחפש עבודה חדשה בחודשים הקרובים, זה יהיה נורא עצוב, אבל במידה גדולה מאוד הם יכולים להאשים את ההנהלה שלהם. ההפסד של טלעד במכרז היה לא רק צפוי, אלא גם צודק. כשאתה מתעלל בצופים שלך באופן קבוע (ולמעשה ההתעללות הקבועה שלך היא הדבר הכי קבוע בהתנהלות שלך), מישהו בסוף יקח את זה בחשבון, גם אם תביים עשרות סרטים שמזכירים להם שאתה חי במדינה שבירתה ירושלים.

היו הערכות מהערכות שונות לפיהן תמכור טלעד את ימי השידור שלה עוד לפני נובמבר לאחת מהזכייניות. ההנהלה סירבה. לפני שבוע התפרסמה ידיעה לפיה עשוי להתרקם שיתוף פעולה בין טלעד לערוץ 10, במסגרתו היא תשדר שם חלק מהשבוע. גם זה כנראה לא יקרה. וטוב שכך, כי, אם תקראו את הטקסט שמעל הפסקאות הללו, צירוף של טלעד לערוץ 10 כמוהו כהצמדתו של זאב רוזנשטיין לקבוצה של עבריינים צעירים במסגרת תהליך השיקום שלהם. לכאורה, כמובן. מישהו מכיר מישהו בתוכנית להגנת עדים?

אתם אולי רואים בהחלטה של טלעד לפרוק כעת את מלאי הסדרות מעלות האבק שלה כשירות נחמד שהיא מבצעת עבור הצופים שהתמכרו לסדרות הללו ונאלצו להמתין עד שתואיל למצוא את המפתח של המחסן. זה אולי היה נחמד אם הן היו משודרות במועדים רלוונטיים, אבל כשמחזירים את "סקרבס" לעונה שניה (שנתיים לאחר העונה הראשונה) בשעה 16:30 אחר הצהריים, זה באמת ביזיון שאין כמותו. רוצים לגמור יפה? שימו שני פרקים ברצף במוצאי שבת, או אפילו ב-23:00 בלילה (אתם מכירים את השעה הזו, למרות שמבחינתכם סדרה יכולה להתחיל רק ב-23:49). אני בטוח שעשרות אלפי עקרות בית ותלמידי בית ספר יסודי בוודאי ישקלו לצפות בסדרה, אבל מזכיר לכם שאתם לא ערוץ הילדים, וזו לא סדרה שמתאימה לערוץ הילדים.

תקראו לי קטנוני, ותגידו לי שאם כבר האדונים בטלעד עושים טובה, שאני אגיד שזה הרע במיעוטו. אבל ההתנהלות הזו מאפיינת את טלעד כבר כמעט מיום הגעתה לערוץ 2 (תזכורת: איזו זכיינית שידרה "פרייז'ר" ב-2:10 בלילה?), והעובדה שהיא ממשיכה להתנהל כך גם כשהיא אמורה להשתחוות ולרדת מהבמה מוכיחה סופית שמגיע לה ללכת הביתה.



יצאו כבר מכל החורים
יונתן קוניאק הוא טיפש. לאון רוזנברג הוא טיפש. הסיבה לקביעה הזו, כמו גם הסיבה לאיחוד הזוג הזה (כי רק אחד מהם הצהיר פעם על נטיותיו המיניות לבני מינו) היא מכיוון שהשניים שימשו ומשמשים כעורכי זבלון הנוער "אקזיט" (קוניאק בעבר, רוזנברג בהווה). אתם בטח מכירים את "אקזיט" למרות שאינכם צופים בה - הם מקפידים להזכיר לתקשורת שהם צעירים מגניבים ובועטים (ומפליצים) שלא עושים חשבון לאף אחד לפחות פעם בחודשיים. בתחילת השבוע הם ראיינו, בעקבות האירוויזיון, נציג של שגרירות או קונסוליית יוון. השיחה התנהלה באנגלית, והחברים המגניבים עופר השולת שכטר ואסי ההורס עזר תרגמו את תשובותיו של הנציג היווני לעברית. כמיטב המסורת המגניבולה האקזיטית, לא היה ממש קשר בין התשובות של הנציג היווני לתרגום של המגניבים-חולה-עליהם-לנצח!!!שיואו שכטר ועזר. כך, למשל, תורגם אחד ממשפטיו של הנציג היווני למשהו בסגנון "הוא אומר ששירי מיימון שרה חרא" ושאר דברים בטוב טעם שכזה.

הנציג היווני, שלמד רק בדיעבד כי השניים אינם בקיאים במלאכת התרגום המדויק, זעם, כמובן. שלשום צוטטה ב"מעריב" תגובתו של רוזנברג (כזכור, עורך התוכנית). אין מולי ממש כרגע את העיתון, אבל התשובה שלו הורכבה משני העקרונות המבריקים הבאים: 1. זה היה בצחוק. 2. כולם מבינים אנגלית, ולכן הם הבינו שאנחנו עושים פארודיה על כל הקטע הזה שהופכים את האירוויזיון לכזה חשוב.

וואלה. נתעלם מהתשובה הראשונה, שהיא דיון לגבי הטעם הטוב כפי שמבין אותו רוזנברג, לבין הטעם הטוב כפי שמבין אותו צופה ממוצע שהשאיר את בדיחות הציצים והפלוצים בכיתה ג'. בואו נתרכז בתשובה השניה, שבעקבותיה יפוטרו מאות מתרגמים (הרי לא צריך אותם, כולם מבינים אנגלית). למעשה, לפי רוזנברג, האנשים היחידים שלא מבינים אנגלית הם חרשים. ולכן הוא טיפש, ולכן סביר להניח שבפעם הבאה ששכטר יפליץ בשידור, הוא יכבה קודם את האור, כדי שהחרשים לא יראו. ולמה יונתן קוניאק מועלה מהאוב? כי הוא התנהג בדיוק אותו דבר, ולמרות שחבורת המגניבושים הזו בטוחה שמה שהם עושים היום יישכח מחר, כי הכל סבבה ומגניבולי וכאן הרשות השניה לא יכולה לגעת בנו, אנחנו כאן כדי להוכיח להם אחרת.