10. "בטיפול" שהסתיימה השבוע היתה אחת היצירות הישראליות החכמות ביותר, המרגשות ביותר, והמושלמות ביותר שראתה הטלוויזיה שלנו אי פעם. עם תסריט מבריק, שחקנים מצוינים אחד אחד, וסיפורים אמינים, לא מפתיע שב-HOT מעוניינים בעונה שנייה. פרקי הסיום של הסדרה לא חתמו את הגולל באופן סופי על אף אחד מחמשת הסיפורים שהתנהלו במקביל (מלבד על סיפורו של ידין, מן הסתם), ואחד מהם ראוי לציון מיוחד - פרק הסיום של איילה, עם דרור קרן בתפקיד אורח כאביה, שהיה מטלטל ומסעיר ברמות גבוהות מהרגיל. נדיר ומחמם-לב לראות סדרה ישראלית שמצליחה לשמור על הרמה הגבוהה לאורך כל 45 פרקיה. צל"ש.

9. פרק מסעיר במיוחד עבר עלינו ב"חוק וסדר מדור מיוחד" השבוע. הסיפור המצמרר על התינוק שמת ממנת יתר של קוקאין, היה רק קצה החוט לחקירה מסועפת שכללה מכירת תינוקות והברחת קוקאין, כמו גם עימות של המדור המיוחד עם היחידה לחקירות שוטרים. במהלך החקירה נאלץ אליוט לתפקד כסוכן סמוי, מה שכמעט הוביל למותו, ולאחר מכן אילץ אותו להרוג את השוטר המושחת. כבר אמרתי פעם ש"מדור מיוחד" היא המוצלחת מבין כל סדרות ה"חוק וסדר"?

8. ואם פתחנו עם היצירה הישראלית המושלמת ביותר, למה שלא נדבר על יצירה ישראלית טובה נוספת? "בסימן ונוס", אף היא הפקה של HOT, נפתחה אמש בקול תרועה רמה עם שתי דמויות ראשיות מעניינות ושונות זו מזו תכלית השינוי, חקירת רצח לא מאוד מסובכת, וקפיצה קצת מבלבלת בזמנים. גם במקרה הזה מדובר בהפקה מוצלחת, שלא מביישת את יוצריה. "בסימן ונוס" בנויה על הסקס-אפיל של יהודה לוי, ועל הנבאכיות של גורי אלפי, ומצליחה לרתק את הצופה למסך למרות סיפור קצת נדוש. משהו שקצת לא ברור לי: הצילום הסגנוני המוזר, שמתעקש לצלם חלק ניכר מהסצנות בצורה "עקומה", בזוויות משתנות. זה אולי נראה טוב, אבל מתחיל להימאס אחרי זמן מה. ועדיין - אנו רוצים עוד הפקות מקור כאלה.

7. החלק השני של פרק פתיחת העונה הרביעית ב"זהות בדויה" היה קצת מוצלח יותר מהחלק הראשון, ואפילו הביאו לנו דמות מגניבה למדי של רע בשם טאמאזקי. הריגתו כבר בפרק הזה גרמה לי להצטער על כך ואפילו להיזכר בגורל דומה לה זכתה דמות רעה מגניבה אחרת, סאנדיי שמה. שלוש הערות נוספות: א. נכון, זה היה צפוי שהאדם שהוציא חוזה על ראשה של סידני היה אירינה דראבקו, אמה, אבל אנחנו עדיין לא יודעים למה היא רצתה בכך. ב. סצנת הגניבה של החרב היתה מגניבה ומותחת כמו בימים הטובים של "אליאס". ג. קצת מטופש שספיישל אייג'נט וויס קונה את הסיפור הזה על הבנק, אבל אני מניח שזו סתם קריצה חביבה למעריצים. שיהיה.



6. "הקאמבק" נפתחה השבוע עם הרבה יותר מדי סצנות שמתמקדות בליסה קודרו. אין לי בעיה עם קודרו, ואפילו אהבתי את התפקיד שלה ב"חברים", אבל אפילו סדרה כמו "תרגיע" לא מראה רק את לארי דיוויד (וטוב שכך). ובכל זאת, נראה שמשהו עובד בסדרה שמתארת לנו את חייה של וולארי צ'אריש פוסט ההצלחה הגדולה שלה בטלוויזיה. היא נאיבית, רגישה וטובת-לב, ונדמה כאילו למרות הניסיון העצום שלה בעשיית טלוויזיה, היא לא באמת מבינה איך דברים באמת עובדים. בניגוד לסדרה כמו "הפמליה", שמתארת את הנעשה בתעשיית הקולנוע, אבל לא מראה לנו - לפחות בינתיים - את העשייה עצמה, נראה ש"הקאמבק" מתעסקת בעיקר בעשיית טלוויזיה, עם דגש על הצורה בה מגיבה לכך וולארי. וזה מעניין, בעיקר כשוולארי מנסה להציג את עצמה טוב בתוכנית הריאליטי שעושים עליה.

5. צפייה ב"מטבחי הגיהינום" אינה מומלצת למתנגדי הריאליטי. לא בגלל שהם יצקצקו בלשונם ויתלוננו על הידרדרותה של הטלוויזיה. להיפך. מדובר באמת במציאות. גורדון רמזי הוא שף אמיתי. ההתנהגות שלו אמיתית וכך הוא מתנהג גם במציאות, אם להאמין למה שפורסם בעיתונים בכל אופן. רמזי רודה בעובדי המטבח ואפילו בלקוחות שלו. התוכנית עשויה בדיוק מהחומרים שמרגיזים כל כך את מתנגדי הריאליטי, אבל הפעם נלווית לצפייה התחושה שזה אכן אמיתי ולא מבוים או מוקצן לצרכים טלוויזיוניים. "מטבחי הגיהינום" אינה מומלצת לצפייה למתנגדי הריאליטי כי אז הם יגלו שמה שנראה לעיתים בתוכניות הריאליטי הוא אכן מציאותי. וזה מפחיד יותר מכל גורדון רמזי שמקלל אותך בגלל שהרסת את המנה. כל השאר? מוזמנים ליהנות מריאליטי משובח ומסתבר שאפילו אמיתי (assafTV).

4. מהפרק של "הבית הלבן" יצאתי בתחושה אמביוולנטית משהו. מצד אחד, היו שם כמה קטעים טובים, כמו הקולאז' בין קבלת השבת של חברי המשלחת הישראלית לבין תפילותיהם של המוסלמים. מהצד השני, סצנת השבירה של ליאו, שהשתמשה בכל מיני טריקים של צילומים כאילו-מגניבים, לא השיגה את האפקט שניסתה להשיג. גם קצת מוזר שפשוט שכחו אותו בקמפ-דיוויד בלי לערוך אחריו חיפושים.

3. כבר אמרנו שאנחנו שונאים פופ-אפים? כרגיל ב-HOT3 היו כאלה גם על הקרדיטים של הפרק האחרון של "בטיפול". אלא שהפעם, אחרי הקרדיטים היתה סצנה נוספת, והפופ-אפ? נותר על כנו. ככה לא עושים לסדרת הדגל שלכם, HOT (תודה, שלמקו GRAS).

2. קשת שיבצה את "החשוד העיקרי" ליום רביעי ב-22:50, ואז שינתה את הלוח והעבירה את הסדרה לשבת ובמקום הפרק ברביעי שובץ שידור חוזר של ארץ נהדרת. עדכון זה פורסם באתר הרשמי של קשת. מי שפתח את הטלוויזיה ביום רביעי כדי לראות שוב את אנשי "ארץ נהדרת", צפה בג'יין טניסון. "החשוד העיקרי" שודרה כרגיל. יודעים מה, קשת? כבר אין לנו מילים (assafTV).

1. תקלה מסתורית כזאת או אחרת גרמה לכך ששני הפרקים האחרונים של "פליסיטי" שהיו אמורים להיות משודרים ביום חמישי האחרון בערוץ 3, שודרו אך ורק למנויי HOT. ב-yes שודר הפרק הראשון בצמד פרקי יום רביעי (כלומר הפרק הרביעי מהסוף), ולאחריו הפרק הראשון מצמד פרקי יום חמישי (כלומר הפרק השני מהסוף, הפרק ששודר קודם לכן ב-HOT). מבולבלים? גם אנחנו. וגם במוקד שירות הלקוחות של yes היו מבולבלים. לפחות בזמן השידור עצמו.



בשולי הממיר
פרקים מצוינים ב"סאות' פארק" וב"סימפסונז". אצל הראשונה קיבלנו כמה קטעים משעשעים עד דמעות במיוחד כשקרטמן מנסה להילחם בשאר בעלי הכוחות ("צ'יניניניני!"), וגם בסצנת עבודת התחקיר של הבלש על כף היד השמאלית. אצל הסימפסונים קיבלנו שיעור היסטוריה בשלושה חלקים מנקודת מבט סימפסונאית מצחיקה ולעיתים אף מבריקה.

שוב תוכנית נהדרת של "ארץ נהדרת". שיאה: מערכון ה"בלי סודות" המופלא. ככה זה כשגשש בלש בפעולה.

שרה קלארק, נינה מ"24" בשבילכם, עשתה תפקיד של שתי מילים ב"קארן סיסקו" כאשתו של אלווין מהתוכנית להגנה על עדים.

אלן טודיק, ווש מ"פיירפליי", התארח ב"משפחה בהפרעה" ככומר ויל, אביה של אן. אני לא צריך להגיד שוב שהיה פרק גאוני ומופלא, נכון?

ב"אי שם" קיבלו חיילי היחידה פקודה לשמור על הדרכים המובילות לעיר בה מחפשים מבוקש. שם העיר? ברק. דיקמן? (assafTV)

קורי פלדמן התארח בתפקיד עצמו ב"גרג הארנב" והיה חביב למדי, אפילו שגנב מכונית וחטף את גרג.

ב"חוק וסדר משפט וצדק" נעזרו בפסיכולוג ריצ'רד לינק, שגולם ע"י השחקן וונדל פירס, הבלש וויליאם "באנק" מורלנד מ"הסמויה".

לוק מ"האו-סי" קפץ לבקר ב"סמולוויל" כג'ף, שחקן הפוטבול שמציג לקלארק את החיים החדשים שיהיו לו אם "יתגייס" לקולג' שלו.