ארכיון המסך המפוצל > 2006

הסדרה של חיי

לכל אחד מאיתנו יש את הסדרה האחת שהשפיעה עליו יותר מכל האחרות. המסך המפוצל מציג: ספיישל הסדרות ששינו את חיינו

מאת: ברק דיקמן
פורסם בתאריך: 13/02/2006

שמעו סיפור: התוכנית הראשונה שלי, זו שניסיתי לא להפסיד אף פרק בה, זו שהקלטתי כל מה ששודר ממנה (או לפחות מה שיכולתי), זו שניסיתי לשתף את החברים שלי באהבתי אליה (ובדיעבד, זו שגם עזרה לי במציאת חברים חדשים), דווקא לא היתה סדרת המופת המצוירת "משפחת סימפסון". למעשה, לא מדובר בכלל על סדרת טלוויזיה, אלא דווקא על תוכנית רדיו, "מה יש" שמה.

התוכנית "מה יש" פרצה לאוויר העולם בשנת 1984 (אם להאמין לזיכרון הרעוע שלי) ושודרה במשך שלוש שנים בשעה פחות-או-יותר קבועה, 15:00, בגלי צה"ל. בראש התוכנית עמדו שני אנשים - היום מוכרים, אז לא כל כך - ארז טל ואברי גלעד, אבל יחד איתם השתתפו אנשים מוכשרים באחת מתוכניות הקאלט הגדולות ביותר שידע הרדיו הישראלי מאז ומעולם. שמות כמו יאיר ניצני, שירה גרא, יואב קוטנר, יעלו חיוך של נוסטלגיה בקרב אנשים בשנות העשרים המאוחרות לחייהם. שמות דמויות כאלה ואחרות כמו פזית, איציק ואשתו המטומטמת זיוה, האיש הקטן, הפרופסור מקס, חזקל מוסרי, נחמה מהמטוס הלא-כל-כך-כבד של האחים טיסונה שיפוצים, וסעדיה הכלב, יגרמו - סביר להניח - לאותם האנשים ממש להתחיל לצטט כל מיני דברים שיגרמו לאחרים לברוח מהחדר בזעקות שבר.

אחד הדברים המלבבים ביותר באותה תוכנית רדיו מטורפת, היסטרית ומצחיקה עד דמעות, היה היכולת המופלאה של יוצריה (ארז טל, בעיקר) להצחיק בכל יום מחדש, ואחת לכמה זמן, בדרך כלל בחג יהודי כזה או אחר, להביא אותה בתוכנית ספיישל עמוסת תופינים והפתעות. אחת מתוכניות הספיישל המופלאות הללו התרחשה בערב חג הסוכות של שנת 1985, כלומר לפני 20 שנה ועוד קצת עודף.

אני זוכר את זה כאילו זה היה אתמול. במשך שבוע שלם התנהלו חיי בציפייה מתוחה לאותה תוכנית, לבדיקה שהקלטת עליה אני מתכנן להקליט את התוכנית מוכנה (קלטות, למעשה), ובתכנון זמן נכון וראוי (בניית הסוכה וקישוטה חייבים להסתיים כמובן לפני פתיחת התוכנית). הייתי מוכן ומזומן לבואה של תוכנית הספיישל המופלאה, ש-שוב, אם זכרוני אינו מטעני - נקראה "פזית בונה סוכה" (כן, זו אותה פזית מ"פספוסים" של יגאל שילון, אלא שאז היא היתה מצחיקה).

הייתי כל כך מוכן לתוכנית הזאת ש... פספסתי אותה, כמובן. פשוט שכחתי מקיומה. נעלמה לי לחלוטין מהזיכרון. והימים, להזכירכם, ימי 1985. ימים נטולי אינטרנט. ואף אחד מחבריי-מאזיני-"מה יש" לא העלה בדעתו להקליט את התוכנית, שהיתה, כמובן, מוצלחת ומשעשעת במיוחד. לדבריהם.

חלפו שנים. התוכנית הסתיימה מזמן וארז טל פנה לעסוק בפרויקטים טלוויזיוניים (ורדיופוניים) כאלה ואחרים. אני מניח שאותה טראומה של פספוס התוכנית עיצבה חלק מסוים מהרגלי הצפייה וההקלטה הטלוויזיוניים שלי. אבל כדי לסגור את המעגל של הפספוס הנוראי ההוא, הרשו לי לדלג לרגע על עשרים השנים הבאות ולקפוץ ישירות אל שנת 2005.

לפני מספר שנים נודע לי על קיומו של אתר האינטרנט הזה, שריכז בתוכו מאות קטעים מתוך "מה יש" (מתוך אלפים על גבי אלפים של קטעים ששודרו), אבל איכשהו לא חשבתי על האפשרות שאותה תוכנית שפספסתי מצויה בין אותם קטעים. השבוע, עשרים שנה אחרי, יצא לי לבדוק את זה. ומה אתם יודעים? ספיישל "פזית בונה סוכה" מצוי שם. כמו גם כל מיני קטעים אחרים שגיליתי שאני עדיין זוכר בעל פה. וכך יצא, שקצת אחרי סוכות 2005 יצא לי להקשיב לתוכנית הספיישל של סוכות 1985. אז כן, אני מניח שאם הייתי שומע את זה ב"זמן אמיתי" הייתי נהנה הרבה יותר, ועדיין - הקסם שם. לא הכל מצחיק כמו שהוא הצחיק אז, אבל בהחלט אפשר לראות למה כל כך אהבנו את "מה יש" כשהיא שודרה ברדיו.

אז "מה יש" היא אולי לא הסיבה לסדרת הכתבות שאנחנו נמצאים בפתחה, אבל בהחלט יש לה חלק נכבד בקיומה של ספריית 1500 קלטות הוידאו שלי (ספרייה שרק הולכת וגדלה), שכוללת את כל העונות של סדרות טלוויזיה רבות (שגם מספרן הולך וגדל).

האם "מה יש" היא התוכנית הרדיופונית ששינתה את חיי? בהחלט. האם "משפחת סימפסון" היא התוכנית הטלוויזיונית ששינתה את חיי? אין שום ספק בכך. איך שינו הסימפסונים את החיים שלי? איך שינו סדרות אחרות את החיים של אנשים אחרים? בשביל זה אנחנו כאן. כדי לבחור את הסדרה האחת שגרמה לשינוי המשמעותי ביותר של החיים שלנו, כדי להבין איך היא עשתה את זה ולנסות להבין למה דווקא היא.

ברוכים הבאים אל מסע הקסם (המסתורי) בסדרות הטלוויזיה ששינו את חיינו.


אל הכתבה הראשונה
אל ספיישל-האח בנענע: צעדיי הראשונים בטלוויזיה

תגובות (687)