כל עלילה בסדרת טלוויזיה זקוקה לשלושה דברים חשובים כדי להתקיים: היא זקוקה להתחלה טובה, כזו שמכניסה את הצופים יחד עם הגיבור לקצב העלילתי של התוכנית; היא זקוקה לסוף מפוצץ, כזה שעוזר לסכם את כל הפיתולים ועלילות המשנה שהתפתחו במהלך הסיפור; והדבר השלישי הוא רגע אחד, בו הגיבור עולה על הגל, מבין מה הוא עשה לא בסדר עד עכשיו ומוצא את הפיתרון לבעיה שמולה הוא ניצב. כל סיפור טוב זקוק ביסודו לנקודת מפנה.

רגעים כאלה שזורים בשלל סדרות והופיעו בסיטואציות שונות ומשונות - למשל, כשפרד גורמת לאנג'ל לראות את ג'סמין כפי שהיא נראית באמת בפרק "קליע הקסם", או חזרתה של אליוט לזרועותיו של ג'יי די בפרק "My monster" ב"סקרבס". או הנאום של באפי בפני חברי מועצת הצופים בפרק "נקודת ביקורת" בעונה החמישית.

כל הנקודות הללו היוו נקודות מפנה חשיבות בעלילה העונתית של הסדרות האלו. בפרק ששודר אתמול ב"הבית הלבן" היינו עדים לקונספט האמיתי של נקודת מפנה שכזו בין ג'וש ליימן והמתמודד הדמוקרטי, מאט סאנטוס. אולם, בשביל להבין אותה נצטרך לבחון את הסיפור כמה פרקים אחורה.



קרב תרנגולים
בעונתה השישית של "הבית הלבן" התוודענו למערכת הבחירות שהחלה להתנהל לקראת פרישתו של הנשיא בארטלט בתום שתי הקדנציות בהן כיהן. הברירה הטבעית היא שסגן הנשיא, בוב ראסל, יירש את מקומו של בארטלט בתור מנהיג המפלגה הדמוקרטית וירוץ מטעמה על משרת הנשיא. אולם מספר מתחרים אחרים, ביניהם מאט סאנטוס (ג'ימי סמית'ס) מנסים גם הם לרוץ לתפקיד. מה שמבדיל את סאנטוס משאר מתחריו של בוב ראסל הוא שמישהו בבית הלבן מאמין בו, והמישהו הזה הוא יקירנו, ג'וש ליימן.

כל הסיפור התחיל בכלל בהתנגדות מצידו של סאנטוס. הוא לא ראה כיצד יוכל לתרום בצורה יעילה בתור נשיא והעדיף להישאר חבר קונגרס פשוט. עקשנותו של ג'וש וכושר השכנוע שלו הם אלו שנתנו לסאנטוס את הרצון לרוץ לראשות המפלגה. מאותו רגע החלה מערבולת של ויכוחים ומתיחויות בין השניים על רקע עקשונותו של סאנטוס לגשת לעניין מבלי לוותר על העקרונות שלו. מטרתו היא לקדם נושאים שפוליטיקאים מתעלמים מהם בעוד שג'וש מנסה בכוח להזכיר לו שהוא לא יכול להרשות לעצמו לחרוג ממסגרת "חוקי המשחק" ולדבר על מה שהמצביעים הפוטנציאלים רוצים לשמוע. חילוקי הדעות הללו המשיכו, כשג'וש מנצח בפעם אחת וסאנטוס באחרת ובשום מצב אף אחד מהם לא מתיישר לפי ראות עיניו של השני.

בפרק הנוכחי הגיעו השניים לאירוע חשוב ביותר מבחינת המרוץ - הדיבייט בין המתמודדים הדמוקרטים. בדרך כלל נבחרים המשתתפים בדיבייט ע"י העיתון המוביל במדינת ניו-המפשיר (המדינה הראשונה בארה"ב בה מצביעים, בדרך כלל) ובעוד סאנטוס הציע לאפשר לכל שבעת המתמודדים הדמוקרטים לגשת לדיבייט הנ"ל ולערוך אותו בשיטה פתוחה בה למתמודדים לא ניתנת הבחירה לא לענות על שאלות, בחר העיתון להזמין רק את שני המועמדים המובילים במירוץ, ג'ון הוינס ובוב ראסל.

התגובות של ג'וש וסאנטוס לקביעה היו שונות מאוד זו מזו - ג'וש הציע לערב עורכי-דין ולדרוש להכניס את כלל המתמודדים על בסיס הטענה שהעיתון, בהחלטתו לא לערב את כל המועמדים, מעניק "תרומה" למחנות של הוינס וראסל. הטענה של ג'וש, אגב, מתבססת על מקרה שקרה במציאות, בשנת 1980, כשהמתמודדים הרפובליקנים רונלד רייגן וג'ורג' בוש האב היו היחידים שהוזמנו לדיבייט מטעם המפלגה הרפובליקנית. סאנטוס, לעומתו, סירב להיכנס להליכים משפטיים נגדם בטענה שהכפשת שמם של המתמודדים לא תעזור לו להתקדם במירוץ על קולות האזרחים. ג'וש מציע לקיים דיבייט עצמאי, במטרה שהתקשורת תסקר אותו ועל-ידי כך אולי תגרום - אולי - לראסל ולהוינס להזמין אותו לדיון שלהם, בעוד סאנטוס עצמו תומך ברעיון של הדיבייט העצמאי מתוך אמונה שזו תהיה במה דמוקרטית אמיתית לדעותיו.



לנצח קור בעזרת עוד קור
בזמן שעובדי הקמפיין מאמצים לעצמם את הרעיון של הדיבייט העצמאי, ג'וש מגלה שבוב ראסל וג'ון הוינס גייסו את מרבית זמן האוויר שניתן לרכוש בטלוויזיה לטובת קידומם בבחירות, בעוד שלמטה הבחירות של סאנטוס היה מספיק תקציב בשביל דקת זמן אוויר אחת בודדה. הוא מחליט לנקוט אמצעים ומציע, ללא ידיעתו של סאנטוס, ליצור תשדיר בחירות קיצוני כל כך עד שמהדורות החדשות יעשו סביבו ספין תקשורתי שיקנה לסאנטוס זמן אוויר בחינם.

גם סאנטוס נקט פעולות מאחורי גבו של ג'וש ושכר יועצת תקשורתית, אבל לא סתם יועצת כי אם את איימי גארדנר (מרי לואיז פרקר המופלאה) הפמיניסטית ובת זוגתו לשעבר של ג'וש. למעשה, בשלב זה, פועלים ג'וש וסאנטוס זה נגד האינטרסים של זה. בעוד ג'וש מנסה לגרום לסאנטוס להיראות כמו מתמודד מן המניין, סאנטוס מנסה לקדם בעזרתה של איימי את הגישה הישרה בה הוא דוגל.

במהלך הפרק אנו זוכים לראות את תשדירי הבחירות הטיפוסיים של המתחרים בהם כל מועמד מכפיש את שמו של השני, ואת ג'וש מנסה לעשות דבר דומה כאשר הוא מתייחס לפחדנות של שני המועמדים המובילים, הוינס וראסל, להתייצב לדיבייט יחד עם שאר המתמודדים.

ופה בא לידי לביטוי ההבדל בין השקפת העולם של ג'וש ושל סאנטוס. בתפקידו הקודם של ג'וש הוא היה רגיל לשרת מטרה אחת - לגרום לנשיא להיראות טוב. מבחינתו, הוא עמד במשימה כשגרם לסאנטוס להיראות כמו מתחרה אמיתי לתפקיד. ג'וש בעצם היה מעדיף שסאנטוס היה מתרכז יותר בריצוי אנשים אחרים וכתוצאה מכך להיראות טוב. ג'וש מנסה בעיקר לדאוג שסאנטוס לא יעשה דבר מסוכן, כמו לדבר על מה שהוא רוצה להגיד.

סאנטוס לעומת זאת, בא מרקע של שירות ציבורי. הוא שירת את העם כשנבחר לקונגרס ודאג לשמור על קשר עם התושבים. גם הרעיונות שלו הם יותר בענייני רווחה מאשר יציבות מדינית, ביטוח בריאות, מערכת החינוך - עניינים שוליים מבחינת הקולות המשפיעים בחברה. סאנטוס מאמין בקידום עקרונות בעוד שג'וש מאמין בקידום של סאנטוס.

לרגע נדמה כי ג'וש באמת צודק, כאשר תרגיל התרנגולים שלו מצליח לעורר את התקשורת, ובעזרתה הלא מודעת של דונה, ליצור שערורייה במחנה של בוב ראסל. בכך בעצם הוא מוכיח כיצד הדרך היעילה לעזור לסאנטוס היא לגרום לאחרים להיראות רע.



חוקי המשחק
אולם כאשר סאנטוס מגלה על התרגיל, בתוספת הצפייה בתשדיר שג'וש רוצה לשדר בדקת הפרסום היחידה שלהם, הוא מתחרט ומגיע חזרה אל נקודת השפל בה הוא תוהה האם עשה בחירה נכונה כשהחליט לרוץ לנשיאות. בשיא חולשתו, סאנטוס מתפתה להאמין שאכן אין דרך אחרת, שהפטרותיו החוזרות של ג'וש נכונות ובאמת אין לו דרך אחרת מלבד לנצל את אותו "קול נשיאותי" עליו דיבר המאמר של איימי. והנה, כשנדמה שהוא מאבד סופית את כל מה שהוא מאמין בו, שיחה אחת עם העוזר שלו, משפט אחד בודד שמצליח לשנות אותו בחזרה, "אני תמיד חשבתי שהנשיא הוא זה שקובע את הקול בעצמו".

הוא דוחה את התשדיר שהוצע לו ופונה בעצמו לתחנת הטלוויזיה המקומית, שם הוא עושה את מה שאף מועמד אחר לא עשה ומה שג'וש ניסה לדאוג שהוא לא יעשה. הוא הולך לנצל את הרגע שלו בשביל להגיד את מה שיש לו להגיד.

בדקה הבודדה ההיא, כל מה שסאנטוס עשה הוא להבטיח שאם הוא יגיד משהו זה יהיה רק דברים שהוא עומד מאחוריהם. אותה דקה, אותה נקודה קטנה ברצף הזמן, שינתה הכל מבחינת העלילה. פתאום סאנטוס הפך לחביב התקשורת, פתאום ידיהם של ראסל ושל שאר המתחרים המובילים היו קשורות כי הם איבדו את נאמנות הקהל שלהם, תרומות התחילו לזרום למטה של סאנטוס וגם שאר המתחרים הדמוקרטים הצטרפו לדיבייט הפתוח שהוא הציע. כעת הכדור הוא במגרש של סאנטוס, ולשאר המתחרים, כמו גם לתקשורת ולג'וש אין ברירה אלא לשחק על-פיהם.



וזוהי בדיוק נקודת המפנה, הכוח שלה שיכול להביא מרגע אחד בו כולם פקפקו בגיבור, כולל הוא עצמו, לשנות את המצב בכוח הרצון ובהתמדה. כך הצליח סאנטוס להרים את עצמו ולסחוף עם עצמו את כולם בכוחות עצמו, ברגע אחד בו אפשר לשנות הכל.


עזר בהכנת הכתבה: אלכס כהן