המסך המפוצל

הממיר 19/2/06

פרק נפלא ב-4400, פרקים מצוינים של דוקטור הו ושל הף, פראן ומורעבים נפתחו ושוב אי עמידה בזמנים

מאת: ברק דיקמן

פורסם: 19-02-2006
211 תגובות
10. השבוע קיבלנו ב"4400" את אחד הפרקים הנפלאים והמבריקים ביותר שנראו על המסך בתקופה האחרונה, בטח הטוב ביותר בסדרה הזאת. כבר בשניות הראשונות של הפרק היה ברור שמשהו כאן לא בסדר, כשכמעט כל הדמויות התנהגו בניגוד לאיך שהן אמורות להתנהג. הטבעיות הזאת שבה כולם התייחסו למצב הדברים, כשהיחיד שיודע ש"זו לא המציאות הנכונה" הוא טום, או תומאס, כפי שאלנה העדיפה לקרוא לו, הפכה את הפרק למוצלח כל כך, וזאת למרות שהעלילה הראשית לא קודמה במילימטר, ולמעשה כל הפרק, על 40 הדקות שלו (או אולי על שמונה השנים שחלפו בו) ארך מספר קטן של שניות. גם התקופה הארוכה שעברה על טום, כאילו כלאחר יד, אבל עם חשיבות עצומה לעלילה המרכזית, הפכה את הפרק הזה למשהו אחר, קסום אפילו.

בהערת אגב, אני מוכרח לציין דבר נוסף: על רקע ההתלהבות הגבוהה שלי מהפרק, מאוד קשה לי להבין את כל אותם אנשים שצפו בפרק ולא אהבו אותו. אחת לכמה זמן, מותר לסדרה לצאת מהשגרה שלה ולהביא לנו משהו אחר. ובמקרה הזה, המשהו האחר הזה היה נפלא.



9. "דוקטור הו" היא סדרה מצוינת והפרקים של השבוע רק חיזקו את ההרגשה הזאת אצלי. הפרק הראשון הציג סיפור יפהפה על גורל ועל ניסיון לא מוצלח במיוחד לשנות אותו. אהבתי את הניגוד בין הזיכרונות של רוז מאביה שנבנו על בסיס הסיפורים של אמה לבין האופי האמיתי שלו כפי שהשתקף ביום בו היה אמור למות. מלבד סיפור יפה, הפרק היה עשוי בצורה נהדרת - החל מהמכונית שנוסעת שוב ושוב באותו מסלול, דרך היצורים המפחידים שאיימו לכלות הכל, ועד כל ענייני הפרדוקסים בנוגע לזמן (אם כי, היה קצת מוזר שהדוקטור התייחס דווקא לזה שרוז אוחזת את עצמה התינוקת כפרדוקס. מה, כל שאר הדברים לא היו סוג של פרדוקס?). הפרק השני היה מצוין מסיבות אחרות - הקריפיות של "הילד הריק". האם ראיתם את אמא שלו? איזה כיף.

8.5. פרק מצוין ב"הף", שפעל בשלושה מישורים שונים - ההסתבכות של החבר ההוא של ראסל עם המאפיה, שבמרכזה הופיעה אחת הסצנות היותר מדהימות בסדרה - הפיצוץ והשירותים; מלודי שמגיעה אל ביתו של הף ותוקפת את בת' - סצנה מדהימה נוספת; וכל הסיפור בבקתה שבמרכזו היחסים המורכבים בין שלושת הדורות של המשפחה, שהיה עשוי בצורה מאוד מעניינת.

8. אחד הדברים היפים בתוכנית כמו "איש משפחה" זו העובדה שכשהם עושים מחווה טלוויזיונית, הם עושים אותה כמו שצריך. החבר'ה חטפו התקף נוסטלגיה והביאו אותה בפרק שכולו מחוות לשנות השמונים. השיא של המחוות היה בשכתוב "צוות לעניין" שנעשה ע"י פיטר, קווגמייאר, קליבלנד וג'ו - ובמיוחד השחזור המבריק והמדויק לפתיח של הסדרה. אין ספק, ההחלטה להחזיר את התוכנית מן המתים היתה הצעד הכי טוב של FOX בשנה החולפת (עידו f. כהן).

7. פרק מצחיק נוסף ב"המשרד", ושוב מי שגורם לעסק להיות כל כך משעשע הוא הבוס הלא ממש שפוי שהיה האחראי לכל הסיפור עם הפתקיות על הראש. מישהו רוצה קצת גוגי-גוגי?

6. אחרי הרתיעה שחשתי כלפי "אמאל'ה" בשבוע שעבר, פתאום חל שיפור מסוים בסדרה. פתאום האירועים מצליחים להצחיק: ההצגה ההזויה של דפי וה"שיחה" במכונית עם יגאל, החזרות למופע החדש של הילדים, הראיונות עם המטפלות הפוטנציאליות. ורק תיקי דיין ממשיכה להיות נודניקית.

5. לנוכח הויכוח בשאלה האם "מורעבים" היא סדרה מצחיקה או דוחה, הצפייה בפרק הראשון בסדרה הותירה אותי אדיש לחלוטין. נכון, יש שם כמה קטעים משעשעים פה ושם (בעיקר בקבוצת התמיכה עם המדריכה הקצת מטורפת ההיא), אבל ההרגשה שנותרה אצלי בסיום היא של חוסר עניין משווע.

4. עוד הוכחה לבורותם של חלק מהמתרגמים בטלוויזיה: ב"קלף משוגע" שעסקה בתעשיית הכלות הרוסיות, אומר הבלש דן: "פאבל ואלקסה. מזכיר לי את בוריס ונטשה", והמתרגם האינטליגנט הוסיף "(סרט)". אין לי מושג איזה סרט הוא ראה, אבל אלה גיבורי הרומן "מלחמה ושלום" של טולסטוי. מישהו פה חי בסרט (אסף רזון).

3. לא ממש ברור לי למה דחוף לערוץ הראשון להביא לשידור דווקא עכשיו את "תוכנית המערכונים של קלסי גרמר". מדובר הרי בעיבוד נוסף למערכוני העונה הראשונה של "קצרים" (שמבוססת על מקור בריטי) וזה לא שלא ראינו את העונה הזאת באינספור שידורים חוזרים בערוץ 2. רכש מיותר לחלוטין. לפחות קלואי מ"24" נמצאת שם.

2. "החיים עם פראן" לא מצחיקה. מדובר בסיטקום לא מתוחכם מהזן הישן שפשוט לא מצליח להצחיק. לא זכור לי אפילו פאנץ' חביב אחד מעשרים הדקות של פרק הפתיחה. יכול להיות שזה משתפר בהמשך?



1. כבר מזמן לא היה לנו אחד כזה: "המגן" היתה אמורה להיפתח בשעת השידור ההו-כה-נוחה 22:58, אלא שהאנשים החביבים של ערוץ 3 הקדימו את שעת השידור ל-22:54. ארבע דקות מוקדם יותר. שנקנה לכם שעון?


בשולי הממיר
ב"חוק וסדר מדור מיוחד" התארח פרד סבאג', פעם ילד קטן וחמוד ששומע סיפורים מסבא שלו ומספר לנו על "שנות הקסם" שלו, היום מייקל גרדנר, אנס סדרתי.

ב"מדיום" התארח ריד דיאמונד, קלרמן מ"רצח מאדום לשחור", כאזרח למופת שבעוד שבע שנים יהפוך - כנראה - לאנס סדרתי נוסף.

מתחת לשפם העבות של האיש הרע במסע אחורה בזמן של "מכושפות", הסתתר לא פחות מאשר סארק מ"זהות בדויה" (המערכת מבקשת ממנו להפסיק לקבל עצות אופנה מעמיר פרץ) (אסף רזון).

ואם כבר "אליאס", איך אפשר שלא להזכיר את הכפיל החדש של סלואן - ג'ואל גריי, דוק מהעונה החמישית של "באפי", שבאמת נראה קצת כמוהו (ובשלוש השניות שהופיע על המסך הצליח להתנהג בדיוק כמוהו).