המסך המפוצל

יין ויאנג - גרסת הווייט טראש

ארל היקי, פגע רע, זוכה להארה ומבין שמה שהוא נותן זה מה שהוא מקבל, אז הוא נתן לנו את הסיטקום החדש הכי שווה בטלוויזיה

מאת: איתן גשם

פורסם: 10-04-2006
24 תגובות
"קארמה - מכלול פעולותיו של אדם באחד ממצבי הקיום הנמשכים שלו, אשר רואים בהם כקובעים את גורלו בעתיד".



פילוסופיית ההינדו מאמינה בחוק ה"סיבה והתוצאה". אחד מהרבדים של הפילוסופיה הזו מתייחס למאפיין הבולט ביותר המבדיל בן האדם לבין החיה, שאותו מגדיר המונח "קארמה" במשמעותו המקורית: "פעולה רצונית שמבוצעת באופן מכוון או מתוך ידיעה". במילים אחרות: כל פעולה שהאדם מבצע היום יוצרת תגובה, תוצאה, שבעתיד תיצור אפקט מתאים. האדם נברא באופן שבו יש לו את היכולת להכתיב לעצמו את גורלו באמצעות קבלת החלטות ובאמצעות היכולת לבחור בין טוב לרע. "קארמה" מתייחסת, אפוא, לאותן פעולות שאנו מבצעים מתוך בחירה, לא לפעולות האינסטינקטיביות שאנו מבצעים מבלי משים. ככל שהאדם ישאף להיות "טוב" יותר, כך הסיכוי שיקרו לו דברים טובים יותר גדל, ולהפך.

כמובן שהמונח "טוב" פתוח לפרשנות, אבל הניסיון שאנו צוברים עם השנים מסייע לנו להבין לבד מה "טוב" ומה "רע", מה "אסור" ומה "מותר", לא בהכרח מבחינה חוקית (כאן מדובר בהגדרות שרירותיות שמנוסחות ע"י המדינה בה אנו חיים), אלא מבחינה מוסרית-אתית.

ארל היקי היה פעם בחור "רע" במובן הכי "רע" של המילה. נוכל, שקרן, גנב, אגואיסט וחסר מצפון. אבל יום אחד השתנו חייו של ארל מהקצה לקצה. בפעם הראשונה בחייו קרה לו משהו טוב. משהו גדול באמת. ארל שלנו זכה בלוטו בסכום גדול מאוד. מי לא חולם על אירוע נפלא שכזה? מי לא רוצה להביא את המכה באמצעות השקעה של כמה דולרים? זה אמור היה להיות היום המאושר בחייו של ארל, עד שפתאום הוא קלט שהוא באמת "הביא את המכה". המכה שהוא חטף מהאוטו, אחרי שהוא איבד את כרטיס הזכייה.

ואז פתאום באה לו הארה, לארל. זה קרה לו אחרי מפגש מקרי עם אחד מגדולי האנשים האומה האמריקנית - קרסון דיילי. הוא ולא שרף. צפייה מקרית בתוכנית של דיילי גרמה לארל להבין שהכל נמצא בקארמה. אכן, לא לחינם לא קרה לו שום דבר טוב באמת בחייו - זה הכל בגלל הקארמה, הבחירה שלו להיות "רע" גרמה לכך שחייו היו אומללים.

זה הרגע שבו ארל הבין שהוא צריך להיות אדם "טוב" יותר, שרק אם יכפר על כל מעשיו מן העבר, הגורל שלו ישתפר. וכאן נולדה "הרשימה". רשימת כל הדברים הרעים שארל עשה בחייו. וארל שלנו יוצא למסע ארוך (נקווה שארוך מאוד שיימשך על פני הרבה עונות) של חזרה בתשובה וכפרה על כל עוונותיו. מסע שבו הוא יפגוש הרבה אנשים, הרבה דמויות מוזרות ומעניינות, חלקן דמויות שהיו חלק משמעותי בחייו בעבר ושבהן פגע. המטרה של המסע הזה היא אחת - להציל את נפשו ולסדר לעצמו גורל חדש וטוב יותר.

איך הוא יכול להרשות לעצמו לממן את המסע הזה? פשוט מאוד. רגע אחרי שהוא מחליט שהוא רוצה להיות אדם טוב יותר, ארל מוצא את כרטיס הלוטו האבוד, מקבל את כספי הפרס, ומוצא עצמו פתאום אדם אמיד, נטול דאגות כלכליות. קארמה כבר אמרנו?

"ארל" היא סדרה מצחיקה להפליא, עם דמויות ססגוניות, עלילות נפתלות שהולכות לכיוונים מפתיעים ומופרעים לגמרי והרבה מאוד בדיחות קטנות משעשעות. כפי שאפשר לראות מהאמור לעיל, בדומה לחברתה המופתית המשודרת ברשת NBC "סקרבס", "ארל" היא סדרה עם הרבה לב והרבה נשמה. המסר שלה ברור - אנחנו צריכים להיות אנשים טובים יותר כלפי הזולת לא בשבילם אלא בשביל עצמנו. כי אם נהיה אנשים טובים יותר, נכתיב לעצמנו גורל טוב יותר בבוא היום.

אך אל תתנו לגישה הכאילו-נאיבית הזו להטעות אתכם - "קוראים לי ארל" אינה נטולת אכזריות ורשעות. ארל וחבורתו (שתיכף נגיע אליה) מוצגים כ"היל ביליז" דרומיים, לא סובלים מעודף אינטליגנציה, פשוטים ועממיים מאוד, המוניים, בוטים ונכלוליים. "ארל" משחקת, בחכמה רבה, בין התפר הזה של המסר שהיא מנסה להעביר, לבין הלעג והבוז לטיפוסים כמו ארל וחבריו, ומצליחה מחד להציג את הדמויות שבה באור נלעג ומגוחך, אך בה בעת לעשות זאת מתוך אהבה כלפיהן, תוך שהיא מקלה את הצופים להתחבר אל הדמויות ולאהוב אותן.

באשר לדמויות - ל"ארל" יש מספר חברים שמסתובבים עמו כל הזמן. האחת מהן היא דווקא גרושתו הכלבתית משהו ג'וי. כשנזכרים מדוע ארל כבר לא עם ג'וי, אפשר להתפלא קצת מדוע היא עדיין בחייו. זה קרה יום אחד כשארל גילה שהילד שנולד לו הוא, איך נאמר את זה בעדינות, דומה יותר לשוקולד מאשר לוניל? ובכן, התפנית המפתיעה הזו הובילה את ארל לגילוי אחר - מתברר שהילד הוא בכלל בנו של דארנל, מנהל ה-"Crab-Shack", המקום שבו ארל נוהג לשבת כל הזמן. באופן משונה, לא רק שארל לא מפצפץ לדארנל את הצורה במכות, הוא גם נהיה חבר שלו. קארמה עושה לאנשים דברים משונים, מסתבר.

ג'וי היא טיפוס בפני עצמה. בלונדה ערמומית, תחמנית, שיודעת להשתמש במיניות שלה כדי לקדם את עצמה. היא בזה לארל ומקנאת בו עד מאוד על זכייתו בלוטו, ובדרך עושה הכל כדי לחבל בחייו החדשים. אבל למרות הדימוי הכלבתי שלה, ולמרות שהיא מצטיירת כפרחה מצויה, טיפשה ומעצבנת, עמוק בפנים ג'וי היא טיפוס עם לב ונשמה, שאוהבת את ילדיה ואת בעלה החדש, ובסך הכל רוצה לשרוד בעולם שבו היא חייה.

דארנל עצמו הוא לא טיפוס מבריק במיוחד, אבל מדי פעם יש לו הבלחות מעניינות על החיים ובכלל. באופן מפתיע דארנל דווקא מרוצה מהנוכחות של ארל בחייו, וכפי שתוכלו להיווכח בעצמכם, מערכת היחסים שלו ארל היא מאוד עמוקה ומאוד מורכבת. דארנל מנהל, כאמור, את המקום שבו ארל וחבריו יושבים, והוא בסה"כ עושה עבודה טובה. למרות זאת, בניגוד לארל הוא לא זכה בשום לוטו, והמצוקה הכלכלית שבה הוא ואשתו החדשה מצויים בה מקשה עליו את החיים. למרות זאת, ברור לחלוטין שהוא אוהב את אשתו ואת ילדיו, וזו כנראה הסיבה אמיתית שבגינה ארל מתקשה לשנוא אותו. וגם לצופים די קשה לעשות זאת בשביל ארל, אם לומר את האמת.




עוד אחת שמסתובבת ליד ארל היא קטרינה. מהגרת לטינית קשת יום שאין הרבה מה לספר עליה, מהסיבה הפשוטה שהסדרה בעצמה לא מספקת לצופיה פרטים רבים מדי לגביה. מה שכן אפשר לומר הוא שהיא בחורה סקסית מאוד, בעלת ניסיון חיים עשיר וידע רב, וארל וחבריו רואים בה כמקור לעצות ועזרה מדי פעם. חוץ מזה, שעושה רושם שהיא "עושה את זה" לרנדי.

מי זה רנדי, אתם שואלים? טוב ששאלתם. רנדי היקי הוא אחיו של ארל, והוא אחת הדמויות הכי טובות היום על מרקע הטלוויזיה, לדעתו של כותב שורות אלה. רנדי מסתובב עם ארל דרך קבע, ומעורב עד מאוד בחייו החדשים של אחיו. למעשה, רנדי הסתובב עם ארל גם בחיים הקודמים שלו, והיה שותף פעיל מאוד בכל המעשים ה"רעים" שארל עשה. כפי שניתן לראות, רנדי הוא לא הדמות הדומיננטית מבחינת קבלת ההחלטות במשפחה, שכן ארל תמיד היה ה"מנהיג" הבלתי מעורער ורנדי נגרר אחריו לטוב ולרע.

אז מה הופך את רנדי לדמות כה טובה ואהובה? רנדי היקי הוא כמו "דובון" חביב. שמנמן, נאיבי, טוב לב עד בלי קץ ומעל לכל - יש לו "יציאות" משעשעות ומופרכות באופן מטורף. במובן מסוים רנדי הוא מן מחווה טלוויזיונית לשחקן הבייסבול הנודע יוגי ברה, שהיה ידוע בהברקות שלו שאף אחד לא הצליח להבין אם באו מתוך אווילות מוחלטת או גאונות צרופה. או שתיהן. בכל פרק יש לרנדי לפחות 2-3 הברקות כאלה, שמשאירות את הצופה הממוצע כמעט בוכה מרוב צחוק על הרצפה. התכונה הזו, בשילוב עם התמימות הילדותית שלו, וההתנהגות הילדותית שלו בכלל, גרמו לצופים רבים, ובם כאמור עבדכם הנאמן, להתאהב עד כלות בדמות הזאת, ולחכות בכל שבוע להברקות התורניות.



את ארל מגלם, בליהוק מוצלח מאוד, הקומיקאי המצליח ג'ייסון לי, הזכור בעיקר מסרטיו של קווין סמית' (ובמיוחד ב"עכברי הקניון" שם הוא גונב את ההצגה באופן מוחלט ושם אף שבה את עיני ולבי) אך גם משלל סרטים אחרים (כגון "אויב המדינה", "כמעט מפורסמים" "ונילה סקיי" ואפילו דיבוב מוצלח ב"משפחת סופר על") - עוד דוגמא לשחקן קולנוע מצליח שמצא את מקומו בטלוויזיה, כחלק מהטרנד הנוכחי בהוליווד.

את ג'וי מגלמת ג'יימי פרסלי המהממת, הזכורה לטוב מ"ג'ק וג'יל" וכן מסרטים אחרים כגון "100 בנות", "אמריקן גאי" ו"קטע מהסרטים". את רנדי מגלם בכשרון רב מאוד אית'ן סופלי, שחקן ותיק שלמרות ששמו לא הכי מוכר לקהל הרחב, הופיע בלא מעט סרטים. באופן אירוני, ההופעה המשמעותית הראשונה שלו היתה דווקא ב"עכברי הקניון" לצדו של לי, וכבר שם הפגין את כישוריו הקומיים המעולים. סופלי הופיע גם בסרטים נוספים כגון "קולד מאונטיין", "רוד טריפ" "אמריקה X" (לצד האדוארדים נורטון ופרלונג) ו"אפקט הפרפר", אך את עיקר פרסומו קנה ב"לזכור את הטיטאנים" לצד דנזל וושינגטון.

במהלך הסדרה מופיעים כמה שמות מוכרים בתפקידי אורח משעשעים. על מנת שלא לספיילר לא נגלה לכם במי מדובר, אך עושה רושם שבעונות הבאות, לאור ההצלחה שלה זוכה הסדרה, אנו צפויים לחזות בשמות אפילו מוכרים ומפתיעים יותר. את הסדרה יצר ומפיק בפועל גרג גרסיה, שהסדרה הקודמת שהגה היתה דווקא "כן מותק" האיומה, מה שמוכיח שוב כי פדיחות עבר אינם בהכרח מתכון בדוק לפדיחות בהווה (ראו את מקרה שונדה ריימס, היוצרת של "האנטומיה של גריי"), ולפעמים כשנותנים ליוצר חופש קריאטיבי והזדמנות מתאימה, הוא יכול להפתיע ולשחק אותה בגדול.

כפי שנרמז לעיל, "קוראים לי ארל" זכתה מייד עם עלייתה לשידור בתחילת העונה להצלחה רבה, הן בקרב המבקרים, שהיללו ושיבחו את הסדרה, והן בקרב קהל הצופים שהתחבר אליה במהירות. המגמה הזאת לא השתנתה גם בהמשך, והסדרה הפכה עד מהרה לאחת הסדרות המצליחות ביותר של רשת NBC ולאחת הקומדיות המצליחות ביותר בטלוויזיה בכלל. כמה טוב לראות שלא תמיד "איכות" חייבת לעמוד בניגוד מוחלט ל"פופולאריות" ושמדי פעם יש הפתעות נעימות כאלה.

השילוב בין היכולת שלה לעמוד במשימה הראשונית המוטלת על סדרת קומדיה - להצחיק, ולעשות את זה בגדול, לבין היכולת שלה להעביר מסר רעיוני משמעותי ורציני מבלי לפגוע בכיף ובצחוקיה שמלווה סדרה כזו, והדרך הרעננה שבה היא עושה את הכל, כל אלה הופכים את "קוראים לי ארל" לאחת הסדרות שהכי כדאי לצפות בהן היום בטלוויזיה. צופים יקרים, תאהבו אותה או לא, זו בהחלט סדרה שמגיעה לה הזדמנות כדי לשבות אתכם. תנו לה צ'אנס - מהלב.






"קוראים לי ארל", ימי שני ב-22:00 בערוץ +yes.