אני לוקח בחזרה, דברים קשים נורא, שאמרתי לך, שאמרת גם לי, שכל מילה היא כמו... טוב. הבנתם את הרעיון. כן, אני לוקח בחזרה מילים שאמרתי לפני חצי-שנה פלוס מינוס, ששילחתי ברוב אווילותי אל עבר "אמריקנים צעירים", אז סדרה טרייה על מסכינו ממנה ספגתי פרקים מועטים, ושהיום היא זיכרון מתוק (ובשידור חוזר), של דרמת נעורים מצויירת להפליא, עם סאב טקסטים ספק-חכמים-ספק-מתפלספים ואפילו עלילה.



ולמה אני מספר לכם את זה? כי עכשיו, עם חזרתה לשידורים חוזרים בערוץ 3 (ימי שבת, 19:00), פתאום מגיע אל אוזניי כזה גל הדף, של אנשים שמתאהבים בסדרה הזאת. למה הם נזכרו עכשיו - אני לא יודע, אבל משהו אחד בטוח, אינני לבד במערכה. אולי אלה הם הרקעים הירקרקים מעוררי הקנאה, אולי זו הפפי-לאב המצולמת כהלכה, אולי זוהי שגרת החיים האוטופית, שכוללת ברובה אגמים, סירות ואפס-פיגועים. אולי ואולי ואולי, אבל חדל השערות, עם עובדות לא מתווכחים. פה בישראל אוהבים את "אמריקנים צעירים", ומסתבר שלא רק אני.

ל"אמריקנים צעירים", לרוע המזל ולתפארת העולם האכזר, הופקה רק עונה אחת בלבד. זאת למרות העובדה שהסדרה זכתה לפופולריות מדהימה בכל רחבי הגולבוס. יצאתי העולמה לפגוש את האתרים, שמספרים את סיפורה הכואב של א"צ, ומלבד אתרי מעריצים1 מעריצים2 מעריצים3 (כל אלה רק בשביל שמונה פרקים), פגשתי את האתר הבא - "הצילו את אמריקנים צעירים" - שקורא קריאה נרגשת להצלתה / החזרתה של הסדרה, ואף נותן את האמצעים לכך. מפתיע או לא, אתמוך בלב שלם במטרה זו.

ביום מן הימים אולי תקום עצומה בינלאומית בנושא (כך מוסר לי ג`וני מקנדה, שבקשר עם מעריצים מבריטניה, אוסטרליה, גרמניה ואיטליה), אבל עד אז, אתם, כמובן, מוזמנים לבקר באתר, ולשלוח איזה מכתב.