המסך המפוצל

האבוד הראשון

הרבה לפני \"אבודים\" היתה סדרת אי-מיסתורי-עם-שאלות אחרת. \"האסיר\" הפכה לתופעה למרות חייה הקצרים, ויתכן שבקרוב תופק לה גרסה חדשה

מאת: עידו f. כהן

פורסם: 24-01-2007
37 תגובות
זוג אחים בורח מסוכני ממשלה שמנסים להפליל אותם כחלק מקנוניית-על ב"נמלטים"; חבורה של אנשים זרים מוצאים את עצמם עם כוחות-על ב"גיבורים"; ניצולי התרסקות מטוס מחפשים את עצמם בין מפלצת מסתורית וקהילה של מקומיים ב"אבודים". נראה שהיום אם אין בסדרה שלך לפחות תעלומה מסתורית אחת שתשגע את הצופים, אין לך זכות קיום.

אכן, כדי להצליח בטלוויזיה בשנים האחרונות, כל סדרה שמכבדת את עצמה צריכה להגדיר מחדש את הגבולות שלה. שעשועונים פונים לפרסים שמנים יותר, תוכניות ריאליטי הופכות לקיצוניות יותר, הפקות נהיות יקרות יותר ועלילות נהיות סבוכות יותר. כל רשת בארה"ב דואגת לטפח לעצמה לפחות סדרת מסתורין אחת שתהיה רצופת טוויסטים ובעלת קשת עלילתית רחבה אחת שכולם יוכלו לדבר עליה למחרת במשרד. נשמע מאוד מקורי, כן?

אז זהו, שלא. הרבה לפני "אבודים" קם אדם אחד ויצר סדרת טלוויזיה שלימים תהפוך לאייקון חובק עולם ותרבות. אותה סדרה התעסקה בתעלומות מסתוריות ובמשחקים עם הצופים כבר מהרגע הראשון בו עלתה על מסכי הטלוויזיה. מבקרי הטלוויזיה אז כבר ידעו לזהות אותה כתופעה. לתופעה הזו אחראי אדם בשם פטריק מקגאוון, והסדרה היא "האסיר".



"By Hook Or By Crook"
הסיפור שמאחורי "האסיר" מתחיל בכלל במקום אחר. ב-1960 עלתה בטלוויזיה הבריטית הסדרה "Danger Man", מותחן אודות ג'ון דרייק, סוכן בשורות נאט"ו ומעלליו במסגרת תפקידו. הסדרה הצליחה מאוד בבריטניה ואף שווקה לארה"ב (תחת השם "Secret Agent") וזכתה גם שם לנתונים טובים. הסדרה הגיעה במסגרת גל סרטי וסדרות מרגלים כמו "המלאך" וסרטי ג'יימס בונד הרבים. אולם בניגוד להתקדמות לכיוון המד"ב שנעשתה בסרטי בונד, "Danger Man" היתה על טהרת המציאותי. דרייק לא מצא עצמו עומד מול ארכי-נבלים עם יד מזהב או רגל מעץ, והוא אף פעם לא נשא עליו אקדח. מרבית מאבקיו התרחשו נגד מתנגדי הדמוקרטיה, והבעיות עימם התמודד נועדו בעיקר להעביר לצופים חשש מפני האיום הקומוניסטי שמעבר למסך הברזל.

מאחורי הסדרה עמדו המפיק ראלף סמארט והכותב והשחקן הראשי פטריק מקגאוון. הצלחת "Danger Man" הפכה את שניהם לשמות חשובים בתעשיית הטלוויזיה, מקגאוון אף היה השחקן בעל המשכורת הגבוהה ביותר בתעשייה באותה תקופה. ב-1968, לאחר שמונה שנים בהן הופקו ארבע עונות לסדרה, החליט מקגאוון לפרוש מהסדרה בטענה שהסדרה הגיעה למיצוי הדמות. אולם לא דובר כאן על שירת הברבור מבחינת מקגאוון, שכן באמתחתו היו כבר תוכניות אחרות.

מקגאוון חבר לג'ורג' מארקסטין, תסריטאי נוסף ב"Danger Man", וביחד הם הגו את הרעיון על סדרת מרגלים חדשה. הם החליטו לעשות אותה שונה מכל מה שהצופים הורגלו לראות עד עכשיו, ובניגוד לדבקות של "Danger Man" במציאותי, בפרויקט החדש שלהם פנו מקגאוון ומארקסטין לבדיוני, למוזר ולפנטזיה.

השניים פנו לבכירי רשת ITV הבריטית המצליחה עם רעיון על סדרה בשם "האסיר". מנהלי הרשת התלהבו מאוד מהרעיון ומיד הציעו למקגאוון ומארקסטין להפיק את התוכנית, אלא שכמעט מיד התעורר ויכוח בנוגע למספר הפרקים שיופקו. מקגאוון דרש לצלם שבעה פרקים בלבד (כמה בריטי מצידו) ואילו הרשת, שהכירה את הצלחותיו הקודמות בתור "Danger Man", רצתה שיצולמו 26 פרקים. לבסוף החליטו שני הצדדים על 17 פרקים כפשרה. עד היום ממשיך מקגאוון לטעון שמבחינתו הפרקים היחידים שראויים לצפייה הם שני הראשונים וחמשת האחרונים אותם כתב מלכתחילה.

העלילה נפתחת כשמרגל בריטי עלום-שם נכנס למשרד מפקדיו ומודיע להם על התפטרותו החד משמעית ועזיבתו את החיים המלהיבים של עולם הריגול, אך הוא עומד לגלות שהדרך החוצה קשה ממה שחשב. הוא חוזר לביתו ומותקף על ידי ענן גז מרדים ונופל במקום. כשהוא מתעורר הוא מוצא את עצמו במקום אחר לגמרי. בגדיו נלקחו ממנו ובמקומם הוא עוטה על עצמו חליפה שחורה כשעליה סיכה המציינת את הספרה שש. נעים להכיר.

כעת מתברר לו ולנו הצופים שמספר שש נמצא על אי מבודד, במקום המוכר רק בשם "הכפר". מולו הוא מוצא את מספר שתיים - האדם שאחראי על ניהול "הכפר". מטרתו של מספר שתיים בכל פרק היא להוציא ממספר שש את המידע הסודי אותו הוא שומר בראשו. בכל פרק מתחילה החקירה מחדש, ובהתאמה כמעט בכל פרק אנו פוגשים אדם חדש בתפקיד מספר שתיים.

הסדרה העלתה אצל מעריציה שאלות רבות שנדדו עימם במהלך פרקי הסדרה. מהו המידע שמספר שש יודע? איפה נמצא "הכפר" ומי באמת שולט בו? מה שמו האמיתי של מספר שש? ושאלת כל השאלות - מיהו מספר אחד? השאלות הללו היו נשאלות מדי פרק בקטע הפתיחה, כנראה הדבר המזוהה ביותר עם הסדרה, במהלכו היה שואל מספר שש את אותן שאלות שוב ושוב, ובכל פעם זוכה לאותה תשובה ממספר שתיים אשר מבשרת לו שהוא אינו יותר ממספר שש.

במהלך הפרקים ניסה מספר שש להתחמק מניסיונות החקירה שבוצעו בו, תוך כדי שהוא נתקל בכמה תופעות מוזרות אחרות כמו היפנוזה, שטיפת מוח, קריאת חלומות ואפילו העברת התודעה מגוף אחד לשני. לסדרה ניכר אופי פסיכולוגי שלא אחת שיחק בצופים. אולי אפילו יותר מדי.



"We Want Information. Information, INFORMATION"
"האסיר" הפכה בעת שידורה להצלחה מסחררת ונחשבה לסדרת קאלט לא רק בבריטניה אלא גם בארה"ב ובמדינות רבות אחרות בהן שודרה. אופייה ההזוי של "האסיר" ומשחקיה עם הצופים גרמו לה ולדמותו של מספר שש להיות בין הפופולאריות ביותר בתחום המד"ב. אולם יתכן כי הסדרה הסתירה מצופיה יותר מדי מידע, זאת לנוכח תיאוריות הקשר השונות שצצו עם הצפייה בסדרה. יש כאלו שטענו שמספר שש הוא בעצם ייצוג של השטן (6 הוא מספרו של השטן) ושכל הסדרה מציגה מעין ניתוח פסיכולוגי של האדם ומאבק היצר הרע שבו. אחרים ראו בסדרה אלגוריה קשה למלחמה הקרה שהתחוללה בעולם באותן שנים. אחד הפרקים, "Living In Harmony" אפילו לא שודר בארה"ב בשל המסר הפציפיסטי שבו נגד מלחמת ויאטנם.

אולם הפרק האחרון בסדרה, "Fall Out", בו כביכול זכו הצופים למענה על כל השאלות שלהם, רק השאיר אותם מבולבלים עוד יותר. חלק מהצופים היו כל כך מבולבלים עד שהם צבאו אל ביתו של מקגאוון בדרישה לקבל מענה הולם ותשובות קונקרטיות למהלך הסדרה.

זהותו של מספר שש מעולם לא נחשפה, למרות שרבים ממעריצי הסדרה וגם ג'ורג' מארקסטין עצמו מודים שמספר שש הוא בעצם אותו ג'ון דרייק מהסדרה קודמת שלהם "Danger Man", אולם מקגאוון התמיד בהכחשת כל קשר בין שתי הסדרות.

הסדרה זכתה למחוות רבות אחרי שירדה מהמסך. החל ממחוות קטנות בסדרות מד"ב כמו "מסע בין כוכבים", "בבילון 5" ו"באפי" וכלה בסרטים מצליחים כגון "המטריקס" או "המופע של טרומן". ישנו גם הפרק המפורסם ב"משפחת סימפסון" בו הומר מגיע אל האי ואף פוגש את מספר שש (מקגאוון בתפקיד אורח) מה שמוביל לשורה האלמותית "!I'm Number Five. Ha-ha! In your face, Number Six".



סולן להקת המטאל Iron Maiden ברוס דיקנסון הודה פעמים רבות על הערצתו לסדרה ואף כתב לכבודה שני שירים, האחד "The Prisoner" אשר התחלתו היא בעצם אותה סצנת מפגש בין מספר שש ומספר שתיים. השיר השני הוא "Back In The Village". להקת רוק בריטית נוספת היא להקת The-New-No2 שלטענת סולן הלהקה, דני האריסון (בנו של "החיפושית" ג'ורג' האריסון המנוח, שאף הוא היה מעריץ של "האסיר"), נקראת על שם מספר שתיים מהסדרה. אפילו ג'וס ווידון אמר שלדעתו דמותו של מספר 6 היא אחת הדמויות הטובות ביותר שהיו בטלוויזיה. ולקבל מחמאה כזאת מג'וס זה לא דבר של מה בכך.

אולם נראה כי אחת הסדרות הנוכחיות שהכי הושפעו מ"האסיר" היא סדרת הפנטזיה והמיסתורין של רשת ABC "אבודים". ג'יי ג'יי אברהמס אמנם הציג שלל מחוות ל"האסיר" בסדרת המרגלים שלו "זהות בדויה", אולם נדמה שגם בין מספר שש והאבודים יש לא מעט דמיון.

תחילה אפשר לציין שבשתי הסדרות הן לגיבורי הסדרה והן לצופים אין מושג היכן מתרחשת הסדרה. ב"אבודים" הגיבורים מוצאים עצמם נטושים על אי בודד בלב האוקיינוס כאשר כל מה שהם יודעים הוא שהאי נמצא איפשהו בין אוסטרליה לארה"ב. "הכפר" אף הוא נמצא על אי בודד ואף אחד מיושביו לא ממש מתייחס למיקומו הגיאוגרפי. ישנן מספר תיאוריות בנוגע למיקומו של האי בו כלוא מספר שש - חלק טוענים שמדובר על אי שנמצא סמוך לחופי מרוקו, אחרים טוענים כי מדובר באי לא רחוק מן הריביירה הצרפתית ויש כאלו שטוענים שכל האי נמצא מתחת לאדמה.

שתי הסדרות גוללות סביב עלילתן רצף בלתי נפסק של שאלות ללא מענה. בעוד מספר שש תוהה על קנקנו של מספר שתיים ועל זהותו של מספר אחד, האבודים מנסים להבין מי מנהל את האי, מאיפה הגיעו "האחרים" ואיך כל זה קשור למספרים 4,8,15,16,23,42. נדמה גם כי הן האבודים והן מספר שש ניסו מספר פעמים ללא הצלחה לעזוב את האי.

אי אפשר שלא לגעת בתופעות המוזרות שמתרחשות על שני האיים. אצל האבודים מדובר בתופעות כמו הפרעות אלקטרו-מגנטיות, רוחות רפאים שמהלכות על האי, ספינה שמופיעה בלב הג'ונגל והעובדה שאף אחת מבנות האי לא צריכה למרוט גבות אפילו לא פעם אחת. "הכפר" מכיל בתוכו אוסף של מוזרויות בדמותם של אנשים אקסצנטריים חובשי מסכות, שפע של סמי הזיה וגז מרדים, שלא לדבר על כל אותן תופעות של משחקי מוח שמתרחשות מדי פרק.

לשני האיים יש "מערכת בטיחות" שמטרתה להגן על האי. על האי של "אבודים" ישנה המפלצת המסתורית שלובשת צורה של ענן שחור ומפחיד, ואילו על האי של "האסיר" ישנה בועה לבנה גדולת מימדים וקטלנית אשר יכולה להופיע מכל מקום ומטרתה לעצור את ניסיונות הבריחה השונים מהאי. הבועה הלבנה נקראת בשם החיבה "רובר".



"!I am not a number, I'm a free man"
אכן, נראה כי האי של "אבודים" שאב הרבה השראה מהאי המסתורי של "האסיר". במובן מסוים ניתן לכנות את מספר שש בתור "האבוד" הראשון שכן בזכותו נסללה הדרך לקבלת ז'אנר המד"ב והמסתורין והפיכת הביזאר לחלק מן המיינסטריים. בכלל, נראה כי "האסיר" עצמה הצמיחה גרעין מעריצים כבד במיוחד המונה בתוכו כמה מהשמות היותר מוערכים בתעשייה. במאים, כותבים, שחקנים, מוזיקאים ועוד, כולם מסכימים ש"האסיר" היתה אחת מאבני הבסיס לז'אנר המד"ב.

ואם זו ההנחה הכללית לגבי הסדרה, מה הפלא שכולם קופצים כעת על הזיכיון של "האסיר" במטרה לחדש את הסיפור. רשת Sky 1 כבר החלה בהפקת גרסה חדשה לסדרה כאשר התכנון הוא להביא את עלילת הסדרה לימינו. הסדרה "מספר שש" צפויה לעלות במהלך 2007. לאחרונה צצו שמועות לגבי ליהוק השחקן שיזכה לגלם את מספר שש כאשר מרבית החצים הופנו לכיוונו של כריסטופר אקלסטון. זו לא תהיה הפעם הראשונה בה אקלסטון נכנס לנעליה של דמות קלאסית שכן בשנת 2005 הוא שיחזר את תפקידו של הדוקטור ברימייק לסדרה "דוקטור הו" בעונתה הראשונה. אולם שמועות אלו הופרכו במהירות כאשר רשת NBC הכריזה כי השחקן יצטרף לסדרת הלהיט שלה, "גיבורים".

"האסיר" לא צפויה לחזור רק למסך הקטן אלא גם למסך הכסף, כאשר בהוליווד מדברים על הפקת סרט באורך מלא המבוסס על הסדרה. כריסטופר נולאן, במאי "ממנטו" ו"באטמן מתחיל", מעוניין לביים גרסה חדשה לסדרה. יש לציין שזו לא הפעם הראשונה בה ניסו להחזיר את "האסיר" בצורת סרט. כבר ב-1997 נעשה ניסיון להרים הפקה דומה לסרט בכיכובו של ראסל קרואו. נראה כי נולאן נחוש יותר להוציא את הסרט והדיבורים סביב הפקה תחת פיקודו נראים מבטיחים מתמיד.

"האסיר" לא היתה סתם סדרת טלוויזיה. היא פרצה דרך בצורתה ובתעוזה שלה בכל הנוגע למשחקים עם הצופה. הסדרה פעלה בכמה רבדים שונים בו-זמנית וגרמה לאנשים לשבת מול הטלוויזיה ולחשוב מה בעצם קורה מולם. המורשת שהיא הותירה אחריה כוללת אינספור אזכורים ושלל מחוות קלאסיות, שלא לדבר על כמה וכמה שאלות שנותרו ללא תשובה. היא הפחידה כשם שהיא ריתקה אלפי צופים למסכים, והכל בשביל עוד שבב מידע קטן שאולי הם פספסו. נקווה שההפקות השונות שאמורות להחזיר את מספר שש למסכים יתנו מענה לצורך של הצופים לדעת על אופיו האמיתי של "הכפר".