חשיפה לסטוקיוויל
מיומה הראשון של "אד", אהבו להשוות בינה לבין "חשיפה לצפון", מנוחתה עדן. אנחנו, כמובן, לא יכולנו להישאר אדישים לנושא, ואחרי מדגם מייצג של חצי עונה ראשונה, החלטנו לבדוק את העניין בכלי המדויק ביותר - טבלה. המסקנה, כמו שאמר סמילנסקי בשעתו: אל תיתלה על אילנות גבוהים מדי, בעיקר כשיש שתי ציפורים על העץ
yaddo / יום חמישי, 18 באפריל 2002
20 תגובות
מפתיע, אבל אף כי "חשיפה לצפון" זצ"ל זכתה מאז ומעולם לביקורות מהללות, אהדה רבתי מהצופים וגם לא מעט פרסים, לא הייתה אף סדרה אחת שניסתה ללכת בעקבותיה מאז שעלתה ב-1990, עד שהגיעה אל קצה ב-1995 ועד בכלל. שום סדרה אחרת לא ניסתה ללכוד את רוחה, לשאוב מהשראתה. שלא כמו סדרות נישה (שוטרים, בית חולים, פרקליטים וכו'), "חשיפה לצפון" הביאה משהו שונה לחלוטין. היא התבססה בעיקר על דמויותיה הצבעוניות, מה שנקרא, ועל עלילות חריגות ומשעשעות (מייסדת בכך את ז'אנר הדרמות הקומיות) עם אלמנט פנטסטי (מבחינת פנטזיה, כלומר).
אמנם היו סדרות נוספות מהז'אנר שייסדה "חשיפה לצפון" וכונה 'דרמדיה', אבל זה עדיין לא מספיק בשביל למתוח קו מהחשיפה אליה (כן, אני מדבר בעיקר על המפגע "אלי מקביל"), והנה עכשיו, אחרי שנים רבות, הגיע מישהו, וקוראים לו אד.
המבקרים אהבו להשוות את הסדרה על שמו ל"חשיפה לצפון", וניכר שיוצריו כיוונו לכך. אז כוונה זה נחמד, אבל האם באמת יש מקום להשוואה? האם אד באמת ראוי להיכנס לנעליו של ד"ר פליישמן? האם על "אד" שורה אותה אווירה קסומה שעשתה את "חשיפה לצפון" למה שהיא? האם גם "אד" עושה נעים בבטן?
אז התשובה לשאלה הראשונה היא, 'כאילו דההה, אחרת לא היינו כאן'. על שאר השאלות ננסה לענות בטבלה הבאה:
אתר מקיף למדי על "חשיפה לצפון"
האתר הרשמי של "אד"
אתר מעריצים של "אד"
אמנם היו סדרות נוספות מהז'אנר שייסדה "חשיפה לצפון" וכונה 'דרמדיה', אבל זה עדיין לא מספיק בשביל למתוח קו מהחשיפה אליה (כן, אני מדבר בעיקר על המפגע "אלי מקביל"), והנה עכשיו, אחרי שנים רבות, הגיע מישהו, וקוראים לו אד.
המבקרים אהבו להשוות את הסדרה על שמו ל"חשיפה לצפון", וניכר שיוצריו כיוונו לכך. אז כוונה זה נחמד, אבל האם באמת יש מקום להשוואה? האם אד באמת ראוי להיכנס לנעליו של ד"ר פליישמן? האם על "אד" שורה אותה אווירה קסומה שעשתה את "חשיפה לצפון" למה שהיא? האם גם "אד" עושה נעים בבטן?
אז התשובה לשאלה הראשונה היא, 'כאילו דההה, אחרת לא היינו כאן'. על שאר השאלות ננסה לענות בטבלה הבאה:
| אד | חשיפה לצפון | |
| האיש | שתי תמוכות רציניות בחייו של אד סטיבנס (טום Cavanagh, איך שלא מבטאים את זה) קורסות על ראשו ביום אחד: הוא מפוטר מפירמת עוה"ד הטחונה שלו בניו יורק סיטי, וחוזר הביתה כדי למצוא את אשתו ממיינת לדוור את המכתבים. לפיכך, הוא מחליט לעשות שינוי רציני ולשוב לעיירת הולדתו, סטוקיוויל.הבחור שופע חמידות, כובש, ובעל לב זהב. הוא מספיק בטוח בעצמו כדי לעטות חליפת שריון ולהשפיל עצמו אל מול האחת שהוא אוהב, כדי שתחשוב שהוא חמוד. | אחרי שהמדינה מימנה לו את לימודי הרפואה, מסתבר לד"ר ג'ואל פליישמן שעליו להחזיר להם את ההשקעה הכספית בו בכך שיעקור מניו יורק סיטי אל העיירה הנידחת סיסלי, אי שם באלסקה, ויתפקד כרופאה במשך ארבע שנים. הבחור היהודי הכל-עירוני, האנטיפת, הנוירוטי והאגואיסט הזה, מוצא את עצמו כבול לחוזה הכופה עליו לחיות בעיירה שהכל בה הפוך לאופיו. |
| ופועלו | הבחור קונה במהרה את אולם הבאולינג המקומי, סטוקיבול, ואחרי שמולי, ידידתו משכבר, מכריחה אותו לייצג אותה בתביעה נגד המוסכניק שלה, הוא רואה כי טוב ופותח משרד שירותים משפטיים באולם הבאולינג. הוא מזוהה, לפיכך, כ"עו"ד מאולם הבאולינג". | הרופא היחיד ברדיוס של מאות קילומטרים, עם אחריות שמתחילה בבריאות התושבים, ומגיעה גם עד העברת קורס לאמאז' לנשים בהיריון ("חזורנה אחרי: אני רוצה את האפידורל שלי"). בידודו המקצועי מונע ממנו למצוא בן שיחה בנושאים רפואיים, מה שמבעס אותו למדי. |
| גיאוגרפיה והשלכותיה | עיירה קטנה די גדולה, אם להודות על האמת, שוכנת באוהיו, אי שם במערב התיכון של ארה"ב. היא מספיק גדולה כדי ליצור הרבה תביעות משפטיות ולהכיל הרבה פרקליטים שיתמודדו מול אד. האקלים שמשי רוב הזמן והרבה ירוק בעיניים. אין כאן את אלמנט ה"כולם מכירים את כולם" הכה אופייני לעיירות קטנות כפי שהן מוצגות על המסך, אולי כי זה ייצור ניגוד אינטרסים מתמיד בתביעות של אד, ואנחנו בסך הכל סדרה קומית. | המיקום מספיק חשוב כדי להיות מצוין בשם הסדרה: צפון. או בספציפיות: מחוז ארוהד, אלסקה. האוכלוסיה כוללת אינדיאנים ומתיישבים. קפקא ביקר שם, אנסטסיה הייתה שם (הנסיכה, לא הזמרת), הבמאי פיטר בוגדנוביץ' התארח שם. המיקום בטיזי נאבי הצפוני מבטיח תופעות טבע ייחודיות, כמו האורורה בוריאליס המדהים ויממות שלמות של שמש, וכן תופעות טבע לא מוכרות, כמו אנשים שחולמים את חלומות חבריהם וכאלה. |
| האישה כנגדו | אד: שלום קרול וסי, קוראים לי אד ואני רוצה לקחת אותך לארוחת ערב הלילה. קרול: מי?! קרול (ג'ולי בוון) היוותה בתיכון את מושא אהבתו של אד בהיותו חנאג' לכל דבר ובהיותה אחת הבחורות הפופולריות בבי"ס. אך גם כעת, בהיותו בוגר נוטף חמידות אינפנטילית (במובן הטוב של המילה, לרוב), הוא מגלה מיד שקרול תפוסה על ידי המורה המגניב מהתיכון, ניק סטנטון, מה שלא מפריע לו לנסות בכל זאת לרכוש את ליבה, אך במהרה הם מסכימים להיות ידידים ותו לא. | מגי וולש (ג'נין טרנר), טום בוי, פמיניסטית אדוקה, בעלת עקרונות ובעלת הבית של ג'ואל, הטייסת של העיירה ואי לכך הקשר שלה עם העולם החיצון.היחסים בינה לבין ג'ואל נעים בין שנאה תהומית אמיתית למשהו שאין לו אלא להתממש. הניגודים העזים בין האופי שלה לשלו, הם אלה שיוצרים את הקונפליקט ביניהם. בלי קשר, חבריה הקודמים מתו מיתות משונות (אחד קפא על קרחון, על אחד נפל לוויין וכדו'), מה שמוביל אותה למסקנה הבלתי נמנעת שהיא מקוללת בכל הנוגע לגברים, כך שבכל מקרה היא לא להוטה לקשר עם גבר חדש. |
| האנשים שאיתם | מצעד כזה של טיפוסים אקסצנטריים לא נחזה על מסכנו מאז... ובכן, אלי מקביל. יש את חבריו של אד: ד"ר מייק ורעייתו ננסי, חברים טובים שאצלם אד משתכן בהתחלה; מולי, חברתה הטובה של קרול, ידידה טובה של אד ובחורה משובחה, שעוסקת בהוראה בתיכון המקומי, כמו גם קרול. מהעבר השני יש את צוות העובדים של אד. איכשהו נראה שעל מנת לעבוד בסטוקיבול, על שפיותך להיות ארעית במיוחד: פיל המנהל עמוס הביטחון העצמי, בעל היוזמות שמזכירות את הרעיונות של קריימר, שירלי, שמפחדת מהצל של עצמה (דמות מצוינת), וקני, שסתם אהבל. שתי הדמויות האחרונות קריקטוריסיטיות למדי, וחד ממדיות בהתאם.נספח לכל אלה הוא וורן, הטינאייג'ר המושפל, שמאוהב קשות בקרול מורתו, ומייצג במידה רבה את אד הצעיר. | שלל דמויות אנושיות מאוד, בעלות תפקידים מאוד מוגדרים בעיירה: שדר הרדיו, המוכרת במכולת, הפקידה של הרופא, בעלי הבר השכונתי וכו'. רובן ככולן דמויות כובשות ומשעשעות באנושיות שלהן, בפרטי האופי הקטנים שהופכים אותן לבעלות עומק ונפח ממשי. האופי שלהם הוא שיוצר לא פעם עלילות - כמו במקרה של כריס, שדר הרדיו, פילוסוף זוטר, שפעם בכמה זמן מרגיש צורך בלתי נשלט ליצור יצירה אמנותית - או שמתווה את העלילה למקום מאוד שונה ומשעשע - כמו נחישותה של רות אן, שיחד עם גורמים חיצוניים נלווים מובילה אותה לסגור את המכולת ללא התראה, לקחת את האופנוע של כריס ולצאת לדרכים. מספרם הרב יחסית של הדמויות, בונה בעצם עיירה הרבה יותר שלמה.ואי אפשר שלא להזכיר גם את אדם (אדם ארקין, לימים שיקגו הופ) השקרן-הפתולוגי הפרנואיד והמיזנטרופ שהבליח לעתים (רחוקות מדי); דמות באמת חד פעמית, ומצחיקה אפילו רק בעצם נוכחותה. |
| הקישור הקלוש | אד (מחפש דירה בעיתון): הנה דירה. שני חדרי שינה, תקרות גבוהות, חשיפה לדרום. קני: אהבתי את הסדרה הזאת. המוס הזה שתמיד חרש רעות. אד: קני. זה היה חשיפה לצפון. קני: אני לא חושב. | גם כאן יש בחורצ'יק בשם אד. |
| הסתייגויות | 1. יש לאד נטייה קשה לחמידות יתר. הוא חמוד, נכון, וזה נחמד, אבל נראה לא אחת שהוא בוחן את גבולותינו. יש הבדל בין מיץ פטל לתרכיז שלו, אם אתם יורדים לסוף דעתי. 2. בתור קומדיה, הסדרה מוצלחת למדי. משעשעת, נחמדת וראויה שתפנו לה מזמנכם. אבל למרות קווים מקבילים מאוד ברורים, נכון לעכשיו, אחרי חצי עונה ראשונה, ההשוואה הבלתי נמנעת ל"חשיפה לצפון", רק מציבה אותה בצילה. החשיפה הייתה עמוקה בהרבה, רבת רבדים ופעלה בכמה מישורים. "אד" היא קומדיה חמודה ואף נעימה מאוד. מבחינים בהבדל? | שאלת מבחן הזמן היא בלתי נמנעת. עוד בזמן אמת הייתה "חשיפה לצפון" איטית למדי, כך שכיום, על פניו, היא עוסקת בענייניה הרבה מתחת לסף הרגישות של איש הנוטיז הממוצע, למוד תלאות ה-MTV ואיברים מדממים. אך אם לסייג את ההסתייגות, חייבים לציין כי האיטיות היא חלק מקסמה של הסדרה, שבהווייתה אמורה להיות אנטיתזה לחיי העיר, פאוזה מהמירוץ, ועומדת בכך בכבוד במיוחד כעת, ככל שחיינו הופכים דחוסים וקהים יותר. |
אתר מקיף למדי על "חשיפה לצפון"
האתר הרשמי של "אד"
אתר מעריצים של "אד"
עדכוני RSSx
התחברות
הרשמה
הרשמה לאתר תאפשר לך לעקוב, מכל מחשב ממנו תתחבר, אחרי תגובות חדשות בכתבות שקראת (מתמשכים), לשלוח ולקבל מסרים מהירים מיתר גולשי האתר, לנהל עמוד אישי וכן לצפות בתוצאות סקרים שהשתתפת בהם.
אנחנו כמובן לא נעשה שימוש בכתובת המייל שלך לשום מטרה שאינה קשורה לתפעול השוטף של האתר.
הכניסה לאתר תבוצע באמצעות כתובת המייל.
החלפת סיסמה
שחזור סיסמה
הציעו ציטוט
נא לשלוח אך ורק ציטוטים שהתוכן שלהם מתייחס לטלוויזיה. לדוגמא:
סדרה אחת שמצטטת סדרה אחרת ("את מי את הולכת לפגוש בשעה כזו, את ספייק ודרוסילה" [בנות גילמור]),
או התייחסות לתרבות הצפיה בטלויזיה ("אין לך טלוויזיה? אז לאן מופנים כל הרהיטים שלך?" [חברים]).
סתם משפטים מגניבים/ מצחיקים/ שנונים מתוך סדרות אינם מתאימים להיות ציטוט בראש המסמ"צ. תודה!
הצטרפו לכתיבה!
המסך המפוצל הוא מגזין טלוויזיה עברי מקוון, הפועל באופן עצמאי, לא תלותי, מסחרי או רווחי, במטרה כנה של שירות קהילת צופי הטלוויזיה בישראל. הוא הוקם ביולי 2001, ומוגש באהבה לאנשים שאוהבים טלוויזיה ע"י אנשים שאוהבים טלוויזיה.
המסך המפוצל מחפש תמיד כותבים חדשים. אם אתם אוהבים טלוויזיה, יש לכם מה להגיד ורוצים שקולכם ישמע, אנו מזמינים אתכם לשלוח אלינו מייל ולהצטרף לצוות הכותבים באתר.