אחת התלונות המרכזיות של אנשים שלא אהבו את סוף העונה הראשונה היתה שהקרב הסופי מול סיילר היה אנטי-קליימקטי, קצר ומאכזב. על פי קצב האירועים בפרק סיום ה"ווליום" השני, נראה שהיוצרים של הסדרה הפנימו את התלונה הזאת.

הפרק הנוכחי היה כנראה הטוב ביותר בעונה השנייה עד כה. הוא הכיל הרבה מאוד סצנות מצוינות, הרבה מאוד אקשן, הוא סגר כמה מהסיפורים שנפתחו, והותיר אותי עם ציפייה להמשך. כמעט הכל היה מוצלח בפרק: העימות הראשון בין פיטר להירו, הניסיונות החוזרים ונשנים של הירו להתמודד מול פיטר - בלי הצלחה, קרב המוחות המדהים בין פיטר למאט (ניכר שלפיטר יש יכולת ללמוד מהר מאוד כוחות חדשים וליישם אותם בצורה מהירה), ובכלל כל מה שהיה קשור למלחמה על הוירוס. הנקמה של הירו באדם היתה גם מצוינת, וגם הותירה את הדמות בחיים - מספיק כדי לגרום לסיפור לא להסתיים עדיין, וזה טוב. אפילו הסיפור עם מאיה וסיילר היה נהדר, כשמאיה סוף סוף מגלה את הפרצוף האמיתי של סיילר, והוא מצליח - בתחילתו של הסיפור השלישי - להחזיר לעצמו את הכוחות, מותיר תקוות לווליום שלישי מוצלח. גם שילובה של אל, מאוכזבת מההבנה שאביה ניצל אותה כל השנים, בסיפור עם סיילר היה עשוי בצורה מוצלחת ומרתקת.



מי שקצת נדחקה הצידה היתה קלייר, למרות סצנת הגילוי על כך שאביה בעצם בחיים. אפילו בגזרת ניקי, מייקה ומוניקה, העסקים היו יותר מעניינים, כשקיבלנו סוג של סגירת מעגל עם ניקי שלוקחת על עצמה את התפקיד של די אל ופורצת אל תוך השריפה כדי להציל את מוניקה (ועל הדרך קיבלנו גם סוג של קליף-האנגר עם אי-הידיעה בנוגע לגורלה של ניקי). אחלה פרק. ציון: 10.