ארכיון המסך המפוצל > 2008

הממיר 23/11/08

מחשבות פליליות סיימה עונה, הסמויה עומדת בפני סיום. וגם: החיים זה לא הכל, איך פגשתי את אמא, דוקטור הו וסקינס

מאת: ברק דיקמן
פורסם בתאריך: 23/11/2008

10. "דוקטור הו" ממשיכה להיות הדבר הכי מגניב על המסך בכל שבוע נתון, והפרק של השבוע היה מוצלח במיוחד. גם בצד הקומי שלו - הרגע שבו הדוקטור שואל "?Are you my mummy" גרם לכך שהייתי צריך לעצור את הצפייה בפרק, להירגע מהתקפת הצחוק, להריץ אחורה את ה-MAX ולהמשיך לראות - גם ברגעי האקשן שלו (הדוקטור מדליק את האטמוספירה), וגם, ואולי בעיקר ברגעי הדרמה החזקים שלו: המוות של רוס, הכאב שהרגשתי ממותו של השיבוט(!) של מרת'ה, ההקרבה של הדוקטור רק כדי לתת לחייזרים ברירה, הגאולה של לוק ("סונטאר? הא!"). ואגב, שמתם לב לרוז שהופיעה בפרק לחלקיק שניה? פרק אדיר.

10. "הסמויה". המון דברים התרוצצו לי בראש אחרי פרק השבוע, האחד לפני האחרון, ואני לא בטוח שיש לי את היכולת לסדר אותם למשהו קוהרנטי וזורם, אז הנה הם בנקודות: א. קימה זונה. אני לא מאמין שהיא עשתה את זה ואני מקווה שעונשו של מקנולטי הדפוק אבל המסכן יסתכם בנידוי מהמשטרה ולא במשהו מעבר. החזרה לנורמליות תעשה לו טוב סוף סוף. אני חושב שחוסר הסיפוק שלו מתפיסתו של מארלו ממחיש שגם מבחינתו הוא מיצה את דרכו כבלש. הדבר שאני הכי חושש ממנו הוא שבגלל העניין הזה מארלו וכל חבורתו יחזרו לרחובות. זה המצב ההגיוני בסדרה כמו "הסמויה", עולם כמנהגו נוהג. ב. גאס עולה סוף סוף על טמפלטון - זה אחד מהסיפוקים העלילתיים הבודדים שהיו בפרק הזה ואני מקווה שזה ייפתר כמו שצריך בפרק הבא. הסיפוק הכי גדול, עם זאת, היה רג'ינלד, כלומר באבס, הדמות היחידה שבאמת עשתה כברת דרך מהחושך אל אור הגפרור מתחילת הסדרה ועד כה. דרך קשה וכואבת, אבל זה בסדר לאחוז באבל אם אתה מפנה מקום לדברים אחרים. ג. והחלק החשוב בפרק: הפרידה של שלושת הילדים, דוקי, מייקל ובאג, היתה שוברת לב ומדכאת עד מאוד. חששתי לגורל עגום עבור מייקל בפרק הזה ושדוקי יאלץ גם לשמור על באג ולכלכל אותו בנוסף לעצמו. טוב שהקטן הועבר לפחות אל הדודה. כל כך רווח לי כשמייקל שלף על סנופ המגעילה את האקדח. כמו שהיא אמרה, הוא לא אחד מהם והוא אף פעם לא היה, וטוב מאוד שכך. אני מתחנן רטרואקטיבית בפני היוצרים שיתנו איזו גאולה למייקל ובמיוחד לדוקי, אולי בעזרת פרזבלוצקי. אני חושב שיש סיכוי טוב שנראה אותו בפרק הבא, הוא הרי האחרון בסדרה ופרז היה חלק מהותי מ"הסמויה". אולי הסיבה לכך שבאופן מעט תלוש ראינו עכשיו את ניימונד ועד כמה הוא נגאל, היתה כדי להזכיר לנו שיש גם לילדים האחרים סיכוי להינצל. הלוואי. מגיע להם. אבל ל"מגיע" אין שום קשר לזה (yaddo).

10. גם השבוע שודרו שני פרקים של "סקינס" (פרקים 3-4). הפרק השלישי היה פשוט אדיר.

9. "איך פגשתי את אמא".

8. "מחשבות פליליות" סיימה עונה בפרק שהתחיל בקטן יחסית (כמה רציחות אקראיות ללא שום אג'נדה נראית לעין), והסתיים בפיצוץ ובקליף-האנגר הבלתי נמנע. על הדרך קיבלנו התנהגות לא אופיינית במיוחד לפושעים המוצגים בדרך כלל בסדרה, וניתוח לא שגרתי של החשודים. זה היה פרק סוף עונה טוב, בכך שהוא גרם לי להשיג את פרק פתיחת העונה הבאה בדרכים אחרות במקום לחכות, כרגיל עם הסדרה הזאת, להגעתה אל הטלוויזיה שלי.



5. "החיים זה לא הכל" לא התביישה השבוע והעתיקה את אחת העלילות המפורסמות ביותר של "סיינפלד" - ההתערבות. כאן זו היתה התערבות על השאלה מי יכול להחזיק מעמד יותר זמן ללא סקס, אבל היה ברור שמדובר בחיקוי - כולל סצנה של קושניר שלא יכול להירדם בלילה. כשאתה מנסה לחקות את הגדולים מכולם, לפחות שיהיה לזה ערך מוסף, אלא שקו העלילה שהיה קשור להתערבות היה רחוק מלהביא את זה, ובפועל יצא סתם פרק בינוני בסיטקום החביב הזה.

5. "שבוע סוף" זוכה לאזכור הפעם בגלל החיקוי הנפלא למרינה מקסימיליאן בלומין, שפשוט שפך אותי מצחוק. מנגד, פארודיית "האח הגדול" היתה לא מוצלחת הפעם, בעיקר בגלל שהכתיבה לא היתה מספיק מצחיקה. החיקויים, כרגיל, היו מוצלחים (בעיקר רנין). כן, גם הפעם התוכנית היתה לא אחידה ברמתה וחבל.

בשולי הממיר
* ב"מחשבות פליליות" התארחו ג'ק מק'גי, הצ'יף ג'רי ריילי מ"הצילו", ואריק פלדינו ("אי.אר").

* ב"איליי סטון" התארח מייקל טרוקו (סאם מ"בטלסטאר גלקטיקה").

תגובות (18)