ארכיון המסך המפוצל > 2008

המגן, עונה 7, פרק 13

הפרק \"Family Meeting\", פרק סיום הסדרה, שודר ביום שלישי, 25/11/08. ספוילרים לפרק גם בתמונות

מאת: זוחל השטיח
פורסם בתאריך: 27/11/2008

זהו, הפרק האחרון בהחלט של "המגן" כבר שודר. התחושות, כצפוי, מעורבות. מדובר כאן באחת הסדרות הדי מעטות שעקבתי אחריהן באדיקות אובססיבית די מההתחלה, שגם השפיעה לא מעט על תפיסתי לגבי טלוויזיה טובה מהי. מצד שני, פרק הסיום של סדרה שעונה להגדרה זו הוא אירוע כל כך משמעותי, שקשה שלא להרגיש שזה היה יכול להיות יותר טוב. מצד שלישי, אני כותב את השורות האלה דקות אחרי הצפיה הראשונה בפרק המדובר בן 75 הדקות ואולי עדיין לא עיכלתי מספיק בשביל להשתחרר מהתחושה הזו. אבל הסיבה העיקרית לה היא שזו בעצם הפעם הראשונה בתולדות הסדרה שצפיתי את הסוף, בעוד "המגן" ידעה לא פעם איך להלום בצופיה באמצעות תפניות ורגעים בלתי נשכחים, גם אם לא בלתי צפויים לחלוטין. כרגע אני לא יכול להגיד את זה על רוב מאורעות פרק הסיום. ממש לא צריך כוחות על-טבעיים בשביל לחזות את ההתאבדות של שיין עוד מסוף העונה החמישית (אפרופו רגעים בלתי נשכחים), או את התגובה הזועמת של רוני כשהוא נעצר ומתוודע לבגידה של ויק. אם כבר, נראה לי שרגע השיא הבלתי צפוי של העונה הזו הגיע דווקא בפרק הקודם, בו ויק סגר את עסקת החסינות ולמעשה הסגיר את רוני, היחיד שהיה נאמן לו לאורך כל הדרך למרות שידע על כל חטאיו. סצינת הוידוי של ויק בפרק ההוא היתה כל כך מצמררת ולא רק בגלל מה שקרה בה, אלא גם מה שקרה סביבה ? ויק הסכים לעסקה רק כדי להגן על אשתו, ללא ידיעתו שזו עובדת עם המשטרה בכדי להביא ללכידתו המיוחלת. מה גם שאני מניח שרוב הצופים הניחו שמישהו שעובד עם ויק מקרוב הוא זה שיבגוד בו לבסוף, ולא להיפך. אז הנה, זה מה ש"המגן" יודעת לעשות. רכבת ההרים הרגשית הזו שיש לנו הצופים כשאנחנו יודעים את כל זה ומבינים שסוף טוב כבר לא יהיה כאן, רק לא יודעים איזה סוף בדיוק כן יהיה. אז כן, פרק הסיום היה בהחלט חוויה חזקה כמו רוב הפרקים. הוא כלל סצינה כואבת עם נחש, שמבהירה יותר מכל שויק מאקי לא השתנה ולא ישתנה. אבל אני חושב שהפרק הקודם פשוט הכין את הקרקע למה שהבנו שהולך לקרות ופשוט לא היתה דרך להתעלות עליו.

קיבלנו גם עלילת משנה עם עוד פרצוף מהעבר שלא חשבתי שדווקא בו נתקל: מטיף שחור שבאחת העונות הקודמות עזר למשטרה "לנקות" קצת את רחובות הפשע, ובפרק הסיום מתברר שהוא מתמודד על ראשות העיר מול אסוודה וגם לזה כמובן יש סוף טרגי. קו עלילה לא רע, אבל לא הכי מתאים לפרק סיום.

ולבסוף, למרות שלא השליתי את עצמי שבאמת אפשר לסגור את כל הקצוות בסדרה כל כך תזזיתית עם כל כך הרבה אירועים בכל פרק, בכל זאת ציפיתי לסגירת מעגל אמיתית לדברים כמו ההומוסקסואליות המודחקת של ג'וליאן (בפרק הזה הוא מסתכל בערגה מחלון הניידת על זוג חד-מיני ברחוב, והיתה עוד נגיעונת בנושא בפרק אחר בעונה הזו) ועם הילד הרוצח שדאץ' חקר במהלך העונה ובפרק הזה נחשד ברצח אימו (אמנם היה נראה שזה הולך לכיוון וידוי, אבל אנחנו לא שמענו את כולו כנראה).



סצינת הסיום לעומת זאת, למרות שגם היא יכולה להתפרש כסוף פתוח, לדעתי לא משאירה הרבה אפשרויות. ויק המתוסכל מסיים יום עבודה שלא מתאימה לו ולבוש בחליפה שלא מתאימה לו, רואה מתוך הבניין פעילות משטרתית שהוא יודע שהוא לא יכול להיות חלק ממנה. הוא לוקח איתו את האקדח שלו בניגוד להוראות המפורשות שקיבל, מחביא אותו מתחת לז'קט ויוצא לדרכו. לפני זה הוא מחייך לעצמו לכמה רגעים, אחרי שהסתכל על כל מה שהיה לו וכבר איננו ? עתיד אמיתי כאדם חופשי, חברים (לם בהופעת אורח תמונתית), וכמובן משפחה. אוליביה אמרה את זה הכי טוב במהלך הפרק: "נפרדת מהילדים שלך ברגע שירית לשוטר אחר בפרצוף". הוא כנראה מבין שלא נשאר לו בשביל מה לחיות.

הנה, אני כבר מתחיל להתנדנד בדעתי. עשית לי את זה שוב, "המגן". אני אתגעגע. ציון: 8.

תגובות (8)