עדיין יש לי כמה בעיות עם העונה הנוכחית של "דקסטר", אבל דבר אחד חייבים לומר לזכותה: היא הצליחה, לפחות בחלק השני שלה, לנתב את קווי העלילה שלה לכדי משהו שמזכיר את אותה רכבת הרים שחוויתי בשתי העונות הראשונות. היה מזה קצת בפרק שעבר, אבל זה הגיע לסוג של שיא בפרק הנוכחי, במשחק הפינג-פונג המרתק בין דקסטר למיגל (זהו, הם כבר לא חברים סוף סוף. זה רשמי), שהגיע, מצידו, לשיאו עם ההבנה שאמות המידה המוסריות של מיגל אפילו נמוכות משחשבנו: מיגל משתף פעולה עם ה"סקינר", פושט העורות, שהוא הוא הביג-באד של העונה הנוכחית (מיגל הוא הליילה של העונה והסצנה על הגג היתה פשוט משלהבת). סוף הפרק, שבו דקסטר מחליט סוף סוף שאין לו ברירה אלא לחזור ל"אופציה מס' 1", זו שבה הוא צריך להרוג את מיגל, בדיוק ברגע שהסקינר מצליח ללכוד אותו, היה שווה את ההמתנה שיקרה כבר משהו באמת מדהים בעונה הזאת. יש כאן גם סוג של גלגל שמתהפך, כשדקסטר חווה לראשונה בחייו את ההרגשה של קורבנותיו שלו עצמו, רגע לפני שהם מאבדים את הכרתם. אני כבר לא יכול לחכות לפרק הבא. ציון: 9, כי מלבד הדברים שצוינו ורגע אחד מצוין עם לגוארטה (האם באמת עלה אצלה החשד שמיגל הוא זה שרצח את אלן?), שאר אירועי הפרק לא היו מספיק מוצלחים בעיניי.