ארכיון המסך המפוצל > 2009

דולהאוס, פרק שביעי

הפרק \"Echoes\", שודר ביום שישי, 27/3/09. ספוילרים לפרק גם בתמונות. הביקורת האמיתית

מאת: איתן גשם
פורסם בתאריך: 05/04/2009

אחרי שהפרק השישי לא אכזב, בא הפרק השביעי והמשיך את המומנטום החיובי של הסדרה, ואפילו הצליח לעורר לא מעט צחוקים רמים במהלך הצפיה בו, כמו שמקובל בסדרה "ווידונית".


לפרק היו, למעשה, שלוש מטרות: האחת, לגלות לצופים קצת מסיפור הרקע של קרוליין/אקו ומה הביא אותה, בעצם, ל"בית הבובות". השניה (שקשורה חזק לראשונה) - להראות לנו כיצד עובד "בית הבובות" וכיצד הוא "מגייס" את ה"בובות" לשירותיו. והשלישית - להציג לנו את האנשים שעובדים במקום הנורא הזה באור אנושי וחיובי יותר, כדי להפוך את היחס של הצופים אליהם לאמביוולנטי יותר.


דומה שהפרק השיג את כל המטרות. למדנו לא מעט פרטים חדשים על המיתולוגיה של הסדרה: על התאגיד "רוסום" והקשר שלו לבית הבובות (האם "רוסום" יתגלה כסוג של "וולפהאם והארט" שכזה שידו בכל ויד כל בו?), התברר לנו שקרוליין היתה אקטיביסטית בנוגע לזכויות בעלי חיים, שהיה לה חבר בשם ליאו שהיא אהבה מאוד, כמו גם מספר חברים קרובים ושניסיון שלה ושלו לפרוץ למעבדה של "רוסום" ולמנוע פגיעה בבעלי חיים הסתבך והביא אותה לזרועות "בית הבובות". למדנו שהארגון מזהה אנשים שמגלים יוזמה ומנצל רגעי חולשה שלהם כדי לגייס אותם לוותר על הזהות שלהם וגילינו שליאו כנראה מת (אבל בטח נגלה בהמשך שהוא לא).


הסיפור של הסם שמשפיע על האנשים שנחשפים לו וגורם להם להתנהג באופן חסר עכבות אינו חדש, כמובן, וגם ווידון עצמו עשה בו שימוש בעבר, והמטרה היתה להראות שמאחורי החזות הקשוחה שמשדרת "הכל ביזנס" של טיפוסים כמו דומיניק ואדל מסתתרים בכל זאת בני אנוש. דומיניק מרגיש רע עם העובדה שניסה להרוג את אקו (ואהבתי את הניסוח שלו: "מצטער שניסיתי לשרוף אותך. That Was Not Cool") ועושה רושם שהוא חש שעשה זאת מחוסר ברירה ולמען טובת הארגון ולא כמשהו אישי נגדה, וזה מעניין לראות. והתגובות של אדל לסיטואציה אפילו יותר מעניינות ומצביעות על כך שהיא מודעת היטב לתדמית הקרירה שלה והיתה שמחה אם היו רואים בה כבן אדם יותר מאשר כמנהלת קורקטית וקשוחה. וטופר? הוא סתם דחליל (אבל לפחות הוא היה פחות מעצבן מאשר בדרך כלל). בכל מקרה, הקטעים של אדל וטופר יחד היו משעשעים למדי, עד שמלי התחילה עם הפלאשבקים שלה ואז נהיה קצת מפחיד. נו, לפחות למדנו שהשם שלה בבית הבובות הוא "נובמבר".



היה נחמד לראות את ויקטור וסיירה בפעולה בפרק הזה, במיוחד את ויקטור שנראה ממש כמו מקצוען, אחרי שבפרקים הקודמים ראינו אותו מתנהג ממש כמו ילד פגיע. אנבר גז'וגז' ודישן ליימן מתגלים בינתיים כהברקות ליהוק לא רעות בכלל. הקטעים החלשים יותר היו של אקו ושל סם, בעיקר מפני שאלייזה דושקו והשחקן שגילם של סם לא ממש הבריקו במשחק שלהם. חבל.


גם בעלילה של בלארד נרשמה התקדמות קלה, כאשר הוא מסרב לבקשתה של מלי/נובמבר להפסיק את החקירה, מה שמוביל ל"עזיבה" שלה. האם נראה את נובמבר בפעולה במשימות אחרות? האם היא תחזור לחייו של בלארד? יהיה מעניין לראות. אגב, מי זאת ה"דבי" הזאת שהיא הזכירה שתבוא לישון בדירה שלה מדי פעם? והאם יש לכך משמעות להמשך? לא ממש ברור.


בפרק הקודם למדנו שכנראה יש גורם ב"בית הבובות" שמנסה לעזור להפיל אותו. אם ההתנהגות של הדמויות העובדות בארגון בזמן השפעת הסם אמורה היתה להיות איזושהי אינדיקציה או איזשהו רמז לכך, הרי שלא ממש קיבלנו אותו. מה שכן - ד"ר סונדרס לא הופיעה כלל בפרק הזה, משום מה, ואולי גם זה רמז?


בסה"כ פרק טוב מאוד, עם קצב מצוין, התפתחויות, גילויים מעניינים והרבה צחוקים. נקווה שהמומנטום הזה ימשיך גם לפרקים הבאים. ציון: 9.5.

תגובות (1)