ארכיון המסך המפוצל > 2009

איך פגשתי את אמא, עונה 4, פרק 22

הפרק \"Right Place, Right Time\", שודר ביום שני, 4/5/09. ספוילרים לפרק גם בתמונות

מאת: איימס
פורסם בתאריך: 06/05/2009

אם טד לא היה משובץ בקולג' לחדר 110 הוא לא היה פוגש את מרשל. הוא לא היה גר איתו בניו יורק, והוא לא היה יודע שהוא הציע נישואין ללילי. הוא לא היה מבין שהגיע זמנו להתמסד והוא לא היה יוצא עם רובין. הוא לא היה מתאהב ברובין, רודף אחריה, יוצא קצת עם ויקטוריה, לומד שקשר ממרחק אינו מה שהוא רוצה, זוכה ברובין, לומד שהייתה כוכבת פופ, נפרד ממנה משום שהיא רוצה לנסוע והוא לא. הוא לא היה פוגש את מנדי מור ועושה קעקוע מטופש של בחורות, הוא לא היה פוגש את סטלה ומתארס וכמעט מתחתן אבל בסוף לא.


אם רובין לא היתה פוגשת את טד וחושפת את היותה כוכבת פופ, בארני לא היה רודף אחרי הקליפ השני שלה. הוא לא היה שוכב איתה ברגע של חוסר בטחון מצידה, והוא לא היה מתאהב בה. הוא לא היה ממהר להשלים את מכסת 200 הנשים שלו כדי שיוכל להמשיך אל הדבר הבא.


אם לילי לא היתה נמשכת לחדר של מרשל בשנתם הראשונה בקולג' הם לא היו מכירים, הם לא היו מתחתנים, ומרשל לא היה צריך לעבוד כדי להוציא אותם מחובות כרטיסי האשראי של לילי. הוא לא היה מוותר על החלום שלו והולך לעבוד עבור תאגיד מרושע, שדורש טבלאות ותרשימים במצגות שלו.


אם טד לא היה פוגש את בארני במקרה הוא לא היה מקבל את העבודה ב-GNB, לא היה מפוטר, לא היה מקים חברה משלו ולא היה יכול להסתובב בצהרי היום ברחובות ניו יורק.


וכמובן שאם טד לא היה מגיע לשפל המדרגה וכתוצאה מכך מנסה לעשות דברים רעים ולהיות מתוגמל עבורם, הוא לא היה מגיע למסיבת הסנט פטריק'ס דיי בה מצא את המטריה הצהובה.


ואז הוא לא היה עומד ברמזור ו... משהו לא היה קורה.



איך פגשתי את אמא היא לא באמת הסיפור על איך טד פגש את אשתו. הוא הסיפור על איך טד והחברים חיו את החיים שהובילו את טד לפגוש את אהבת חייו. איך הוא הגיע להיות האיש שהוא היה צריך להיות, כדי שזה יעבוד. בעוד 20 שנה, טד נשוי ואב לשני בני נוער. אם הוא לא פוגש את אמא שלהם מהר, הם יאלצו לפנות לאימוץ. אז ברור שהמפגש מתקרב, וברור שהוא מעבר לפינה, וגם ברור לנו, כצופי איך פגשתי, שזה לא יהיה כל כך פשוט. אז גם פרק שנפתח עם משהו שנראה חשוב, חוזר אחורה בזמן, כדי להסביר לנו איך הגענו לשם. כי מה שחשוב בסדרה הזו הוא הדרך, וגם כאן, צריך לעצור ולבאר.


שלוש העלילות היו מאוד 'איך פגשתי': ברני והבחורה ה-200 (זה הרבה יותר מדי!), רובין והפדיחות שלה בשידור החי (והעובדה שברני קם ב-4 בבוקר ורואה את תוכנית הבוקר שלה), מרשל והתרשימים (וההתערבות, שהוצגה לנו העונה בפרק Intervention). שלושת הסיפורים היו מצחיקים והכילו רגעים אדירים, כמו רובין שאומרת לטד שהיא בהריון (והוא מיד קופץ על הזדמנות לחתונה) או בארני שמנסה להתחיל עם כל הנשים בבר, בבוטות שחורגת אפילו מגבולותיו הרופפים במילא שלו. מרשל והתרשימים, שהופיעו בסיפור של בארני, ורק אז נחשפה הפואנטה מאחוריהם (ובמיוחד: תרשים הפאי שמתאר את הבארים האהובים עליו, ותרשים העמודות (bars) שמתאר את עוגות הפאי האהובות עליו), וטד, שאם היה יודע, היה רץ ומחבק את כל מי שפגש באותו היום.


ומה היה בסוף?


בארני כבר לא רודף אחרי נשים (כי כבר אין לו מה להוכיח). הוא עדיין מאוד לא בסדר, אבל הקרקע הבשילה לאיחוד בינו ובין רובין.


וטד, טד לא פגש את האמא, לא עדיין. לא חשבנו שזה יהיה כל כך פשוט, נכון? זה סתם היה עוד צעד, צעד חשוב, אבל צעד, בדרך. טד פגש את סטלה ברחוב, בגשם, אוחז במטריה צהובה, ומהכרות שלנו עם הסיפור עד כה- כנראה שסטלה תכיר לטד את אהבת חייו, וכל מה שנשאר הוא הפרטים. מליוני פרטים קטנים שימלאו לנו עוד פרקים ועונות, כי גם אחרי שהם יכירו, יש עוד הרבה שצריך לקרות (ועז אחת).


ציון: 10.

תגובות (69)