ארכיון המסך המפוצל > 2009

הבוגדים באים

יוצרי הסרט התעודי \"האם כולם בוגדים?\" ניסו להפחיד את הצופים. שירלי זיו לא נבהלה.

מאת: שירלי זיו
פורסם בתאריך: 12/05/2009

צפיתי בסרט "האם כולם בוגדים" בערוץ 2 ומודה ומתוודה אני שלא הגעתי אליו עם ציפיות גדולות, אבל למצעד ההטיות של השורש ב.ג.ד בהחלט לא ציפיתי.


ע"פ יוצרי סרט האימה הזה, העולם מתחלק לשלושה: אלה שבוגדים, אלה שבוגדים בהם ואלה שבוגדים איתם.
מסתבר שיש בוגדים סדרתיים, יש בוגדים סדרתיים לשעבר, יש סתם בוגדים, יש אנשים שבגדו בהם ויש אנשים שגילו שבגדו בהם. אה כן, יש גם צימר בוגדים.


אבל אולי דווקא מעז יצא מתוק. כנראה שרווקה כמותי צריכה דווקא לומר ברכת הגומל בהיותי ניצולת בגידה (הנה הוספתי עוד ביטוי ללקסיקון). סוף כל סוף אני יכולה לומר לסבתא הפולנייה שלי - נו אז מה אם כל מה שיש לי בפלאפון זה יותר מ-100 תמונות של הכלב שלי? אף אחד לא יגיד עלי לא סטייק אנטרקוט ולא פרוסה של שוקולד. כל אחד אוכל מהצד. כנראה שאני באמת צריכה לומר לעצמי שאם כולם בוגדים, כי כולנו בני אדם, אזי כלבי המסור אכן מייצג את הנאמנות האולטימטיבית.


אולי באמת זה המסר? שתדע כל אם פולנייה - מוטב להישאר רווקה. חתונה, למה זה טוב?
לא, לא היה בסרט הזה מסר.
לא היה זה סרט עם תובנות מעמיקות על טבע האדם. היוצרים שיחקו עם יצר המציצנות שלנו מחד ועם כאבם האמיתי של אנשים אמיתיים מאידך. הגחיכו את הסרט והפכו אותו לסרט כה רע, שאני יכולה להישבע שהוא התאום הרשע של המערכון "יש לי B.A כללי" משידורי המהפכה - החל מ"זה יכול לקרות לכל אחד" וכלה בטשטוש פני המרואיינים.


אני חושבת שמתקפת שאלוני ה"בחן את עצמך - האם אתה בסכנת בגידה?" הדגימו יותר מכל את היכולת הצולעת של הסרט לשמור על פרופורציות והבנתי שאמנם איני בסכנת בגידה אך בהחלט בסכנת בחילה. 


ראוי לציין כי כאבם של המרואיינים הוא אכן עמוק וקל להזדהות עימם, אך יוצרי הסרט הפכו את קולותיהם למעין הבהובי כאב טרופים בתוך אוקיינוס של פארסה. כאשר המטרה מקדשת את המציצנים, הם השתמשו באנשים כבתיאטרון בובות מעוות - משכו בחוטים, חיטטו בפצעים והתפקסו על הדמעות. תכאבו בשבילנו בובות, אתם בטלוויזיה.


אז אחרי שנכנסו להם לתחתונים, מה בכל זאת למדנו?


למדנו שזה יכול לקרות לכל אחד - לאדם הפשוט ברחוב, למפורסמים יפים, לנסיכה אמיתית ושאפילו קלישאת הרומן עם המזכירה שרירה וקיימת.
למדנו שזה קורה גם למי שבא מבית טוב ושאפילו לעופרה ויינגרטן היה עסק עם פרפר (לא נחמד). הבנו מהמונולוגים של הקורבנות, כי יש נשים שקיבלו את הבגידות כל עוד הוא לא מהמר, לא שותה, לא מעשן... לא משחק סנוקר... ואפילו יכולנו להתנחם בכך שגם אם בעלך מכניס להריון את המאהבת, עדיין אפשר לפרגן (כך ע"פ אלמנתו הסימפטית של מאיר, תעשה לי ילד מחוץ לנישואין, אריאל.)



"היה לו דם חם יחסית לפינגווין"

נחשפנו אף להשלכות על עולמם של הבוגדים עצמם - מווידויו של בוגד צמרת ראינו שגם הם בעצם קורבנות שנדבקו בשפעת הפרפרים. כן, גם לבוגדים היו לבטים וחרטות. סליחה התכוונתי לומר חארטות.


אפשר למחוא כף ליוצרים לנוכח שבירת שיא באזכור שמות מפורסמים שבגדו / נבגדו. אפילו נשיא ארה"ב אוזכר ברשימה. טוב, אבל כולנו יודעים איפה בסופו של דבר הוא גמר. רק הערת שוליים קטנה ליוצרים - אם במפורסמים עסקתם, איך יכולתם לפסוח על קווין פדרליין שהיה עם בריטני ספירס כשאשתו הייתה בהריון מתקדם? בכל זאת, יש כאן את החטא החמור מכולם - בגידה ביולדת.


בקצרה רק אומר שהסרט מתיימר לשרטט, סליחה התכוונתי לומר לחרטט, איום חמור יותר מהגרעין האיראני, אך כל הצימרים והמזכירות שבעולם לא יצליחו להפחיד אותי.
כבר נהיה מאוחר אז אני אצא לי מהצ'אט בJDate  ואתכרבל לי במיטה, נטולת פחדי בגידה, עם כלבי הנאמן. רגע, עכשיו כשאני חושבת על זה- הגור החדש של כלבת השכנים די דומה לו...

תגובות (11)