ארכיון המסך המפוצל > 2009

הראשון בתחקור

אם עץ נופל ביער ואין אף מצלמה שמתעדת את הרגע, האם הוא משמיע קול? על דודו טופז, בעקבות אירועי השבוע האחרון

מאת: זלפה
פורסם בתאריך: 07/06/2009


בימים האחרונים חזרו מסכים וכותרות ראשיות להראות את פרצופו של דודו טופז. פתאום כולם מחכים בצימאון למוצא פיו. יכחיש? יודה? העלילו עליו? רגע, יש הוכחות? הוא נשבר והודה? הוא מתנצל? הוא אומר שהוא מרגיש טוב עכשיו, כשהודה, וכמה רגעים אח"כ מנסה להתאבד? והיד עוד נטויה. שכן מה שקורה עם דודו טופז ולדודו טופז הפך לדרמה המרתקת ביותר שמציעות החדשות בערוצים השונים.

ואין זה מפתיע, כי בין אם ציפינו לתכניותיו בשקיקה או סתם נהננו לבוז לו ולטעמו הקלוקל, הרי שאי אפשר היה להתעלם מדודו טופז מסוף שנות השבעים ועד לשנות האלפיים. תמיד ידענו שלדודו אין גבולות. הוא שבר משקפיים למבקר, הוא נשך את נטליה אוריירו בשידור חי והטריד נשים ללא הרף, וחצה לא מעט גבולות בשידור חי. מצד שני, הוא הצטייר גם כמי שאכפת לו מאנשים. הוא עזר לכל מיני נזקקים (בשידור חי, אבל לא רק) השלים בין בני משפחה, כתב ספרים שהראו שיש לו גם כשרון כתיבה, והצחיק לא מעט אנשים בתוכניות הבידור שהעלה במהלך השנים. וכן, הוא גם היה פעם אחד הגברים המבוקשים ביותר בארץ.
 


בתקופה שבחורות הפילו עצמן לרגליו, שאלתי חברה אם היא חושבת שהוא היה מצליח עם נשים גם לולא היה מפורסם. והיא ענתה: "כן. הוא נראה טוב, הוא אינטליגנטי ויש לו חוש הומור. הולך לו לא בגלל שהוא מפורסם, אלא בגלל שיש לו מה להציע". אבל מסתבר שלמרות שהיה לדודו מה להציע, היו כמה אנשים בתקשורת שסימנו אותו כמוקצה. שהוציאו אותו מהמעגל. בשבוע האחרון היו לא מעט אמנים שסיפרו עד כמה עצוב היום בו אף אחד לא רוצה לשמוע ממך ועליך, וברחוב כל שאלה תמה של "היי, לאן נעלמת?" דוקרת כחרב. ייתכן שהרגיש כי העם רוצה אותו ובגלל מס' אנשים נמנע ממנו לעבוד, ויתכן שהעובדה שהוא נרקיסיסט גרמה לכך שלמרות כל כשרונותיו, הוא לא הצליח להבין שהוא שווה משהו גם כשהוא רחוק מהזרקורים. כאילו בלי שיש לו קהל מעריצים שמוחא לו כפיים ומאשר את הערך שלו בטבלאות רייטינג, אין לו קיום.

בין אם היה זה זעם נרקיסיסטי קדוש שמקורו בנפש חולה, או רצון קר לנקמה במי שאחראי להגלייתו, הרי שאין עוררין על כך שהתוכנית שהגה זדונית ומרושעת. דודו טופז עשה את אחד המעשים הנפשעים ביותר שיכול אדם להעלות על דעתו. אבי ניר הגיע לבית החולים, שירה מרגלית, בהתאם לפרסומים, שברה את לחייה וארובת עין אחת. אין לי מושג אם הנזקים שנגרמו להם הפיכים, אבל אני מאמינה שהתייחסותם הכללית לעולם לא תחזור להיות כשהייתה. יש משהו כל כך מפחיד במחשבה שאדם יכול ללכת לתומו ברחוב, במסלול שהיטב מוכר לו, ליד ביתו, ומישהו זר בא ומכה אותו. מרביץ כדי לפגוע.

האם המעשה של דודו טופז הוא מעשה של אדם נואש, שמרגיש שאין לו מה להפסיד, או אולי  מעשה שמעיד על כך שהעושה בטוח שהוא מעל לחוק, ושגם על זה יסלחו לו... אולי אני טועה (האמת? אני מקווה שכן), אבל אני מאמינה שהמעשה הנוראי של טופז דווקא החזיר לו את תשומת הלב התקשורתית שכה חסרה לו. יש לי יסוד סביר להניח שעיתונאים ירצו לראיין אותו גם בכלא, וכי  לאחר שירצה את עונשו ייצא עם תכנית בידור חדשה, ואולי גם ספר שכתב. מ"אי שפיות זמנית", כמו גם מ"פליטת פה", אפשר להרוויח לא רע במדינה שלנו.
 

קאמבק מתוקשר

תגובות (56)