ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 07/06/09

מה שנחוץ לרווק, קונאן או\'בריין מחליף את ג\'יי לנו, מסודרים, פולישוק ועוד.

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 07/06/2009


10. איזה כיף שיש "מסודרים" בחיים. הפרק השלישי של העונה השניה הותיר אותי על הכורסא עם חיוך מרוח על הפנים לאורך כל הצפייה בפרק, שהיה אחד המוצלחים ביותר בסדרה. הרובוט שמפחיד את ארז עם סושי, הפגישה החשאית המתבקשת בחניון עם ברלד, הדיון על התחפושת וברלד שפונה לאדם הלא נכון בפארק, השיחה ההיסטרית בשיחים - אלו רק חלק מהדברים שהפכו את הפרק לענק. גם הבחור החדש שמנסה להתחבב על החבורה ולא ממש מצליח, כשבסופו של דבר הוא זה שמציל אותם מפאדיחה (וגם זה לא עוזר לו), היה מוצלח ביותר. פרק נפלא שהיה כתוב בצורה משובחת. אני רוצה עוד פרקים כאלה. (ברק דיקמן)

9.5 "מה שנחוץ לרווק", ה"אגדה" החדשה של
HOT3, אשר מבוססת על הספר "גאווה ודעה קדומה", היא דרמה שמומלץ להתמכר אליה (רק חבל שהיא כוללת רק 6 פרקים). מדובר, ככל הנראה, בסיפור סינדרלה קלאסי עם התאמות לתקופתנו – אהבה בין בן עשירים לבין נערה הרבה פחות עשירה שממבט ראשון נראית כבלתי אפשרית, אבל בהמשך תתגלה כאותה אהבה שכולנו שואפים למצוא. ולמרות הסיפור הלעוס הזה, מצאתי את עצמי נהנה מאוד מהצפייה בפרק הראשון, כל כך נהנה שכלל לא שמתי לב איך חלפו להן 42 דקות השידור, ואם זה לא מספיק, אז לאורך כל שידור הפרק לא ירד לי החיוך מהשפתיים. גם המשחק בפרק הנ"ל היה לא רע בכלל, ובמיוחד צריך לשבח את לירון כרקוקלי שמגלמת את זוהר (זוריק) ודן שפירא שהתגובות שלו וניסיונותיו להכחיש את ההתאהבות שלו באלונה העלו בי לא מעט חיוכים. שרק ימשיך כך. יש לציין שמעולם לא קראתי ו/או ראיתי סרט שמבוסס על הספר "גאווה ודעה קדומה", כך שהביקורת הנ"ל היא נטו על הפרק הראשון של הסדרה, ללא השוואה לפרויקטים אחרים שנעשו ע"פ הספר או תוכן הספר עצמו. (ANGEL N)


עירית לינור עם הקאסט של "מה שנחוץ לרווק". מסכימים עם החלפת המנחים?

9.5. "המשרד", עונה 5, פרק 7. יש מעט מאוד סדרות קומיות שמסוגלות להתמודד עם הכאב הפנימי של הדמויות במשך
פרק שלם ולא רק לעשות את זה היטב, אלא גם לשמור על רמה גבוהה של הומור בדרך. "סקרבס" הצטיינה בכך בשיא אונה, ו"המשרד" לא נופלת ממנה בכך, ואולי אף עולה עליה... לביקורת המלאה

9.5 "הפמליה", עונה 5, פרק 8. בסך הכל, זה היה יופי של פרק, שהתמקד בשלושה מישורים: באחד ניסה ארי
להחליט מה לעשות עם עצמו (ובאמצע קיבלנו לויד שמתנהג קצת שונה ממה שאנחנו רגילים, וזה היה מצוין), בשני ג'וש ווינשטיין ניסה לעבוד על ווינס ואי ולא ממש הצליח, ובשלישי כיכבה מדו סופרנו. ובעוד הסיפור עם ארי היה מעניין, כרגיל, אבל סטנדרטי למדי, הרשו לי להרחיב מעט על שני האחרים... לביקורת המלאה

9. "פולישוק" הגיעה אלינו השבוע עם שני פרקים ראשונים, שהיו מוצלחים בצורה מפתיעה. לצד רגעים מעט מביכים (הראיון ברדיו, למשל), היו הרבה מאוד רגעים מצחיקים, שהיו כתובים בצורה מצוינת. הדמויות עצמן מוצלחות, ומזכירות קצת סיפור של אפרים קישון. אהבתי במיוחד את תקומה יועצת התקשורת, את קוזו, האיש שעומד מאחורי (ומצדדי ומלפני) השר חומי, וכמובן את ששון גבאי המעולה כפולישוק עצמו, אבל קצת פחות את השחקן שמגלם את חומי ואת השחקנית שמגלמת את מנהלת הלשכה שמחה. בסך הכל, הציגו שני הפרקים הראשונים המון פוטנציאל, וכמה רגעים מצוינים. מעניין לראות איך זה יתקדם מכאן. (ברק דיקמן)

9. "אחת שיודעת", עונה 2, פרק 7. איך לא חשבו על זה קודם? הביצ'ית הסקסית שתככנות היא סם החיים שלה שמנהלת
יחסי אהבה-שנאה עם פתיין כריזמטי וחובב תככים לא פחות - היינו רק צריכים לחכות ליום שבו "אחת שיודעת" תציג את הגרסה (המעוותת?) שלה ל"יחסים מסוכנים".... לביקורת המלאה

9. "גריק", עונה 1, פרק 22. פרק סיום העונה הכיל הרבה מאוד פאן, בחורות, סקס, אלכוהול, מסיבות, תחרויות Wet Shirt, השתזפויות של בנות בביקיני על החוף ובקיצור - ספרינג ברייק... לביקורת המלאה

8. החלפת המנחים של
"The Tonight Show", מג'יי 'הסנטר' לנו לקונאן 'הבלורית' אובריין, למעשה מורכבת משני חלקים: הראשון הוא שבוע הפרידה של לנו מהתוכנית. בניגוד לפרידה של קונאן לפני כשלושה חודשים, לנו לא היה מאוד רגשני או נוסטלגי, אבל הצליח לגעת בלבבותינו עם 68 התינוקות שנולדו לעוסקים במלאכת יצירת התוכנית מזה 17 שנים. החלק השני הוא כמובן התוכנית החדשה של או'בריין, שלא התחילה חלק לגמרי. האולפן גדול מדי ונוצץ מדי (ההרגשה מנוכרת ומנותקת), מקס וויינברג נדחק לאחורי הבמה ואנדי ריכטר, הכרוז החדש, יושב בקדמת הבמה וצוחק בקולי קולות מכל בדיחה. קונאן נראה מובך בכל פעם שמרואיין או אנדי אומרים משהו לא במקום, והוא מתחנף יותר מהרגיל למרואיינים שלו (במיוחד לטום הנקס, בתוכנית השניה). אבל למרות הפגמים, שמרגישים בעיקר כמו חריקות של התחלה, קונאן נשאר קונאן: המערכונים עדיין עובדים, ריקוד החוטים עדיין פותח את המונולוג, וברגעים הפחות מתוסרטים, ההומור עדיין שנון ומושחז. יקח לקונאן זמן למצוא את האיזון בין הטירוף של ה- Late Night ובין הסטריליות הרגילה של ה- Tonight show, אבל מהיכרות ארוכת שנים עם קונאן, הוא ישמור היטב על המותג, ויביא את התוכנית לשיאים חדשים. (איימס)


מה השורה שלי?

7.5 "צ'אק", עונה 2, פרק 7. הפרק הזה היה בסך הכל די טוב, אם כי לא טוב כמו קודמיו, אבל מבחינתי הדקות האחרונות קלקלו את התחושה הטובה, והטוויסט הגדול על כך שג'יל היא בעצם סוכנת לא רק שבוצע באופן די שקוף, אלא גם היה מיותר ומהווה, לדעתי, את הטעות הכי גדולה שהכותבים עשו העונה... לביקורת המלאה

3.
אני מת על "כוכב נולד". אני מת על שלב האודישנים. שתי התוכניות הראשונות של העונה השביעית היו מצוינות. אלא שאז הגיעו שתי התוכניות הבאות והצליחו לעצבן אותי. מצד אחד מביאים לנו את אפרת לוי, שהיא "משלנו", כפי שמכריז עליה צביקה הדר בשמחה, כי בשנה שעברה השתטו איתה עם אותו "גן האמונה" מאוס. אז גם השנה היא הגיעה, כדי להבאיס לנו את הנשמה עם איזו שטות שנקראת "צ'אנס לשלום". והאייטם מתארך ומתארך ומתארך, ולמי יש כוח. מילא, אני אומר. התוכנית הרביעית מגיעה, ואיתה מגיע בחור חביב ששר לנו על "חופים אילמים". אז כן, הוא חסר חוש קצב בצורה חיננית, והאייטם הזה חמוד, אבל השופטים פשוט יושבים שם, מחכים שהוא יחזור מהשירותים, שורפים דקות שידור וזמן אודישנים יקר על מתמודד שברור לחלוטין שהוא שם רק כדי לצחוק עליו. מילא, אני אומר לעצמי בפעם השניה בתוך פחות מ-24 שעות, הם יקדישו זמן ארוך גם לכאלה שיעברו. אבל אז מגיע מתמודד בשם לירן דנינו, שמעדיף - כמה חצוף מצידו - לבצע דווקא שיר באנגלית, את Creep של רדיוהד. מההברה הראשונה שהבחור מוציא מהפה, ברור שיש לו כישרון שלצביקה פיק לא היה בכל הקריירה שלו, אבל הפעם לשופטים אין זמן, וצביקה הדר מודיע לו שהוא עוד שניה מפסיק אותו. והשורה השניה מגיעה. והביצוע מרתק, בעיניי. כן, הוא דומה קצת למקור, אבל המתמודד טען שיש שם איזה שינוי שהוא עשה, וזה מסקרן. אלו הדברים שמעניינים אותי בשלבים הללו של התוכנית. אבל השופטים קוטעים אותו. פתאום אין להם זמן. לשבת שם ולחכות שהבחור שלא יודע לשיר יחזור מהשירותים יש להם זמן, לנסות ולשמוע את הדבר המקורי שלירן דנינו מתכנן להם אין להם זמן. אז נכון, גם לירן דנינו בעצמו הוא צעיר מתלהב, שיש לו יותר מזל משכל (השופטים נתנו לו עוד צ'אנס והוא היה מדהים עם "היא לא דומה" של ארקדי דוכין), אבל לפעמים נדמה לי שעבור צביקה הדר ושותפיו שלב האודישנים הוא יותר מהכל שלב הדאחקות, ולפעמים נדמה שעל מזבח האייטם ההורס מצחוק, אפשר בטעות להקריב איזה מתמודד יוצא דופן ומצוין רק בגלל שהוא עשה בחירה לא נכונה. הפעם החבר'ה של הדר לא פספסו את הפוטנציאל הגלום של דנינו, אבל תארו לעצמכם כמה כישרונות הלכו לאיבוד רק כי צביקה הדר העדיף להעניק זמן מסך מופקע לכל מיני פסיכים חסרי חוש קצב שבאו לשם רק כדי שיראו את הדאחקה הלא-תמיד-מצחיקה שלהם בטלוויזיה. אותי זה מקומם. (ברק דיקמן)

1. דודו טופז. וכל מילה נוספת מיותרת
.


בשולי הממיר

* אידינה מנזל
(Wicked) התארחה ב"מרפאה פרטית", בתפקיד קטן ומלא בוויטמין פי!
(Siri)

* ב"סוכן מחוק" התארח השחקן מייקל שנקס (ד"ר דניאל ג'קסון, "סטארגייט") כסוכן שממרר את חייו של מייקל.

* ב"הפמליה" התארחה ג'יימי
לין סיגלר (מדו, "הסופרנוס") בתפקיד עצמה.

* ב"שני גברים וחצי" התארח ג'יימס ארל ג'ונס, קולו של דארת' ויידר, בתפקיד עצמו.


תגובות (60)