ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 21/06/09

שובה של מועדון לילה, פתיחתה של פרויקט מסלול הישראלית, וגם: המקור, מרפאה פרטית, גיבורים ועוד.

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 20/06/2009

10. "מדיום", עונה 4, פרק 1. יש לא מעט סדרות בסגנון של "מדיום" שעושות צעד חסר-תקדים בעלילה, ובדרך כלל לא מתמודדות עם התוצאות. בלא מעט מקרים, הן אפילו מחזירות את המצב לקדמותו בעזרת טריק שטותי ומטומטם (והרי בסדרות עם אפקט מד"ב כמו "מדיום" זה לא כל כך קשה). דווקא "מדיום", שבלא מעט מקרים היה נדמה כי היא קצת סתמית וחסרת ייחוד, החליטה להיכנס לקרב נגד השינוי העלילתי הגדול ביותר שיכול להיות בסדרה שכזו, ובינתיים התוצאה היא 1:0 למדיום. לביקורת המלאה...


9.5. "על טבעי", עונה 4, פרק 2. אני לא יודע בדיוק באיזו נקודה הפכה "על טבעי" מסתם סדרה על שדים ורוחות לסדרה ממש מגניבה, אבל אני מוכרח לציין שמגמת ההשתפרות ממשיכה - ובענק. אחרי הסיום המפתיע של העונה השלישית, סקרן אותי מאוד לראות איך תתחיל העונה הרביעית, ומה יעשו עם דין המת. את התשובה קיבלנו כבר בפרק שפתח את העונה - מלאך משך את דין מהגיהינום כי הוא קיבל משימה מהאל עצמו. בפרק הנוכחי קיבלנו הסבר לשאלת ה"למה?" המתבקשת. לביקורת המלאה...


9. "החיים שאחרי", עונה 2, פרק 8 (פרק סיום הסדרה). פרק מצוין שגרם לי לבכות כמעט ללא הפסקה. פרופ' רוברט ברידג' (אג,"החיים האלה") שהופך לחצי-מאמין בפרק האחרון של העונה הראשונה בעקבות מפגש עם ילדו המת, ממשיך להתלבט לגבי אמיתות החיים שמעבר ויכולותיה של המדיום אליסון מאנדי, ובטוויסט אירוני דווקא אליה הוא הולך כשהוא תלוי בין חיים ומוות, ועמו "הביוגרפיה" של אליסון שהפכה מתזה פסיכולוגית-צינית לספר על עצמו. שני משפטים מסכמים את תוצאות הסדרה הזו, זה של ג'וד, אשתו/גרושתו של רוברט: "בסופו של דבר הוא היה האדם הרוחני ביותר שהכרתי", וזה של רוברט עצמו לאליסון: "אל תהיי נורמלית!" (מיס קיטי פנטסטיקו)


9. "מועדון לילה". השבוע חזרה מועדון לילה לעונה שלישית, והזכירה לי למה זו תוכנית הבידור האהובה עלי מאז משחק מכור. ישראל קטורזה, אבי נוסבאום ועידו רוזנבלום (שהחליפו את עפר שכטר ואת אורי גוטליב, שעברו לשעמומון סוף), יחד עם חברי הצוות הותיקים, ארז טל, אורנה בנאי ושי גולדשטיין, מצליחים להפוך תוכנית מתוסרטת לכזו שמרגישה כמו ערב של אלתורים וצחוקים עם החבר'ה. ארז טל נראה נבוך ממש מהבדיחות, כדי להוסיף לתחושה שהולך שם משהו חתרני ומגניב. גם ההומור חד ומושחז, ובעיקר מצחיק, עם איזון מדוייק בין בדיחות אינפנטיליות לסאטירה של ממש.
אז מה אפשר לשפר? ישראל קטורזה צריך להפסיק להשפך מהבדיחות של עצמו, אורנה בנאי צריכה לדבר קצת יותר, ומינון הבדיחות על יונית לוי יכול להתמתן מעט. בסך הכל בידור אפקטיבי ומוצלח, שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות. כן ירבו. (איימס)


הוא ראה באפי בכלל?


8. "אחת שיודעת", עונה 2, פרק 9. לאחר האכזבה הגדולה מהפרק הקודם, בא פרק קצת לא מאוזן. מצד אחד, עלילת סרינה-בלייר-צ'אק-אמה היתה נפלאה מההתחלה ועד הסוף. מצד שני, ג'ני המפרי הופכת לדומיננטית (צריך להסביר למה זה רע?), דן משעמם (אם כי אולי יש פתח לסיפור מעניין איתו), לנייט יש כריזמה של לפת, רופוס הוא האבא הכי גרוע אי פעם, ו-ונסה - היא לא מספיק חשובה בשביל להתאכזב ממנה בכלל. מזל שיש את לילי שיצאה תותחית. לביקורת המלאה...


8. "המקור". השבוע עסקה אחת הכתבות ב"המקור", תוכנית האקטואליה של ערוץ 10, בחלי. צעירה בת 29 שנראית כמו קשישה בת 70, מכורה לסמים, נרקומנית מגיל 17 עם עבר בזנות. חלי מוכרת לבאי מתחם יד חרוצים בתל אביב, יכול להיות שאפילו נתקלתם בה, מבקשת כסף באחד הצמתים... כתבתו המצמררת של בוקי נאה עסקה בניסיון שלו לגמול אותה במוסד פרטי בעזרת כמה אנשים טובים ונדירים בימינו. למרות המציצנות הבלתי נמנעת בכתבות מסוג זה, הדיוקן של חלי והחזרה הצפויה אל הרחוב יצרו את אחת הכתבות החשובות ביותר שנראו פה בזמן האחרון, פיסה נדירה של עיתונאות חומלת ומרחמת, כזו שמגלה אנושיות לסובייקטים אותם היא סוקרת ומשום כך לא ניתן היה להתנתק ממנה. ראוי לכתבות כאלה להיות מוקרנות שוב ושוב בפני בני נוער, בפני מייצגי הציבור שלנו וגם קצת יותר בפריים טיים. בוקי נאה הגדיר את ההתנסות הזו כ"בית הספר של החיים שלימד אותי שוב שיעור". בים צהוב של קידום מכירות, טוב שיש גם מישהו ששואף ללמד אותנו משהו על עצמנו. (eternally)


7.5. "פרויקט מסלול", ישראל. את פרויקט מסלול אני בוחנת במנותק מהמקור האמריקאי. במנותק, כי על מנת שריאליטי יהיה אפקטיבי ומוצלח, הוא לא צריך להיות העתקה של פורמט מצליח, אלא פשוט להיות אפקטיבי ומוצלח. ובבחינה אובייקטיבית שכזו, אני חלוקה. מה שאני אישית ציפיתי לראות בפרוייקט, הוא את ההליך העיצובי שבדרך כלל נשגב מבינתי נטולת כל חוש האופנה. התוכנית בחרה להתמקד דווקא במערכת היחסים מאחורי הקלעים בין המעצבים. כלומר, העיצובים הם רק התירוץ לתוכנית, ולא המוקד. בפרקה הראשון, ואפשר לזקוף את זה לחובת העובדה שמדובר בפרק ראשון ועלינו להכיר את המועמדים, פרוייקט מסלול היא עוד ריאלטי חברתי. בז'אנר שאמור להיות מקצועי בעיקרו, יש בכך טעם לפגם.
דבר נוסף שהפריע לי, הוא ההחלטה לבחור במנטור שהוא בעיקר מורה ופחות עורך. רציתי לשמוע את דעתו הכנה על הבגד, ובמקום שמעתי בעיקר איך אי אפשר לעבוד ללא סקיצה, כי אז הוא, כבודו, לא יוכל לבקר אותם. תפקידו הוא לא להורות למתמודדים מה לעשות, אלא להעביר ביקורת וחששות מהעיצוב ככל שהוא מתקדם. ואגב, שניה על המקור האמריקאי, היו כבר מעצבים שהגיעו מאוד רחוק ללא סקיצות.
הרגע המוצלח של התוכנית היא ביקורות השופטים, אז הם הפכו מרובוטים לכמעט-בני אדם, והצליחו להפגין את העובדה שהם בכל זאת קשורים לתחום האפנה. לסיכום, יש לאן להשתפר. שירז טל יכולה להיות קלילה יותר, השופטים יכולים לנסות לדבר גם לבני אדם, והעריכה יכולה להתמקד יותר בתהליך היצירה. וכמובן, אפשר להעיף על טיל את משי חוג'ה, שאם העובדה שלא תפרה את בגדה לבד אינה עבירה על תקנון התחרות, אז משהו לא בסדר עם תקנון התחרות. (איימס)


6.5. "מרפאה פרטית", עונה 2, פרק 22. לאורך כל הפרקים האחרונים קיוויתי שויולט ופיט יסיימו את העונה זה בזרועות זו, והנה, ברגע נדיר מבחינתו של פיט, הוא מחליט להיאבק עליה ולומר לה שהוא אוהב אותה, והיא מתרצה, מבינה לפתע שגם היא אוהבת אותו. נראה כאילו האושר שוכן במעונה של הפסיכיאטרית המתוסבכת לראשונה מזה זמן רב. גם הילדה של דל חוזרת לחסותו, אדיסון נשארת מוסרית ולא מנהלת רומן עם הבעל של המטופלת שלה, ואולי אפילו נעמי וסאם יחזרו. נראה כאילו הסוף הטוב מתקרב. אבל לא, היוצרים החליטו לא לשלוח אותנו לחופשה עם סוף סכריני, בו הכל מסתדר לכולם על הצד הטוב ביותר. אני יכולה להבין שבשביל להשאיר קצת עניין לעונה הבאה, אפשר שסאם יתוודה בפני נעמי שהוא עדיין מאוהב בה והיא תגיב במעבר למרפאה אחרת. מה שאני מתקשה להבין זה מדוע החליט מישהו שצריך להוסיף אימה לדרמת היחסים הזו, וכך נופלת  ויולט קורבן לאחת מהמטופלות המטורפות ביותר שלה. ובשניות הסיום אנו רואים את פניה מלאות דם וסכין ננעצת בבטנה הרה. בעיני זה סיום מאוד נבזי לעונה מוצלחת בסך הכל. טריק זול למשוך את הצופים לעונה הבאה. (זלפה)


4. "גיבורים", עונה 3, פרק 25. בשעה טובה הגיעה לסיומה העונה השלישית (25 פרקים? בשביל מה?) בפרק שסימל את העונה כולה: לצד רגע בודד מגניב או שניים, מרבית התוכן היה לא מעניין והדמויות התנהגו בטפשות גמורה. הרגע המוצלח של הפרק היה הגילוי שפיטר מחופש לנשיא שהיה עשוי היטב וממש תפס אותי בהפתעה. גם המוות של ניית'ן הפתיע אותי ונראה בהתחלה אמיץ, עד שהם הגיעו ל"עלילה ההיא". קשה לי לתאר עד כמה מטופש הרעיון "לשכנע" את סיילר שהוא ניית'ן. אפשר להסתפק בכמה מלים: שכחתם שהדם של קלייר יכול לרפא אותו, יא אהבלים? ובכלל, להשאיר את הרוצח הפסיכופט בחיים כדי שניית'ן יישאר בחיים שלכם? כמה טמטום יכול להיות לדמויות האלה? ואם כבר הלכתם על הסיפור הזה למה להראות לנו איך הסוד מתחיל להיחשף כבר בסצינה הראשונה של העונה הבאה? זה אומר שסיילר שוב יחזור כשחשבנו שהוא גמור? לא נמאס?? אני בספק רב אם אטרח לצפות בעונה הרביעית של הסדרה העייפה והמייגעת הזאת. (איתן גשם)


מה השורה שלי?


2. מזה זמן רב שאני מחכה להשלים את הסדרה "משפחה בהפרעה", ועד עכשיו איכשהו לא יצא. והנה סופסוף התמכרתי כראוי בתקופה האחרונה כאשר ערוץ הוט 3 החל לשדר את פרקיה מדי יום. כל פרק משודר שלוש פעמים ביום ושני מרתונים של כל פרקי השבוע בסופ"ש. מעולה. או שלא. שלוש עונות סך הכל היו לסדרה הזו בטרם בוטלה. רק 13 פרקים בעונה השלישית. השבוע התברר כי הוט 3 אמנם שידר את העונה הראשונה והשניה, אבל לא משדר את השלישית. לפחות בינתיים. במקומה החל שידור יומי נוסף של "מלך השכונה", שגם עבורו טענו הפרומואים בעבר שישודרו "כל העונות מההתחלה" ובפועל שודרו בקושי שלוש עונות מתוך תשע. אז מי יודע, אולי מתישהו יתקעו את "משפחה בהפרעה 3" במקום סדרה אחרת שתופסק באמצע (זוחל השטיח).


1. עד שסוף סוף מתרחש בסדרה "מרפאה פרטית" ארוע מותח עם פוטנציאל ממשי להדבקה למסך (ראו בפסקה למעלה), מחלקת הפרומואים של יס החליטה, כהרגלה, לספיילר אותו באכזריות בפרומו. במקום להתמקד בפרק עצמו, כל הזמן ציפיתי לרגע המספויילר, שהגיע לאחר יותר ממחצית הפרק, והפלא ופלא - מותח הוא כבר לא היה. (Siri)



בשולי הממיר

* במחשבות פליליות התארחה סיביל שפרד כאמו של רוצח סדרתי, וגם חברי באפי - מרסדס מקנאב (הרמוני) וניקולס ברנדון (זאנדר) קפצו לביקור.

* בכריסטין הישנה התארחה מייגן מולאלי (קארן "וויל וגרייס").

* בצ'אק התארח ברוס בוקסיליינטר (קפטן שרידן מ"בבילון 5").

* יו לורי ("האוס") הנחה את סטרדיי נייט לייב והיה כהרגלו, אדיר.
 

תגובות (36)