ארכיון המסך המפוצל > 2009

הפרקים

מהם הפרקים הכי טובים בסדרה? מה זה פופלרס? ואיך בעצם הגיע פריי לשנת 3000?

מאת: איימס
פורסם בתאריך: 12/07/2009

הכתיבה המשובחת, יחד עם המשחק המעולה, יוצרים את הסדרה המושלמת הזו. המושלמות שלה באה לידי ביטוי גם בשבעים ושניים פרקי הסדרה (בינתיים), שמהווים, אחד אחד, שלמות טלוויזיונית. למי שמעולם לא ראה פרק מהסדרה - ראשית, אני מקנאה בכם. ההזדמנות הנדירה, שנפלה בחלקי רק לא מזמן, לראות את הסדרה בעיניים נקיות, להתוודע ליקום מדהים כמו זה של "פיוצ'רמה", היא כזו שלא תסולא בפז. למי שמהסס להתחיל, ורוצה טעימה נעימה לפני שמתחייבים לסדרה, הנה כמה פרקי סטנד-אלון שכדאי להתחיל מהם:


I, Roomate: בפרק השלישי בסדרה (שישודר מחרתיים בביפ), פריי מתבקש למצוא דירה ולעזוב את משרדי החברה, בהם הוא דר בינתיים. הוא עובר לגור עם בנדר, חברו הטוב, רק כדי לגלות שדירה של רובוטים היא סוג של ארון מטאטאים מצומצם. לאחר שהוא לא מצליח לישון השניים מחפשים דירה אחרת, ומוצאים אחת, אלא שאז מתעוררת בעיה שדורשת מפריי לשקול את חברותו עם בנדר. הפרק מציג היטב את הרובוטים של העתיד, על הרגלי השתיה המופרזים שלהם, וכן מהווה פתיחה מצויינת למערכת היחסים בין פריי ובנדר, הגיי-לאב הכי יפה מאז טורק וג'יי די.


Hell is other robots: לאחר שבנדר מתמכר למקבילה הרובוטית להרואין - התמכרות לחשמל שגורמת לתאונה שכמעט הורגת אותו ואת חבריו, הוא מצטרף לכנסייה הרובוטולוגית. הוא חוזר בתשובה באופן מלא, מה שמעורר את חמתם של חבריו, שלא מוכנים לקבל בנדר מנומס ואדיב (ובטח שלא בנדר שמברך בתחילת הארוחה!), והם מנסים להחזירו ל"מוטב". כשהם מצליחים, הם מגלים להפתעתם שהגיהינום אמיתי, והוא שוכן מתחת לניו-ניו ג'רזי, בניהולו של הרובוט-שטן (ע"ע). הפרק כולל את אחד השירים המוצלחים בתולדות הסדרה, ומספק יופי של ביקורת על דת.


The Problem with Popplers: בביקור בכוכב מרוחק, ללא אוכל, מוצאים בנדר, פריי ולילה מאגר של כדורים מוזרים וטעימים להפליא. הם קוראים למאכל "פופלרס" ומביאים כמויות של כדורים לכדור הארץ, שם הם מוכרים אותם ומתעשרים. כולם נהנים מהפופלרס, מלבד קבוצה של אקטיביסטים סביבתיים הטוענים שפופלרס הם יצורים חיים. לילה מגלה במקרה שאכן, הפופלרס חיים ואף בעלי אינטליגנציה, ויוצאת לקמפיין נגד אכילת חיות אינטליגנטיות. איש אינו מאמין לה, עד שתגלית מרעישה מגלה את מקורם האמיתי של הפופלרס, ומעמידה בסכנה (שוב), את כל המין האנושי.


למטיבי לכת - Parasite lost: אחרי שפריי אוכל סנדוויץ' שקנה בשירותים ציבוריים, זן של תולעים טפיליות מקימות מושבה בתוכו, ומתחילות לתקן את כל מה ששנים של ג'אנק פוד וצפייה בסרטים מצוירים עשו לו. חברי צוות "פלאנט אקספרס" מגלים זאת, ויוצאים במסע אל תוך גופו של פריי, ללא ידיעתו, כדי להרוג את התולעים. במקביל, לילה, שאמורה למנוע מפריי מלגלות את שקורה, מגלה בעצמה שפריי לאחר תיקוני התולעים הוא פריי טוב ומשופר, ושאולי התולעים מועילות לו. לבסוף, פריי הוא זה שנאלץ להתמודד עם הבחירה - להיות הוא עצמו ולהפסיד את לילה, או להיות עם לילה, אבל לא עצמו. בפרק מצליח פריי המשופר, בין היתר, לנגן על הולופונר, כלי נגינה המפיק תמונות, נוסף על הצלילים, שיופיע גם בהמשך הסדרה.



Where no fan has gone before: הפרק האולטימטיבי לגיק האולטימטיבי. בפרק הזה, שהוא איחוד קולי של כל שחקני "סטאר טרק", מגלים פריי ולילה שכוכבי "סטאר טרק" חיים בכוכב מרוחק, שם חייזר מפחיד שולט בהם ומכריח אותם להחיות את הסדרה. השלושה מנסים לשחרר את הכוכבים ממרותו של החייזר. עם קולותיהם של ויליאם שטנר, לאונרד נימוי, וולטר קרוניג, ג'ורג' טקאי, ג'ונת'ן פרקס ונישל ניקולס.


מי שצפה כבר בסדרה לא זקוק להקדמות ויודע שפיוצ'רמה היא קסם טהור. אם עבר כבר זמן מה מאז הצפייה הראשונה שלכם, ואתם רוצים לרענן את הזיכרון שלכם לפני תחילת העונה החדשה בשנה הבאה, כדי לראות שוב כמה פרקים חשובים (שימו לב, עשויים להופיע ספוילרים לכל עונות הסדרה):


סיפור הגעתו האמיתי של פריי לעתיד מתחיל באופן מחושב לגמרי בפרק הראשון, ומתפרס לאורך שלוש עונות. בכל פרק הנוגע לסיפור אנחנו מגלים עוד זווית הנוגעת לעולמו של פריי ולהיסטוריה שלו, ולבניית הסיפור המצוינת של כותבי הסדרה:


Space Pilot 3000: בפרק הראשון, פריי מוקפא לאלף שנים. שמו לב לצללית הנראית מתחת לכסאו של פריי בשנת 1999, שניה לפני שהוא נופל אל מיכל ההקפאה.


The day the earth stood stupid: זן של מוחות בעלי כוחות לגרום לכל יצור לנהוג בטיפשות פולש לכדור הארץ. בעקבות הפלישה לוקח ניבלר (ע"ע), שמתברר כבן לגזע של חייזרים שעליונותם הכללית עולה רק על מתיקותם, את לילה ונעזר בה על מנת להציל את העולם. המפתח להצלה מפני המוחות הוא פריי, היצור היחיד ביקום החסין מפני כוחותיהם, משום מה.


A Roswell that ends well: בעקבות הכנסת מתכת למיקרוגל במקביל לצפייה בהתפוצצות סופר-נובה, חברי ה"פלאנט-אקספרס" חוזרים בזמן לרוזוול של 1947, שם התרסקות ה"פלאנט אקספרס" נחשבת בטעות לנחיתת חייזרים על כדור הארץ. בנדר נמצא מפורק על ידי מפקדי הבסיס, ומורכב מחדש כחללית, זוידברג מקבל יחס של חייזר מסוכן ועובר נתיחה (מה שלא מונע ממנו להמשיך לבלבל את המוח), ופריי הולך לפגוש את סבו, בבסיס הצבאי בו שירת. בניסיון להגן על פני סבו מפני מוות (שכמובן ישמיד גם את פריי, כפי שידוע לכל צופה בסרטי מד"ב), הוא שולח אותו לבקתה בלב המדבר, שם מתבצע ניסוי גרעיני שהורג אותו. פריי, מזועזע מהידיעה שהרג את סבו ושקיומו עתיד להסתיים, הולך לנחם את סבתו. דבר אחד מוביל לאחר, ידה ידה ידה, ופריי הוא הסבא של עצמו. הפרק כולל רפרנסים רבים לתרבות פופולרית ותיאוריות קונספירציה, וכן לסרט הפאן של כל הזמנים, "בחזרה לעתיד".


The why of Fry: זן המוחות המרושע חוזר, והפעם הם רוצים לדעת את כל מה שניתן לדעת ביקום - ולמנוע היווצרות של מידע חדש, מה שיכול להיות מבוצע רק ע"י השמדת היקום, כמובן. בכדור הארץ, מטבע הדברים, איש לא יודע מכך, ופריי, שבטוח שהוא חסר תועלת ליקום שוקע במרה שחורה, ולוקח את ניבלר לטיול. האחרון מכה אותו, לוקח אותו לכוכב הבית שלו, וחושף בפניו שהוא היחיד שיכול להציל את היקום - שכן הוא חסין לכוחותיהם של המוחות. עכשיו אנו מגלים שהחסינות היא כיוון שהוא סובל מחריגות גנטית, הנובעת מכך שהוא סבא של עצמו. פריי מציל את העולם, אבל מוצא את עצמו כלוא לנצח עם המוחות ביקום מקביל, שם הוא מקבל את ההזדמנות לחזור אל העבר. הוא חוזר אל 1999, מה שנותן לסיפור ההקפאה שלו משמעות חדשה.


למטיבי הלכת - Bender's Big Score, בסרט הראשון אחרי הסדרה, עלילת ההקפאה מקבלת תוספות מחודשות, כולל ערמות של פריי-ים ובנדרים שמסתובבים בעולם.


The sting: בביקור בכוכב דבורים רצחניות, לילה נפצעת ופריי, בניסיון להצילה, נהרג מהעקיצה. לילה, מיוסרת ומלאת אבל בעקבות מותו של פריי, מקבלת ממנו מסרים בשנתה, מה שגורם לה לחשוב שהוא חי, אי שם. כדי להתמודד עם האבל והסיוטים לילה מתחילה לאכול דבש דבורי חלל, שהשפעותיו חזקות במיוחד, והזיות מתחילות לשלוט בעולמה. פרק הדן בהזיות שיכול ללמד את האוס שיעור או שניים.



Bender should not be allowed on TV: הרובוט המגלם את בנו של קלקיולון באופרת הסבון הפופולארית "כל מעגלי" מתקלקל, ובנדר מקבל את התפקיד. כאשר הוא מגיע לשידור, בנדר נשאר בנדר, שותה, מעשן ומקלל, ומהווה השפעה רעה מאוד על ילדים הצופים בסדרה. הפרופסור והרמיס מקימים ועד למען הסרתו של בנדר מהטלוויזיה, אבל קברניטי הרשתות (בביקורת נהדרת על מנהלי רשתות באשר הם), מתעקשים להשאיר אותו בשידור. בסופו של דבר רק כאשר בנדר נפגע מהקלחת אותה בישל, הוא מבין שהשפעתו רעה מדי.


The devils hands are idle playthings: פריי מתקשה בלימודי ההולופונר, בהם החל בתקווה להרשים את לילה, לאחר parasites lost. בניסיון להשתפר, פריי עושה עסקה עם השטן, ומקבל את ידיו. עם ידיו החדשות והזריזות, הוא מצליח לשכלל את נגינת ההולופונר שלו (כמו ב-Parasite lost, רק שבניגוד לפרק ההוא בו פריי הופך לנבון ורגיש יותר ולכן מנגן היטב, כאן אנו מגלים שלפריי עולם פנימי עשיר ומספיק כדי לשלוט בהולופונר, ורק ידיו איטיות מדי) ולהפוך לווירטואוז המרשים את לילה. אחרי קונצרטים מבריקים הוא מתבקש לכתוב אופרה, ומחליט להקדיש אותה ללילה, כדי להביע את אהבתו. השטן, מאוכזב מאבדן ידיו, משתמש בתחבולה כדי להכריח את פריי להחזירן לרשותו. בפרק מוצגת חלק מהאופרה של פריי, שיוצאת משליטה ומתערבבת עם המציאות. הפרק היה פרק הסיום של העונה החמישית (והאחרונה עד לסרטים ולחידושה ע"י קומדי סנטרל, לכבודו נתכנסנו כאן), והוא הפרק היפהפה ביותר בסדרה.


למטיבי לכת - במהלך הסדרה אנחנו לומדים על חייו של פריי בשני פרקים מקסימים במיוחד.


Luck Of the Fryish: פריי חסר המזל יוצא לטיול בחורבות ניו יורק, בחיפוש אחר תלתן המזל שעזר לו בשנת 2000 כשהיה זקוק למזל. במקום את התלתן הוא מוצא פסל של אחיו, שלאחר הקפאתו של פריי אימץ את זהותו והפך להיות האדם הראשון שדרך על מאדים, וגיבור לאומי. פריי, ממורמר וזועם, יוצא למצוא את התלתן ששייך לו. הפרק שזור פלאשבקים לימיו של פריי במאה ה-20, ומציג בפנינו את חיי המשפחה הבעייתיים של פריי, ואת כל מה שהוא השאיר מאחור, שינוי נחמד מהקו הרגיל של פריי, לפיו הוא מאושר מהגעתו לעתיד ומהשארת עברו מאחור.


Jurassic bark: פריי מוצא מאובן של הכלב שלו מהמאה ה-20, סימור. הפרופסור מגלה שהכלב אובן בתהליך מואץ, מה שאומר שאפשר לשכפל את הכלב, עם כל הזיכרונות והתכונות שהיו לו פעם. פריי, שמח לגלות ששריד מעברו נשמר, מעוניין בשכפול, אבל בנדר מפחד מאובדן חברו הטוב, ולכן מנסה לסכל את התוכנית בכל מחיר. כאשר תהליך השכפול כמעט ויוצא אל הפועל, מגלה פריי שסימור חי עוד 12 שנים אחרי שהוקפא, ומחליט שלא להמשיך עם השכפול.


אני לא מצליחה לראות את הפרק מבלי למרר בבכי, ולכן נמנעת מצפיות חוזרות בו. גם עם האור החדש שנשפך על העלילה נוכח Bender's big score, הפרק קשה לי לצפייה - וזה מסדרת אנימציה שאמורה (לכאורה) להיות קלילה כנוצה.



ארבעה עשר הפרקים הללו הם רק טעימה ממה שהיא "פיוצ'רמה". כדי לקבל את החוויה האמיתית, יש להתמסר ל-72 הפרקים וארבעת הסרטים (שיחד מרכיבים 88 פרקים) של הסדרה. ברגע שמתחילים קשה מאוד לעצור, ומהר מאוד תמצאו את עצמכם מתנתקים מחברים, מסתגרים בחדרכם לבד, ומחפשים לצרוך עוד ועוד פרקים של "פיוצ'רמה". תופעות הלוואי שוות את זה, כי מעטות הסדרות שמצליחות לספק את חוויית הצפייה המושלמת שהיא מנת חלקו של מי שצופה ב"פיוצ'רמה". קדימה, צאו לדרך!


ונתראה ב-2010.

תגובות (20)