ארכיון המסך המפוצל > 2009

יחסים מסוכנים

הקשרים האפלים, הבריתות המסוכנות, האהבות והשנאות... שמות מוזרים - חלק ג\'!

מאת: נעמי וינר
פורסם בתאריך: 15/07/2009

בעולם מסוכן המציית לחוקים משלו, בו כל יום הוא התמודדות עם בעלי תפקידים המתחבאים מאחורי שמות מוזרים, מנהלת תסריט אמיצה אחת נכנסת פנימה וחושפת בפניכם את החלק השלישי בטרילוגיה.
בפרקים הקודמים: בחלק הראשון גילינו שנערת מים מכינה טוסטים ופירות, עוזר במאי מנהל סטים ומחלקת הארט גוזרת סיגריות... בחלק השני גילינו את האמת המצמררת מאחורי הגריפ והגאפר, הבסט בוי והבומן...
וכעת, נחשפים הקשרים האפלים, הבריתות המסוכנות, האהבות והשנאות מאחורי השמות המוזרים שנכנסו בסערה אל חיינו, בפרק השלישי והאחרון – יחסים מסוכנים!


(דיסקליימר: עולם הטלוויזיה הוא עולם גמיש, שלא לומר סוג של נערת גומי. בעוד דרכים לרמות דברים ותפקידים שונים ומשונים נשארים פחות או יותר, לרוב, אבל לא תמיד, במסגרת כללים מסוימים, או קצת מחוץ להם – יחסים בין הנוכחים בסט יכולים להשתנות מאוד מסט לסט ואף במהלך התנהלות הסט! עד כמה שזה מפתיע, יתוארו להלן סטריאוטיפים והכללות מסוכנות. ראו הוזהרתם).


סט הוא עניין שסובב סביב השחקנים שלו. יש הרבה יותר אנשי צוות משחקנים (כמעט) בכל רגע נתון, כך שקל לשכוח את זה, אבל אין ספק שזה נכון. המוניות שלהם מגיעות אחרונות ויוצאות ראשונות, למשל (כך שאם אתה גר קרוב לשחקן – הרווחת בגדול). ולכן, נתחיל בהם. הבמאי אמור להיות האדם שעובד איתם הכי הרבה, ומערכת היחסים במאי-שחקנים היא קריטית. אבל זה ידוע. מה שיותר מעניין ועסיסי היא לרוב מערכת היחסים שלהם עם שני האנשים – לרוב, הנשים – שמבלות איתם למעשה הרבה יותר זמן מכל אדם אחר: המאפרת ומנהלת התסריט.


המאפרת מבלה עם השחקנים שעות. לא בהגזמה – שעות. שיער וזקן, מייק אפ בסיסי ופודרה נגד הברקה... זה לוקח זמן, ודורש לא מעט מגע אישי ואנושי. אי לכך ובהתאם לזאת, כמעט על כל סט שעבדתי בו עד כה, המאפרת היתה החברה הכי טובה של רוב השחקנים. היא זו ששומעת את הקיטורים שלהם ומספרת להם רכילויות קטנות, מקשקשת איתם על כל חבריהם השחקנים שעברו תחת ידיה ומקשיבה ללא מעט סיפורים. הייתי אומרת שמאפרת היא מקור לא אכזב לרכילות, אבל היא כזאת כי השחקנים יודעים שהיא לא תגלה. לעולם.


במיוחד אצל שחקנים שדורשים איפור מיוחד


גם מנהלת התסריט – מתוקף היותה א. חזרות טקסט על הסט, ולעיתים לא נדירות האדם היחיד שיודע לענות להם מה בא בתסריט לפני הסצינה הבאה, מה בא אחריה ומה הקשר בין כל אלה – מבלה עם השחקנים לא מעט זמן. לפעמים ברדיפה אינסופית אחריהם ולפעמים בצחוקים ודאחקות. באופן מפתיע, אין שום קשר בין יכולת למידת הטקסט של השחקן לבין כמות הזמן שהוא יבלה עם מנהלת התסריט. רדפתי אחרי לא מעט שחקנים שנהגו לפדח את עצמם שוב ושוב בזמן טייקים, בעוד משה איבגי, למשל, שבי נשבעתי לומד טקסטים מתוך שינה, לא זז מטר בלי מנהלת תסריט.


ואם הזכרנו כבר את הקריטיות הידועה של מערכת היחסים במאי-שחקנים, הבה ונמשיך ממנהלת התסריט למערכת היחסים הקריטית שלה עם הבמאי. תפקידה של מנהלת התסריט בעת טייקים הוא להיות צמודה למוניטור כדי שתוכל לעקוב בדריכות אחר הקונטיניואיטי. מי עוד יושב צמוד למוניטור מתוקף תפקידו? נכון! הבמאי! אפילו בסטים עשירים במיוחד, בהם קיימים מוניטור במאי ומוניטור צוות, תמצאו לרוב את מנהלת התסריט צמודה לבמאי, כדי שתוכל להיות מטר מהסצינה ולזנק לתיקוני "אל-תשכח-את-הכוס-שאתה-מרים-ב"אמרתי לך"-אבל-שותה-רק-ב-"שהוא רמאי"-הפעם-הרמת-מאוחר-מדי" מהירים בין טייקים. שני אלה גם צריכים להסתדר ביניהם בענייני הדרכת שחקנים לגבי מה היה קודם ומה יבוא אחר כך, מה גם שלא מעט פעמים – למעשה, לרוב – גם לבמאי צריך להזכיר את אותו הדבר. מערכת היחסים הזאת צמודה כל כך, שלאחרונה התחיל להיות פופולארי לשכור את אותו אדם (על מי אני צוחקת – אשה) להיות מנהלת התסריט והעוזרת האישית לבמאי. (אם תציצו בפרקי העונה השניה של "לאהוב את אנה", למשל, תראו קרדיט כזה, ואת החתומה מעלה חתומה עליו).


פרט לשחקנים ולבמאי, למנהלת התסריט מערכת יחסים קרובה גם עם המלבישה, מתוקף תפקידה כא. קונטיניואיטי הלבשה. ואם שתי אלה הופכות צ'ילבות – אוי ואבוי לסט. ראיתי את זה קורה פעם אחת בלבד בסט שבו הייתי עוזרת במאי דווקא, והתוצאה היתה הרסנית.


בעיית הלבשה


אם כן, ברור שלבמאי ולשחקנים צריכה להיות מערכת יחסים טובה, ולא צריך להסביר למה לבמאי ולצלם שלו צריכה להיות מערכת יחסים נהדרת – במיוחד בארץ, כאן יש כמה וכמה צלמים עם ותק של 30 שנה ומעלה, שקצת קשה להם לפעמים להקשיב לכל מה שאומר במאי זב חוטם שלפני 30 שנה רק נולד. למי שקרא את הפרק הקודם בעלילות השמות המוזרים, ברור גם למה לצלם ולתאורן שלו חשוב לעבוד היטב ביחד. אבל מה לעזאזל בין הצלם והתאורן לשחקנים?


אה. קודם כל, עד כמה שזה לא מומלץ, הצלם מזיז את השחקנים. עקרונית, לפי התורה, חובה עליו לומר לבמאי לאן הוא רוצה להזיז את השחקן ולמה, ועל הוד במאיותו לאשר או לדרוש הזזה של המצלמה דווקא, כדי לא להפריע להוד שחקניותו בפרטים טכניים. אבל באופן פרקטי, עוד לא ראיתי במאי וצלם שטורחים על ההיררכיה הזאת רק בשביל להזיז שחקן צעד ושליש ימינה – קצת פחות, קצת שמאלה – זהו, עכשיו תנסה עוד ממש מילימטר ימינה – מצוין, עכשיו אפשר לתפוס בפריים גם אותך וגם את כוס הקפה. ומה בין זה ומערכת יחסים? קודם כל, ההוראות הטכניות האלה משגעות את השחקנים לא מעט, במיוחד בסצינות קשות. צריך לדעת איך לדבר עם כל שחקן. וחוץ מזה, שחקנים נמצאים במתח תמידי של "איך זה יצא", אפילו לפני שזה יצא. הם חייבים לסמוך על הצלם שיוציא אותם טוב... עליו, ועל התאורן. ועל המאפרת, אבל אותה כבר דיסקסנו.


ואם בתאורן עסקינן, בואו נתעכב רגע על השלישיה תאורן-גריפ-עוזר צלם, הידועים גם בכינויים "צוותטכני". שלושת אלה משתפים פעולה לא רק בהקמת הדולי, הצבת המצלמה עליה והתאמת התאורה לתנועה, לא רק בחלוקת שקעי חשמל לצורכי שלושתם ולא רק בבלט העדין שרוקדים עמודי התאורה עם מתקוני הגריפ, החצובה והפריים. הם גם פורקים את הציוד בבוקר ומעמיסים אותו יחדיו מאוחר בלילה, נוהגים יחד בוואן של הציוד וברכב מצלמה, מוציאים את הציוד מההשכרה ובודקים אותו, מחזירים את הציוד מהשכרה ובדרך כלל גם אוכלים ביחד. ועם הסאונדמן.


אגב אוכל, מבט מהיר על השולחנות של ארוחת צהריים יכול ללמד אתכם הרבה. בדרך כלל, הצוות הטכני אוכל ביחד עם הסאונדמן והבומן. הצלם עם הצוות הטכני או עם הבמאי, יום ככה ויום אחרת. הבמאי – עם השחקנים. השחקנים ביחד, תמיד. עוזר/ת הבמאי עם מחלקת הפקה, כלומר, המפיק/ה, המפיק/ה בפועל, ומתאמת ההפקה שאיתם יושבים גם עוזרי ההפקה – אלא אם הם יושבים עם הצוותטכני, תלוי בסט ובדרישותיו. ורק המאפרת והמלבישה ישנות באיזה חדר. הן שנוררו אוכל בזמן הטייקים האחרונים, וגם ככה הביאו אותן ל-Early Call מטורף בחמש בבוקר כדי להספיק להלביש ולאפר את כולם בזמן (ושלא תופתעו אם הן בכלל צמחוניות ולא אוכלות את אוכל הסטים הטבול בשמן). אם קרה והן בטעות יושבות לשולחן, המאפרת תשב עם השחקנים, והמלבישה תדסקס את ההלבשה של מחר עם מנהלת התסריט.


והאחרים, מה? האחרים בקשר עם כולם. נערת המים היא החברה של כולם, כמעט תמיד. עוזר/ת הבמאי מנהל/ת את כולם, תמיד. בהגדרה. מחלקת הפקה כנ"ל – מהמפיק/ה שצריכ/ה להשיג עוד יום צילום מהשחקנים ועוד כמה שעות נוספות מהצוות, דרך מתאמת ההפקה שצריכה לסדר את המוניות של כולם (ותמיד, תמיד כולם מרגישים מקופחים כי אוספים אותם הכי מוקדם ומורידים אותם הכי מאוחר, ומה פתאום שמת אותי עם הצוותטכני, הם נשארים שעה אחרי כולם!) ועד עוזרי ההפקה, שבהגדרה עוזרים לכל ההפקה.


חוץ מזה, תשאירו משהו לייחודיות של הסט, בחייכם.

תגובות (18)