ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 16/8/09

\"דם אמיתי\" פותחת עונה, \"סוכן מחוק\" מסיימת עונה, \"לגדול בלי בושה\", שרי אריסון, \"מועדון לילה\" ומשהו על שידורי כדורגל

מאת: איתן גשם
פורסם בתאריך: 16/08/2009

10. "קייל XY" עונה 2 פרק 22. הסדרה משודרת ב-HOT בשידור יומי בשעות אחר הצהריים, כך שנדרש מאמץ לתפוס חזקה על המקלט, לפנות זמן ולשבת לראות את התכנית. נכון שיש פרקים שנראים כמו הכלאה של דוסון, רוזוול וג'ון דו (יש האומרים כל הסדרה). אבל מזמן לא עלו בעיני דמעות התרגשות מפרק בסדרה בכמות כזאת, ובאופן כללי נהניתי מכל הפרקים.
זה היה הפרק הלפני אחרון בעונה הזו והוא סגר הרבה קצוות, כך שבקלות הוא היה יכול למלא את מקום הפרק האחרון (שאמור להיות משודר מחר ועדיין לא ראיתי בזמן כתיבת שורות אלו). אהבתי במיוחד את העימות בין ג'סי לאבא שלה עם תמיכת הטרגרים, את הפגישה עם אמא שלה אחרי הנטישה הנוספת, את אנדי וג'וש, וכמובן את לורי ודקלן. יופי יופי יופי! (רכזת תרבות).


ועוד 10. "דם אמיתי", עונה 2, פרק 1. כל כך הרבה זמן עבר מאז שהסתיימה העונה הראשונה והמדוברת של "דם אמיתי", אך למרות ההפסקה הארוכה, אנחנו ממשיכים בדיוק מאותה נקודה בה היינו... לביקורת המלאה


ושוב 10. "אורות ליל שישי" עונה 3 פרק 2. בלקסיקון של הספורט האמריקאי יש מונח בשם "Sophomore Slump" והוא מתייחס לתופעה שקורית לא מעט פעמים בענפי הספורט המובילים השונים שבה שחקן שנה ראשונה בקולג' (או בליגה המקצוענית) נותן עונה ראשונה מדהימה שבה כל הפוטנציאל שלו מתפוצץ, אבל בעונה השניה, אחרי שרף הציפיות ממנו עולה, חלה נסיגה דרמטית ביכולת שלו... לביקורת המלאה.


ו- 10 נוסף.  פרק מצוין ב"רמזור", שממחיש את אחת הדילמות בתכנון חתונה של זוג מעורב : "קולולו - לא, כן ואם כן, כמה?", כלומר, איזה משקל נותנים למסורות והתרבויות המשפחתיות של כל אחד מהצדדים.איצקו מנסה לשקם את חיי המין של נישואיו בעזרתו האדיבה של חפר, וכמובן מסתבך כשהמפתח של האזיקים נמצא לא מתאים וחפר מצידו מתגעגע לשירי שמנתקת את הקשר בפתאומיות. היה מוצלח מאד (דפי די).


9. "סוכן מחוק" עונה 2 פרק 16. העונה השניה והנהדרת של הסדרה המצוינת הגיעה לסיומה בפרק מוצלח, שכיאה לפרק סיום עונה היה עמוס באקשן על כל רכיביו: מרדפים, פיצוצים, מהלכים מתוחכמים מכל צידי המתרס והרבה יריות, כשהיא מגיעה לשיא עם הכדור של פי שמגשימה את חלומה ומחסלת את קרלה בדיוק ברגע הנכון. אבל הייתה גם לא מעט דרמה, במיוחד בכל מה שהיה קשור בניסיון של מייקל לעזור לויקטור – כן, זה היה צפוי שהוא לא באמת ימכור אותו לקרלה ואנשיה, ועדיין זה היה מתאים מאד לדמות של מייקל. 
חוץ מזה, אהבתי דווקא את מאמא ווסטן בפרק הזה – החל מהמיאוס (ההגיוני) שלה בהגנה של סאם עליה דרך ההבנה שלה שסאם רציני, ההירתמות שלה למשימת החילוץ שלהם מהמלכודת שנפלו אליה ועד הקטע שבו היא שולחת אותו לעזור למייקל ומסבירה לו שלמצוא אשה בלונדינית מבוגרת במיאמי זה עסק מסובך אפילו בשביל ארגון עם הרבה אמצעים (צודקת!). אבל שיא הפרק היה בסצינה החזקה שבה ויקטור מבקש ממייקל להרוג אותו כדי לקדם את העניין שלו ומייקל שמבין שאין לו ברירה ועושה זאת, ועדיין מתקשה לעכל מה עשה. רגע מצמרר, ומשחק פנטסטי של ג'פרי דונובן המעולה.
אני מאד אוהב את ה"מלכוד 22" שמייקל מכניס את עצמו אליו - ככל שהוא מראה נחישות ויצירתיות בניסיונות לחמוק מה"ארגון", כך הרצון שלהם לצרף אותו לשירותיהם ולהיכנס לחייו גדל, ולכן סיום הפרק עם מייקל שמוותר על ה"פרוטקשן" שקיבל מהארגון וקופץ מהמסוק לים היה מעניין במיוחד, ואני לא יכול לחכות לגלות מה תהיה משמעות הויתור של מייקל מבחינת בטחונו האישי והסיכוי שלו לגלות למה "נמחק".


המדור "מה השורה שלי" ישוב מהחופשה בשבוע הבא. בינתיים, אתם רשאים להשתעשע ע"י העלאת רעיונות לדיאלוג לתמונה הזו במסגרת התגובות לטור



8. "בניחוש חוקר" עונה 3 פרק 3. אחרי שבשבוע שעבר נחשפתי ל"בניחוש חוקר" לא התאפקתי השבוע וצפיתי בפרק הבא אחריו, ובהחלט לא התאכזבתי גם הפעם הדיאלוגים היו קולחים והעלילה זרמה היטב והייתה מעניינת. מאד אהבתי את הגילוי ש"דאץ'" הוא זה שבעצם מנסה לחבל בעצמו ועושה זאת ממניעים אלטרואיסטיים, והסצינה של שון ודאץ' לקראת סיום הפרק עם הנאום של שון והדמעות של דאץ' מבעד לקסדה הייתה מצוינת ממש והצליחה ממש לרגש. ג'ף פאהי (הלא הוא פרנק לפידאס מ"אבודים") קצת הגזים עם הנהמות שלו לאורך הפרק, אבל בסצינה הזו הבריק במיוחד. ג'יימס רודיי ממשיך לעשות עבודה מעולה ומשלב בין קסם אישי לא מבוטל למשחק רציני כשצריך. הדברים שקצת מפריעים לי הם המשחק המלאכותי משהו של דולה היל שלא עומד בקצב של רודיי ועלילות המשנה הלא הכי מעניינות.


7. "המפץ הגדול". עונה 2, פרק 11. שוב מצאתי את עצמי צופה בפרק של הסדרה הזאת. הפרק עצמו היה די סתמי – לאונרד מקנא בפני שיוצאת עם מדען חתיך (הם באמת מצפים שנאמין שיש מדענים שנראים ככה?)  ויש הרבה בדיחות על חשבונו של לאונרד ובלה בלה. אבל אז באה הסצינה שבה פני נותנת לשלדון את המתנה שלו והפכה את הפרק בן רגע למעניין. זו הייתה, בלי ספק, אחת הסצינות הכי מצחיקות שראיתי בטלוויזיה מזה זמן רב, והמשחק של ג'ים פרסונס הגאון היה פשוט מושלם. הגדולה של הסצינה ושל פרסונס הייתה נעוצה בכך שההתנהגות של שלדון הייתה מופרכת ומופרעת לחלוטין, אבל פרסונס והכותבים הצליחו לאפיין את הדמות כל כך טוב, שהקטע יצא אותנטי לגמרי. וה"חיבוק" ששלדון מעניק לפני היה כבר פרייסלס לגמרי. הבעיה היא שהקטע הזה המחיש שוב את החסרון הגדול של הסדרה – זו הסדרה של שלדון, ואני לא ממש מחבב את הדמויות האחרות (למעט זו של פני שהלכה והשתפרה עם הזמן). זה לא בהכרח אסון, אבל בל נשכח שכבר היו סדרות כאלה וכבר אמרו דברים דומים על ארקל ועל באלקי ואפילו על סקריץ', למען השם. אתם מבינים לאן אני הולך עם זה?...


6. "לגדול בלי בושה", עונה 6, פרק 2. "לגדול" היא עדיין אחת הסדרות היותר טובות בטלוויזיה, בעיקר בזכות הבימוי המצוין, המשחק המעולה של כל הקאסט והדרך הקלילה שבה היא נוגעת בנושאים שסדרות אחרות מפחדות לגעת בהם (נטיות מיניות, צבע עור, משקל, עוני וכו'), אבל דומה שמשהו בקסם של הסדרה קצת אבד. אולי זה מפני שמשפחת מקגווייר השתלטה לגמרי על הסדרה – היי, רענון זה נהדר אבל קצת הגזימו עם זמן המסך שנותנים להם, לטעמי, ואני פחות מצליח להתחבר לדמויות כמו של מימי או מיקי (פאדי מצוין והשחקן שמגלם אותו מבריק). הפרק הזה היה דוגמא טובה לכך – כל ההתחרפנות של מימי על סוגיית המשקל פשוט לא עבדה לי, וזה היה המפתח לכל העלילה הזו, ולמרות שסצינת הסיום עם פאדי השני והאקדח הייתה עשויה היטב, זה היה מעט מדי מכדי להלהיב אותי. עלילת המשנה עם קארל ואיאן בכלל הייתה שעמום מוחלט, בפרט כי מדובר בשתי הדמויות הפחות טובות בסדרה. זה עדיין לא אומר שהפרק היה לא טוב, והיו המון רגעים משעשעים ומוצלחים (פרנק מנצל את ה"חוב" של פאדי כלפיו, פאדי אומר ש"הוא גאה לקרוא לפרק חבר" ואז מתפוצץ מצחוק, הקטע עם הכלב והקעקוע, הקטע עם השוטרים והגז המדמיע בחנות ועוד ועוד), אבל הסדרה היא לא אותה סדרה מדהימה שהייתה בעונות הראשונות שלה, הגם שהיא בהחלט שווה צפיה.
כאן המקום שוב "לנזוף" ב"יס" שבמקום לנפח את המוח עם שבעה מיליון פרומואים ל"דם אמיתי" לא עשו דבר כדי ליידע את הקהל על חזרתה למרקע ושיבצו אותה בשעה עקומה לגמרי. תתביישו.  


אח שלו, יש לך שני פאונד? אני צריך להגיע לעיר הבירה


5. ראיתי את הסרט על שרי אריסון בערוץ 10 ובחיי שזה נשמע כמו: אוי אוי אוי אני האישה הכי עשירה בישראל, ואוי אוי אוי מה זה לא כיף לי עם כל הכסף הזה ואוי אוי אוי כי אני יודעת מה כולכם חושבים עלינו באלפיון העליון ואוי אוי אוי אבל תראו אני בעצם אישה נורא טובה ותורמת לבתי חולים ואנשים עוצרים אותי ואומרים לי תודה ואחר כך אני אפילו בוכה ואוי אוי אוי גם אני פעם הייתי נו איך קוראים לזה... ענייה... ממש כמוכם.. ועד גיל 29 לא היה לי כסף כי אבא שלי עוד לא היה מיליארדר...
לא הייתה סיבה להקדיש למשדר הזה יותר מחצי שעה (כולל פרסומות) כי הוא למעשה לא חשף שום דבר על אריסון ולכן לא ברור את מי הוא בדיוק נועד לשרת. זו הייתה תוכנית מתחנפת ומתלטפת שבה לאריסון היה את הזכות להחליט (כפי שנאמר בתחילת התוכנית בגילוי נאות מרענן) מה נכנס ומה בחוץ, מתי להגיד קאט, ואפילו להסתובב עם מאפרת אישית שחלילה הבכי לא יגרום לאיפור בעיניים להימרח...אז למה באמת היינו צריכים את זה? דמותה של אריסון כאשת העסקים הבכירה בישראל מעניינת וכן ראוי לעסוק בה, אבל אם היא לא מוכנה לספק פרטים אמיתיים או להגיב להאשמות וטענות, אולי כדאי לעשות תוכנית כזו בלעדיה... ואולי מי יודע להכניס בה גם נו איך קוראים לזה...ביקורת? אבל כנראה שאת זה ערוץ 10 משאיר לערוץ 1... אחרי הכול אף אחד לא רוצה להפסיד פרסומות של בנק הפועלים.... (Eternally).


4. "מועדון לילה". ניסיתי, באמת שניסיתי לפרגן לתכנית, אבל הם לא עושים לי חיים קלים. זה לא שמדי פעם אין יציאות טובות, במיוחד של נוסבאום ("פואדוב". ענק! ושי גולדשטיין מתחת לכסא של קיציס שהיה מפתיע ומוצלח) וקטעים משעשעים כמו ההסתלבטות על החצ'קונים של שי, אבל יש כל כך הרבה בדיחות סתמיות שגוררות משום מה פרצי צחוק אדירים. מילא מהקהל (משלמים להם??) אבל ההתלהבות של הצוות מהבדיחות של עצמם ממש מעצבנת. בולטים במיוחד קטורזה וארז טל.
התוספת של אבי אטינגר (בן אדם מוטרף אמיתי) דווקא הוסיפה קצת גיוון, אבל הוא לא היה אחיד מספיק, אבל גם הדגישה - בלי כוונה - עוד יותר את הצורך בדמות נשית מצחיקה שתיתן קונטרה להומור הגברי. כל כך קשה למצוא אשה מצחיקה שלא תהיה אגרסיבית מדי (ע"ע "מיה דגן") אבל גם לא מלאכותית מדי (ע"ע "לירון ויסמן")? בזה התכנית נכשלה כשלון חרוץ. וגם די בקטע של ההומור, למרבה הצער.


3. "אחת שיודעת", עונה 2 פרק 17. זה היה פרק ממש לא טוב, בלשון המעטה. כל הדמויות התנהגו בטפשות מוחלטת ובצורה מעצבנת לחלוטין – החל מבלייר שהייתה עסוקה בנאומים מטופשים ובהתנהגות חסרת אחריות אפילו בשבילה, דרך סרינה שעקבה אחרי דן (?) צילמה את דן ורייצ'ל (??) והלכה עם הצילום מכל האנשים בעולם... לבלייר (???)  WTF?
דן, מצדו, היה אדיוט מוחלט ועשה כל שטות אפשרית, ורייצ'ל? מה אפשר לומר עליה? אם זאת מורה, מערכת החינוך האמריקאית באמת בבעיה. איזו אהבלה. והכי מצחיק היה שאחרי כל הסקנדל שהיה ובלייר שיצאה שקרנית דן ורייצ'ל הלכו ושכבו כדי להפוך אותה לדוברת אמת... פשוט מגוחך. למעשה, זה היה כל כך מגוחך שצ'אק התנהג באופן הכי הגיוני בפרק הזה, ומה הוא עשה? רדף אחרי אשה שהוא קרא לה "האשה הכי יפה שראיתי בחיי" כשהיא בכלל לבשה מסכה... אה, כן, והיו את נייט וונסה! נו, זה ממש עוזר...


כולם יודעים את כולם


2. 52 ימים עברו ועדיין בממירים מסוימים של HOT יש EPG "זמני". באתר החברה נכתב כי השירות אמור לחזור במלואו במהלך השבוע. נחיה ונראה. (טיימר).
 
1. שבוע לפתיחת משחקי ליגת העל(ק) הישראלית, ועדיין לא נמצא גוף משדר למשחקי העונה הקרובה. אז נכון, האשם העיקרי נעוץ בהתנהלות המגוחכת של ההתאחדות המצחיקה לכדורגל והעומד בראשה, שהצליחו ב"כשרון" רב להחריב את המעט שנותר מה"מותג" של הליגה ודרשו עבור הזיכיון מחירים כאילו מדובר בליגת האלופות לפחות, אבל אי אפשר להעלים עין מחלקם של הגופים המשדרים. בעוד שאת ערוץ 2 וערוץ 10 אפשר להבין – ה"מותג" הזה עלה להם ביוקר והשאיר בעיקר כוויות, ואילו ערוץ 1 פשוט לא מסוגל להרים הפקה כזו ומוטב שלא ינסה אפילו, הרי שלערוצי הספורט אין תירוצים - ערוצי הספורט בתשלום של "צ'רלטון" שידרו את המשחקים בצורה חובבנית והרבו להיקלע לעימותים מיותרים מול ההתאחדות ולא טרחו אפילו להציע הצעה נורמאלית הפעם (מעז יצא מתוק) וערוץ הספורט? לכאורה, יש לו את העניין הכי גדול לשדר את המשחקים. זו הדרך שלו להצדיק את קיומו ולסייע ל"יס ו"הוט" ב"קרב המאסף" שלהן נגד הממיר הדיגיטאלי. אז למה הם ישנים שם? לא ברור. מה שכן ברור הוא שהערוץ שידר בשבת האחרונה משחקים ממפעל זניח כמו גביע הטוטו בערוץ בתשלום ("חמש פלוס פלוס פלוס לייב לייב" או משהו),   כאילו שאדם שפוי באמת יתחבר לערוצים האלה בשביל המפעל הזה... אם זהו הלך המחשבה שלהם שם, מה לנו כי נלין על כך שהם ישנים בעמידה? אם בכל זאת צריך להמר מה יקרה אז ההימור שלי ש"מלחמת העצבים" תיגמר ממש לפני המחזור הראשון או מתישהו בעתיד הקרוב, אבל כל הסיפור הזה לא הוסיף כבוד לאף אחד.



בשולי הממיר



* בפרק של "ניפ/טאק" התארחה פורשיה דה רוסי ("אלי מקביל", "משפחה בהפרעה").
 
* המדען החתיך שחיזר אחרי פני בפרק של "המפץ הגדול" היה מייקל טראקו (קופר מ"מגרש ביתי", אנדרס מ"בטלסטאר גלקטיקה")


* בפרק של " CSI מיאמי" התארחה לוסי לולס ("זינה הנסיכה הלוחמת")


* בפרק של סדרת האם "CSI" התארח רוג'ר דאלטרי, סולן להקת "The Who".


* בתפקיד איש ה"ארגון" ב"סוכן מחוק" הופיע ג'ון מהוני (אבא של "פרייז'ר").


והפרק של "בניחוש חוקר" סיפק הרבה פרטי טריוויה מלבד ההופעה של ג'ף פאהי: את אשתו של הפעלולן ששיחק פאהי גילמה מרסדס מקנאב (הרמוני מ"באפי") במקרה, גם אחת הדמויות הקבועות בסדרה נקראת מקנאב. את  הפרק ביים הבימאי הותיק מאד ג'ון בדהאם ("שגעון המוסיקה", "תקלה מופלאה", "רעם כחול"). בפרק מוזכרים "במקרה" הביטויים "רעם כחול" ו"מארב" (סרטים שביים בדהאם) ו"מכסח הדשא" שבו כיכב... מי אם לא פאהי. אוהבים שם להתחכם בסדרה הזו... (אסף רזון)


תגובות (27)