ארכיון המסך המפוצל > 2009

שורדים 3.0

השרדות 10 - \"הפיליפינים\" התחילה אמש, ואיימס חזרה לסבול עבור כולנו.

מאת: איימס
פורסם בתאריך: 30/08/2009

חזרנו!
בפרקים הקודמים: השרדות 10 היתה עלבון למוסד המפואר, אבי הריאליטי, "השרדות". את הרעות החולות של העונה הראשונה אין טעם להזכיר. העונה השניה הזכירה במעט את מה שאנו מכירים ואוהבים בתור השרדות, אבל היתה ארוכה מדי, מלוהקת באופן חדגוני מדי, ועם טוויסטים מיותרים או משעממים. העונה לא ניתן לי אלא לקוות שההפקה למדה איך עושים השרדות, ותגיש לנו מוצר מוצלח. נכון, העונה היא בת 85 פרקים. נכון, הפרקים הם בני 13 שעות כל אחד, כאשר כל הדחה פרוסה על פני שני פרקים. נכון, לוהקו 25 דוגמנים ודוגמניות כדי שאף סוכנות לא תחוש שמתעלמים ממנה. נכון, נראה מהפרומואים שגי"ז נותר אותו צנון קורקטי כשהיה. אבל העונה החדשה של השרדות – השרדות 3.0- תזכה ממני לאותה אופטימיות זהירה בה זכו שתי העונות הראשונות.

מה יגרום לי להשאר אופטימית ולא לשוב אל חיקה הנעים של הציניות המרירה (בכל זאת, אני כבר עוד מעט בת 24, ורווקה!)? ראשית, יותר משלושה שורדים שמשחקים את המשחק. יועיל גם אם הם יבינו אותו וישחקו אותו בתבונה, אבל קודם כל שבכלל יהיו נכונים לשחק. נכון, באתוס הישראלי מחנכים אותנו להיות כנים וערכיים וכל הבולשיט הזה, אבל שיבינו שמדובר במשחק, והיחידים ה"ראויים" וששיחקו "נקי" הם אלו ששיחקו היטב. לא מקבלים עונשים בדמקה אם אוכלים את המלכה, לא?

שנית, אשמח אם הפרקים יהיו מלאי התרחשות. העונה הישראלית ארוכה ב13 ימים מאחותה האמריקאית, והשנה, בהתאם, גם ליהקו פי שמונה מתמודדים. אולי בזכות כך לא נקבל שלל רגעים מתים ופרשנות למוות. אבל גם אם נקבל (ובואו נודה על האמת- אנו נקבל) זה לא ייאש אותי. משהו טוב חייב לצאת מהעונה הזו. משחק חדש, אינטליגנטי וסוער! או לפחות משחק. אני אופטימית.

וכמובן, היה עוזר אם היו מזמינים אותי להשקה הנוצצת של העונה החדשה, עושים לי מסאז' ונותנים לי קוקטיילים לצד הבריכה. מה קרה, לי לא מגיע? אני לא צלחתי 113 פרקים של השרדות 1 ו-2? אבל כאמור, לא אהיה מרירה, אשמור על אופטימיות זהירה, ואהיה חזקה.

יאללה- מתחילים!


פרק הפתיחה מתחיל עם הקלישאות הרגילות:
"25 שורדים!" המלהגים כרגיל אמרות שפר כמו:
* "לא באתי ליצור חברים או למצוא אהבה" (באתי להיות מספר 1!)
* "נשבר לי הלב מרווקותי, באתי למצוא בעל" (ורצוי שיהיה דוגמן)
* "המשחק הזה ישנה לי את החיים, כך או כך" (כי אקבל תוכנית בוקר)

"52 ימים!" בהם נשמע את קריינותו ההיסטרית ומלאת הפאתוס של גי"ז, באומרו (או שעלי לומר בצועקו) הגיגים כמו: "האפילה מונעת מהשורדים לראות את מתחריהם, אך לא מונעת מהם לראות את – המטרה!"

"ורק אחד – שורד!"



אנחנו מתחילים עם 25 שורדים, מכוסי עיניים על רפסודה. נועה מבינה שעליה להתבלט, ועל כן רוכנת קדימה ומקיאה. מיטל, חושבת קדימה ואוספת את שיערה הדביק. האם זה ישתלם לה? נגלה מיד.
מהרפסודה, הנמצאת במים הרדודים לחופי הפיליפינים, על השורדים לקפוץ ולשחות אל החוף. 22 הראשונים שיגיעו לחוף יבטיחו את מקומם במשחק. שלושת הנותרים, לא. כל מי שראה השרדות יודע שלא להבטיח את המקום לא אומר הדחה, ושיש עוד הפתעות במעלה השרוול. ואכן, השרוול עמוס בעונה הנוכחית של השרדות. למשל: דקה אחרי שהשורדים קופצים למים, הרפסודה תתפוצץ (בחסות צה"ל שמפרסמים את מבצע החורף שלהם, כך נדמה). קראתם נכון. תתפוצץ. כאילו שהשורדים היו צריכים עוד תמריץ לשחות מהר, שצריך לשלוף את התותחים הכבדים (תרתי משמע).

טל א' (יש כמה וכמה מכל שם העונה, וצריך לזכור גם שמות משפחה, הברוך), עו"ד פלילי עם חרדת דן מנו, מגיע ראשון. שלוש האחרונות להגיע לחוף, כמובן שנשים, נותרות בחוץ. אבל לא חשבתם שזה יחזיק, נכון? כי עכשיו הנותרות ילחמו בדו קרב משולש כשכל השאר צופים בחרדה (זה נראה כמו MILF ISLAND. מעניין אם הלוק מכוון), והשתיים שיזכו, יקבלו יתרון מיוחד בהמשך. שזה כבר מעניין, כי נראה שבאמת מחזיקים את השחקנים- ואותנו – בעלטה. האם כדאי במשימות להיות הראשון או האחרון? הרי זו כל התורה של השרדות- לדעת מתי לחשוף את הכח שלך ומתי להוותר אחרון, והעונה האלמנט הזה מתחיל לשחק כבר מההתחלה. וכך יהיה קשה, במיוחד מתוך המשחק, לקרוא את המפה ולהחליט מה כדאי לעשות. וכשהכל לוט בערפל ניתן לבצע מהלכים מעניינים, ולא רק להפיל אחד אחרי השני את חברי השבט שההפקה לא חפצה ביקרו.

המשימה על הפרק: לרוץ על הגבעה, לגעת בעץ ולחזור חזרה. אוגוסט 2009 ברעל. בינתיים אנחנו שומעים מה הן מרגישות לגבי זה: לא משהו.
אורי, מהנון-כוסיות במשחק, הולכת הביתה לפני שהתחילה. נועה, מקיאת הרפסודה, מנצחת. ריקי, שילוב בין נעמה קיסרי, מירית ופרחולה חביבה וגנרית, במקום השני.
שתי המפסידות שהצליחו לנצח, יחלקו עכשיו את השבטים. סוף כל סוף שבטים שלא חולקו מראש והזדמנות לקצת אסטרטגיה. החלוקה לא תעשה לפי מראה עיניים בלבד, הו לא- לחבורה המאושרת יש לילה שלם להבין את מי הם רוצים איתם בשבט (קצת משחק חברתי כדי לרענן את העניינים), ואת מי לא, כאשר שישה מבין 22 הנותרים לא יהיו חברים באף שבט וילכו הביתה. כלומר, מהבטחת 25 השורדים נותרו, אחרי פרק אחד, 18 המחולקים לשני שבטים. איך נשרוד עם זה 52 יום, ולמה?

השורדים מגיעים לאי שלהם, ומיד מתחיל הכאוס הרגיל:
הדס, תולעת ספרים שהגיעה כדי להיות הגיבורה בספר "החוף" הפרטי שלה, עולצת מדי לטובתה שלה עצמה. היא מתרגשת באמת ובתמים ובתור חנונית קשה לי שלא לחבב אותה באמת.
זיו חולק איתנו את משנתו: אנשים אוהבים כוח. לראייה, מסובבים את הראש אחרי בחורות שסילקנו את עצמן למוות. ולכן זיו ידבר הרבה ובקול רם. אם לא הבנתם את הלוגיקה הפנימית של דבריו, נסו לקרוא שוב. אם הבנתם, הסבירו לי בבקשה.

אביגיל זכתה בתואר 'הבחורה שתעצבן אותי העונה', כשהיא מדברת עוד ועוד על העצב שבהיותה רווקה, ורצונה למצוא בעל במשחק.
לירן האח הקטן של עומר מהעונה הראשונה, הזכור לטובה כזה שניסה להציל את דן מנו ממוות ועל כן הודח על ידו, הגיע חמוש באסטרטגיה ורצון לנקמה שירש מאחיו, שאף הכין לו חוברת הוראות לזכייה בהשרדות. חשוב לבוא עם תוכנית (ועוזר לראות כמה פרקים של השרדות ולא רק לקרוא כמה טיפים), אבל ההבדל בין מתמודד מנצח והמודח הראשון הוא בקסם האישי. כי גם האסטרטגיה הכי טובה בעולם לא יכולה לעזור לאדם עם אינטליגנציה רגשית של שבלול (מלבד אראס, שזכה באיזו עונה עלומה של השרדות). הוא מסתמן כנוול הבא של העונה, מתחנף לראשי השבטים ומנסה לנהל את כל החלוקה.

המשחק כל הזמן ממשיך, וחשוב שאף אחד לא ירדם בשמירה. ריקי ונועה, לדוגמא, ראשי השבטים, צריכות להזהר שלא להיות המודחות הראשונות רק בגלל שחשבו שכל הכוח אצלן (אלא אם, כמובן, השורדים האחרים יבינו באופן מילולי מדי את הביטוי "ראש שבט" ויחשבו שהן חסינות מאיזושהי סיבה). באותו אופן, לירן צריך להזהר לא למצב את עצמו כאיום אסטרטגי. בו בזמן, על השורדים להבין שללירן תוכנית בסיסית ונוחה לניבוי, ולכן הוא דווקא מועמד קלאסי לברית. בקיצור, לפקוח שבע עיניים ולא לעשות שטויות.

עם רדת החשכה, מתחילים לעשות שטויות. המחסה כבר בנוי, כולם מוכנים ללכת לישון, כולל מיטל, שקיבלה הבטחה מאבי החסון והנאה לכפיות בלילה. אבל אויה, אבוי, כשהיא מתכוננת לשינה היא מגלה שחבוקה איתו אינה, הדוגמנית התורנית. מיטל פוצחת בהתקף זעם שבשלב הזה גם יכול לעלות לה במשחק, כולל בכי (!!), וצעקות. ממש מריבת הפסקת עשר בגן חובה. היא נותרת מחוץ למחסה הקטן מדי, שגם ככה לא עוזר כמה שעות אל תוך הלילה, כשהגשם הסמלי מתחיל, ולכולם – הפתעה – קר. כולם בוכים ומרירים והדס מתחילה לשיר. אולי זה כי אופטימיות היא דבר מדבק, אבל אני מצליחה לדבוק בהחלטה שלי מתחילת הערב, ונותרת אופטימית לגבי המשך העונה.


בבוקר, כשכולם שמחים שהשמש חזרה אל השמים, מיטל ניגשת להתעמת עם אינה, שנראית כאילו היא לא מבינה מה נפל עליה. בחורות, אני אומרת לכם, זה נורא. אינה, בצעד אסטרטגי (או כך היא טוענת בפרשנות האלף), מוחלת על כבודה, מתנצלת ומסיימת את הריב. מיטל מבינה שהיא אינה נורמלית, ומחליטה, לטובתה שלה, להתחבק עם אינה ולהמשיך הלאה. הבחורים מביטים מהצד, ומחייכים.

רמת הפרפור לקראת חלוקת השבטים הולכת וגוברת. אני לא יודעת איך אני חשה לגבי העובדה שמתקיימים ראיונות ואודישנים לקראת בניית השבטים. אולי זו העריכה הארוכה והעובדה שאני לא רגילה לראות את רגעי הפרפור, אבל זה מרגיש כאילו היתה קצת פחות מדי עבודה חברתית, וקצת יותר מדי עבודה אסטרטגית. וכן, יש הבדל.
במשימת חלוקת השבטים על כל השורדים להחזיק משקולת מעל ראשם. הסדר שבו יפילו את המשקולת יסווג אותם לפי רמת כח, ויקבע אם הם יבטיחו את מקומם במשחק (החזקים ביותר), או אם יוכלו להיות מודחים כבר עכשיו.

אביגיל מתלוננת ומזכירה לנו שהיא אישה, ונשים לא אמורות לעשות דברים כאלו, אלא למצוא בעל ולהביא ילדים. אני מתקשה להבין למה היא לא נרשמה לג'יידייט, אם כל כך בוער לה למצוא בעל, או לחדר כושר או משהו, במקום לנסוע מסביב לעולם ולבלבל לנו את המח.
הראשון שנופל הוא טל (איזה? לא אומרים!), עובד ההייטק ש"בחר" שלא לגייס את כוחותיו המנטליים וויתר לעצמו. האם זה יעלה לו ביוקר?
מהבנות, מיד אחרי ההצהרה על הכח הפנימי העצום, נופלת אינה.
אחד אחרי השני נופלים כל הבנים, ומשאירים אחרון את חנוך, נכה צה"ל קטוע יד, שמוכיח שהוא כח פיזי (מה שעשוי להיות בעוכריו בהמשך המשחק, כפי שכבר ראינו בעבר, אבל בינתיים מראה על אסטרטגיה נכונה). מוקדם יותר ריקי התפעלה מהעובדה שהוא נכה ועדיין – עושה דברים כמו כולם. ישראל 2009.

מהבנות נותרו ליעד ("אם אזכה אתן את הכסף לאמא"), יעל, והדס, שמבינה שהמראה שלה לא מרשים, והאישיות שלה לא בהכרח כובשת, ולכן היא חייבת את המקום הראשון שיבטיח את מקומה במשחק. כי שלא כמו הבנים, ששלושת החזקים מביניהם מבטיחים את מקומם, שתי בחורות כבר בנבחרת בתור ראשי שבטים, ורק אחת תוכל להיות בטוחה, מה שהופך את הקרב לצמוד במיוחד עבור הבנות. שתי האחרונות שנותרו באתגר, אחרי שכל הגברים נפלו מזמן, הן יעל והדס, קרב שמעניין לראות אחרי מליון קרבות גיא-בשבקין, ושבסופו הדס מנצחת.

סיימנו עם האתגר, ויאללה, לחלוקת השבטים. יש שלושה גברים ושלוש נשים בכל רמה מארבע רמות החוזק. מהרמה הראשונה על ריקי ונועה לבחור את כל השורדים (ארבעה במספר, כי מקום הנשים הצטצמם משלוש לאחת, כאמור). מכל רמה חלשה יותר, עליהן לבחור גבר אחד ואישה אחת לכל שבט, מה שאומר שאי אפשר להדיח את כל ששת החלשים. אי אפשר גם להדיח רק נשים, או לשלוט לגמרי בזהות המגיעים לשבט. האילוצים הללו מבטיחים שבט רבגוני יותר, שוויון בין השבטים וכמובן – וזה שינוי מרענן  – עניין.

נועה מתחילה בחלוקת השבטים, ובוחרת דווקא את הדס. זו נראית כמו בחירה מפתיעה, אבל היא תבחר גבר חזק בעוד רגע, ועודף גברים חזקים בשבט הוא לא דבר טוב (גם העדרם אינו דבר חיובי, אבל זו לא סכנה). חוץ מזה, שבט השרדותי חייב להיות מגוון ככל הניתן. בלי חכמים מפסידים באתגרי מוח. בלי חזקים מפסידים באתגרים הפיזיים. בלי כאלו שהם גם וגם מפסידים באתגרים שכוללים לשחות ולצלול אל תיבה ולזכור רצף בינארי של 10 תווים, להביא אותו לחוף ולתרגם לפיליפינית. בקיצור, צריך קצת מהכל. נועה זוכרת את זה, ריקי מזלזלת בעובדה הזו ובוחרת קצת יותר מדי שרירים, לטעמי. נראה בהמשך איך זה יתנהל.



בתום חלוקת השבטים נותרו בחוץ שישה:
לירן (הידד!), ליעד, טל (ההייטקיסט), איתן, אביטל ומירב. מתוך 25, מי זוכר אותם בכלל?
הידד, בתום פרק בן שעתיים, יש לנו שבטים להשרדות.


אבל לא חשבתם שלא נשמע את מילות הפלא:
ליעד: "חשבנו שהלכנו הביתה ושאנחנו בדרך לשדה התעופה. ואז הסירה הורידה אותנו באי, ואנחנו רואים את אורי! המודחת הקודמת!". שכה יהיה לי טוב, ככה זה היה. מילה במילה.
אז הטוויסט העונתי: שבעת המודחים הראשונים הם הדחויים. הם יכולים להפוך לשבט ולהדיח את אחד השבטים האחרים (אם ישיגו דגל ובנדנות באיזו משימה), או שארבעה מהם יוכלו לחזור, בהמשך, כשיהיה זה נוח.

טאם טאם טאם!

בפרק הבא: גילוי מרעיש - בנים אוהבים ציצים.

***


מערכת מדור "שורדים" (=איימס), מאחלת בהצלחה לכל המתמודדים במלך הכוכב. מי יתן ושלטונו של אביב ישמר או ישבר, בהתאם למה שיקרה בסוף.

תגובות (10)