ארכיון המסך המפוצל > 2009

הדרך לכוכבת - מה, כבר נגמר?

זה היה סוף ראוי ומותח לעונה משמימה. היה שווה לחכות.

מאת: mwallens
פורסם בתאריך: 31/08/2009

זה היה ערב צבעוני, תוסס, הפקה אדירת מימדים במקצועיותה, ובסך הכל הגמר הטוב ביותר שידעה התכנית מאז הגמר של המהפך הטראומטי בעונה השניה. חוסר הוודאות התהומי בנוגע לזהותו של הכוכב הנולד, נמשך עד לשניה האחרונה של התכנית, והביא לשיא חדש בתולדותיה.

ביצועים בינוניים של הטוענת לכתר - מיי פיינגולד, יחד עם רמת ביצועים פנטסטית שלא נראתה כמותה מאז האודישנים המבטיחים – מצד המוקצית התקשורתית – רוני דלומי, הביאו לסוף הכל כך מפתיע והראוי ביותר של ניצחון האנדרדוג על הממסד. בניגוד לנצחון המויאל על הסקעת דאז, הפעם היה זה בזכות ולא בחסד.

כל העיתונים, אתרי האינטרנט ואנשי התקשורת סימנו את מיי פיינגולד ככוכבת הנולדת הבאה, והיה נדמה שגם אם תשיר את ספר הטלפונים ברוורס היא הולכת לזכות, או לכל הפחות לעלות למקום השני. יחד עם קבוצת הייחוס הלא אטרקטיבית של בנות ה-12 האומללות, שהואשמו בכל כך הרבה חוליים של "כוכב נולד" על פני השנים, גם אני נדחקתי הצידה בביטול כמי ש"לא מבינה" במוסיקה איכותית כשהצהרתי לאורך כל העונה על העדפתי המוצהרת של רוני דלומי על פני שועלית קרבות ותיקה כמו מיי פיינגולד.

ללא ספק, מיי היתה מועמדת מוערכת בעיני. בחירות השירים הלא קונבנציונליות שלה היו משב רוח מרענן לעונה המייגעת, והביצועים עצמם היו לא רעים מבחינה ווקלית, אבל גם לא מפילים, ויש להניח שרבים נשבו בקסם המקוריות והחדשנות של הבחורה על חשבון איכות השירה. וזו בדיוק הבעיה של מיי, הביצועים שלה היו תמיד "גדולים מן החיים" אבל אף פעם לא באמת אינטימיים, מטלטלי קרביים  ומרטיטי מיתרים פנימיים. ולא נסיונה ומקצועיותה הם אלה שפגמו בהתחבבות עלי ובקהל נרחב נוסף. גם ולדי וחובי סטאר היו מהוקצעים ומשוייפים, אבל בעוד ולדי שידר בשירתו חום וסימפטיה, מיי תמיד נשארה קרה ומרוחקת.


ה-Stage diving הגיע מוקדם מדי...

יש מועמדים כמו ישראל בראון, שמלהטטים כל העונה בביצועים בינוניים וחביבים, ואז בגמר מפציצים בגדול וזוכים. ויש מועמדים כמו מיי, שכל ביצוע שלה לאורך העונה הוא בלתי נשכח, בזכות בחירות שירים על תקן הברקות גאוניות. ואז דווקא ברגע הגדול היא מפשלת ובוחרת שיר אנמי כמו "תחזור תחזור" של משינה (ושיר שני אף יותר גרוע, שלוּ היה מושר בסיבוב הראשון היה גורם לה בוודאי להפסיד בפער גדול יותר). בשיר כזה קשה לתת ביצוע סוחף, לא משנה כמה מקצבים יכניסו בו. דווקא כאן stage diving , שכיבה על הבמה או התחככות בשני רקדנים לצלילי "creep", אולי היו יכולים להועיל לה בניקוד, אבל את השטיקים האלה היא כבר ניצלה במהלך העונה. מזלה הרע שדווקא הערב המתמודדים שמולה העניקו פייט יותר מראוי, וכך יצא שהקולות הצפים, צפו ממנה והלאה.

בפעם הראשונה העונה שלפתי את המכשיר הסלולרי בתום הביצועים הראשונים של המועמדים, ושלחתי 2 סמסים – אחד לרוני ואחד לולדי. התקשיתי להכריע ביניהם. מצד אחד עמדה רוני עם הבוסריות שהבשילה לפרי מקסים. מצד שני, התייצב בגאון ולדי שהביצועים המלוטשים שלו היו מעוררי השתאות. רוני הגדילה לבחור בשיר האדיר והאלמותי "ככלות הקול והתמונה" ונתנה ביצוע מדוייק ומרגש. ולדי הביא את הביצוע הפופי המצופה ממנו ל"ריקוד רומנטי", והצליח להתעלות על המקור המזרחי. גם המחווה למייקל ג'קסון היתה חביבה (במהלך הריקוד שהציג, התחלתי לחשוש מכך שהוא תיכף יפצח בהליכת ירח. במיוחד בקטע שהוא שר " ריקוד רומנטי לאור ירח"). מיי אולי ניצחה בתחשיב של סה"כ הביצועים לעונה זו, אבל הערב היא הפסידה בגדול בסיבוב הראשון. וכשצביקה הדר הודיע שככה גם חושב הקהל, זה היה מבחינתי הסוף המבטיח של העונה המתישה הזו.


ולדי עושה מייקל ג'קסון

בסיבוב השני של הביצועים (ותודה לקשת על מסחטת המזומנים במסווה של שינוי שיטת הבחירות) כבר נרשמה הכרעה לטובת רוני דלומי. ולדי עשה טעות ובחר שיר טחון שיצא מכל החורים - "השקט שנשאר", שהקיטש נזל ממנו באווירת שירי מיימון פוגשת את סלין דיון במוקדמות אירוויזיון. גם רוני לקחה שיר שחוק לא פחות, "אני אש", אבל בזכות מקצב ה-"beat it" של מייקל ג'קסון, שליווה אותו, היא הצליחה לזכות בסופו של דבר ביתרון קטן בצד שלה. והגיע הזמן לשטוח (שוב) את הכובע בפני עמוס בן דוד, המעבד המוסיקלי וקוסם בהתהוות.

בשלב הזה של התחרות כבר לא היה אכפת לי מי יזכה מבין השניים. עם זאת, אצל המסמסים שלי התרחשה מערכה אכזרית מאין כמותה. המחנה של ולדי הורכב בעיקר מאנשי עיר ילדותי ועירו של ולדי – חולון, וחבריי שהם יוצאי חבר העמים. המחנה של רוני כלל מוזרים כמוני שהלכו נגד הזרם ופיתחו כלפיה אהדה במהלך העונה, או כאלה שגרסו שהגיע הזמן לכוכבת אישה.

ורוני, הו רוני, איך יצא לי אליה הלב (שוב) כשהשופטים גם הפעם, מנעו ממנה את דברי השבח שכה הגיעו לה, ובפרצופים חמוצים קידמו את הגעתה למקום האחרון. נראה לי שהגיע הזמן לומר זאת אחת ולתמיד – השופטים מנותקים מהעם. יוחלפו השופטים לאלתר וגל אוחובסקי בפרט! האם יש מקום בתכנית לשופטים שעל בסיס קבוע במהלך העונה דחקו את רוני דלומי, הכוכבת הנולדת החדשה, לסוף הרשימה? האם ראוי להשאיר שופטים שרק בפרק הפינאלה של העונה כשהם מבינים שאין להם ברירה, נותנים את הקול שלהם לכוכבת הנבחרת לעונה זו?

בגזרת ה"יוחלפו לאלתר" אני דורשת גם את החלפת הסטייליסטית המכהנת. שנת הזוגיות של ישראל בראון את ליאת אשורי לא בהכרח היטיבה למי מהם. לא ברור מי מהם היה יותר על קוֹק מהשני בערב הזה. הוא פצח בשיר מקושקש על כמה שהוא גזור עליה (ובאופן מוזר למדי יצאה לו הופעה חמודה להפליא), והיא הלבישה את הכוכבת הנולדת החדשה באאוטפיט הכי מזעזע שנראה פה מאז החליפה הכסופה של שי גבסו בגמר ניצנים ההוא. הדבר היחיד שהיה יותר דוחה מערימת הנצנצים שהקיפה את גופה הצנום של רוני בשלב קריאת התוצאות, היה הניילון השחור שעטף אותה בשלב הביצועים הראשונים. יותר ממה שאני מוֹריקה מקִנאה בבן הזוג של ליאת אשורי, אני מצהיבה מבחילה נוראית אל מול הזוועות האופנתיות הללו שבחרה להלביש בהן את הכוכבים הנולדים. יורכבו המשקפיים לעיני ההפקה, וידיחו אותך כבר בעונה הקרבה ובאה.


מה את לובשת לעזאזל?!

בגיזרת האמנים שהגיעו להשתתף בגמר התכנית, נאלצנו לשמוע (שוב) את שלומי שבת ועידן רייכל שחיפשו מתחת לשטיח שירים שלהם שטרם בוצעו השנה בתכנית ומצאו איזה שיר כזה מ-2003. ספיישל אחד עם כל אחד מהם היה די והותר, בטח כשדווקא התכניות איתם לא היו בדיוק התכניות הכי טובות של העונה. זה מה שקורה כשברגע האחרון האמן המרכזי של הערב (אייל גולן) מתלכלך על הכוכבת הראשית והמלכה האם – נינט -  בעיתון סוף השבוע, וצריך להגיע איתו לאי הבנה שתסביר את היעדרותו מהמעמד. לאור ההשתלחויות ביניהם לאחרונה, ציפיתי וקיויתי שהמאמי הלאומית (שלא נראתה במיטבה) תכניס לו בפריים טיים של ערוץ 2 ותהפוך את העונה הזו לתו תקן רשמי של שערוריות. אבל נינט, כנראה, קיבלה לפני ההופעה אזהרה חדה בנושא מטמירה ירדני, על כך שזו בכל זאת תכנית לכל המשפחה, ועדיין יש ספיישל מתוכנן עם מר גולן לעונה 8 כך שאין צורך לדרדר לגמרי את היחסים. אולי זו הסיבה שהיא ברחה מהבמה בשניה שסיימה לצעוק את השיר החדש שלה, ולשם שינוי לא השאירה טעם של עוד.


Cat fight! אייל את נינה

אז זהו, תמה ונשלמה עוד עונה של כוכב נולד. עונה שהתחילה בקול מעט צורם עם נבחרת לא מבטיחה במיוחד, המשיכה בסוג של שיממון ארכאי, התרוממה עם כמה הפתעות (שברובן היו לא קשורות לביצועים בתכנית) והסתיימה בקול תרועה רמה.

זו הייתה העונה הכי תימנית ובו במקביל הכי קווירית שהיתה פה. זו היתה העונה של מספר לא רציונלי של שופטים ושל דברי הבל שמושמעים פר תכנית. זו היתה עונה עם ערבי נושא בלתי נשכחים (גידי גוב) וערבים אחרים שיותר רצוי לשכוח (שלומי שבת). זו היתה יכולה להיות העונה שהנפיקה לעולם את הכוכב הנולד הכי זוועתי שנראה כאן אלמלא שקר קטן שצץ ועלה ופסל את מועמדותו. זו הייתה עונה של קונצנזוס תקשורתי שלא נראה כמותו מאז נינט טייב לגבי מועמדת אחת אל מול נתוני שטח שונים שהכריעו את הכף לטובת מועמדת אחרת.

זו היתה העונה שהזכירה לי שני דברים: שאני מאוד אוהבת מוסיקה, ושאני נורא נהנית לכתוב על מה שאני אוהבת. תודה על שנתתם לי הזדמנות להביע את עצמי מדי שבוע, תודה שקראתם ותודה שהגבתם. נתראה ב"כוכב נולד 8".

תגובות (51)