ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 6/9/09

האוס וסקרבס חזרו, איך פגשתי את אמא הסתיימה, וגם על המשרד, לגדול בלי בושה, דני הוליווד, ועוד.

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 06/09/2009

10.5. "איך פגשתי את אמא", עונה 4, פרק 24. העונה הרביעית של 'איך פגשתי את אמא' נעה סביב מספר צירי עלילה עיקריים. הראשון, שהוא גם זה שכל הסדרה נעה סביבו, הוא שלכל דבר יש משמעות, כל דבר שצריך לקרות- יקרה. השני הוא כמובן סיפור המפגש של טד והאמא. העונה קיבלנו ציר נוסף, והוא סיפור אהבתו הנכזבת של ברני לרובין. פרק סיום העונה טיפל בצורה מושלמת בשלושת הצירים הללו, והיווה סיום מצוין לעונה מצוינת. לביקורת המלאה

10. "האוס", עונה 5, פרק 1. במרכז הפרק עמדו שני נושאים עיקריים, ואף אחד מהם לא עסק בחולה השבועית, כי אם בענייני ווילסון והאוס. הנושא האחד היה החלטתו של ווילסון לעזוב את
בית החולים, אחרי החודשיים חופש שלקח בעקבות מותה של אמבר, והניסיונות של כל הנוגעים בדבר למנוע ממנו לעשות זאת - נושא מעניין שתיכף נדון בו בהרחבה. הנושא השני, והאפילו מעניין יותר, היה העובדה המעניינת, שלראשונה בהיסטוריית הסדרה, לפחות לפי מה שאני זוכר, האוס לא שם את טובת החולה בראש מעייניו, והעדיף לעסוק במשהו אחר, חשוב יותר לטעמו. לביקורת המלאה

 9. "המשרד", עונה 5, פרק 19. עלילת ההתפטרות של מייקל הולכת וצוברת תאוצה, והיא בהחלט מוצלחת. ההתנהגות הפתטית של מייקל לאורך הפרק לא עצבנה בכלל ודי התאימה לדמות, ואהבתי במיוחד את הדרכים שבהם בחר לנסות ולפתות את אוסקר וסטנלי (ואת עצם העובדה שהוא מעלה על דעתו שסטנלי יילך לעבוד אתו). המשפט של ג'ים על מייקל - "למרבה ההפתעה, יש הבדל גדול בין מייקל שמתאמץ לבין מייקל שלא מתאמץ", היה מבריק ואמר הרבה על הדמות של מייקל והערך המוסף החבוי בה. חוץ מזה, מצאה חן בעיני הדרך שבה הוצגה החולשה הגדולה של צ'ארלס שגם תפיל אותו, בוודאי, בבוא היום: מתחת למעטה של "איש הניהול הרציני" אנחנו רואים אדם שאין לו מושג ביחסי אנוש ולא מבין בכלל את העובדים שלו: מזלזל דווקא בבחור הכי מוכשר שם (ג'ים), ממנה את הבן אדם הכי איטי ופלגמטי (קווין) לענות לטלפון (!) וממנה את סטנלי - את סטנלי!! - להיות ה"האחראי על הפרודוקטיביות".  אבל הכי אהבתי את העלילה של פאם ומכונת הצילום - זו נראתה חסרת פואנטה לחלוטין, עד שהתברר שחוסר הפואנטה היה בדיוק הפואנטה! פאם מבינה שאם הדבר הכי מעניין ביום העבודה שלה הוא להבין איך מכונת צילום עובדת אולי הגיע הזמן לחפש אתגר חדש. והסצינה שבה פאם נענית לאתגר של מייקל הייתה, כמובן, שיא הפרק - מרגשת, נהדרת, וכמובן טומנת בחובה מחווה ברורה, מתבקשת ומודעת לעצמה ל"ג'רי מקגווייר". נהדר, ויהיה מעניין מאד לראות לאן ייקחו הכותבים את העלילה המרתקת הזאת. (איתן גשם)

8.5. "סקרבס", עונה 8, פרק 1. אחרי עונה שביעית חלשה ומאכזבת במיוחד, הפרק הראשון של העונה
השמינית בהחלט היה מעודד. היה נחמד לראות את המתמחים החדשים, שקל היה לזהות את המאפיינים שלהם, ואחת מהם (דניז) עושה רושם של דמות מעניינת במיוחד. אהבתי גם את הקשר שג'יי די עשה בין דניז לבין "עובדות החיים" והכינוי שנתן לה ("ג'ו". מעולה!). קורטני קוקס אף פעם לא הייתה השחקנית הכי אהובה עליי, ולא לגמרי קניתי את האקט שלה, אבל ד"ר מדוקס בהחלט הוסיפה צבע ועניין לפרק, החל מהדרך שבה היא מוצגת בתחילת הפרק, ועד שמגלים את הפרצוף האמיתי שלה. אה, כן, וכמעט שכחתי - היא העיפה את השרת. את ה-ש-ר-ת! אף אחד לא מעיף את השרת! זה מסמל בוודאי את תחילת הסוף שלה שם. העלילות של ג'יי די ואליוט היו קצת פחות חזקות, אבל השתלבו יפה בינן לבין עצמן ובעלילה, ובסה"כ הפרק היה מוצלח בכמות הבדיחות (הבלון של טד, ההתעניינות של ג'יי די בלידה של ד"ר מדוקס וכו'). הקטע ששודר על רקע כותרות הסיום, עם ג'יי די ששמסביר לד"ר מדוקס על בית החולים שלא נופל מבתי חולים אחרים אבל בטקסי הפרסים תמיד מפסיד, וד"ר שלהוב המעצבן שתמיד זוכה בפרסים היה היסטרי במיוחד. (איתן גשם)



8. "דם אמיתי", עונה 2, פרק 4. הפרק נפתח במתיחה מוצלחת על חשבון ג'ייסון, שאורגנה ע"י חבריו במחנה הקיץ של הכומר ניולין. ג'ייסון דווקא מעריך את ההשקעה, ופוצח באחד מנאומיו: "ערפדים זה לא מצחיק, יש מלחמה, בלה בלה בלה". הוא מסיים את הנאום באגרוף ללוק, שהרוויח אותו ביושר. לביקורת המלאה

8. "בניחוש חוקר", עונה 3, פרק 6. כמו שקורה לעתים קרובות מדי בתכנית, התעלומה השבועית היתה חלשה ולא מעניינת, ואפילו הדיאלוגים השנונים בין גאס לשון היו מייגעים הפעם. אבל כל זה לא היה חשוב, בזכות הסיפור על אחותה של המפקדת ויק, ובעיקר הליהוק המושלם של ג'יין לינץ' המצויינת. קריסטן נלסון (המפקדת) תמיד מקסימה ולא מוערכת מספיק לדעתי, אבל הפעם התפקיד שלה היה מרכזי יותר, וטוב שכך. לינץ' וקריסטן נלסון לא רק נראות דומות אלא השתלבו בכימיה נהדרת ותזמון קומי מצויין - ונראה היה שנהנו מכל רגע. רק בשביל זה שווה לצפות בפרק. (אסף רזון)

7.5. "לגדול בלי בושה", עונה 5, פרק 5. אחרי הפרק הקודם (עם פרנק ש "זוכה" בלוטו), שהיה מוצלח ומעודד, ציפיתי להמשך של המגמה החיובית, ובסופו של דבר
התוצאה הייתה מעט מאכזבת, אם כי לא לגמרי. הבעיה לא הייתה בעלילה הראשית שהייתה טובה מאד. בינינו, ראיתם פעם עלילה שקשורה בדבי גאלאגר שלא הייתה מוצלחת? הדמות כל כך טובה, שאי אפשר ליפול איתה. אז אמנם הקראש שלה על הבחור הפקיסטני לא נראה, על פניו, הכי אמין, אבל איכשהו תופעת הטבע המכונה רבקה ראיין הצליחה למכור גם את זה בצורה אמינה. קשה היה שלא להזדהות אתה כשהיא חשה נבגדת מההתנהגות שלו, והסצינה המשותפת שלה עם פרנק הייתה מוצלחת במיוחד ונוגעת ללב (והכימיה בין ראיין לבין דייויד ת'רלפול הגאון יוצאת דופן). קצת פחות אהבתי את ה"גילוי" על כך שהוא, בעצם, לא בחור רע כל כך שמתאים יותר לסדרות אחרות. אשר לעלילות המשנה - אחת דווקא כן הייתה מוצלחת, באופן מפתיע. איכשהו התחברתי לסיפור של שיין והזונה שהיה עשוי יפה מאד ובצורה נבונה מתחילת הפרק ועד סופו, ויש לי הרגשה שלא ראינו את סיום הסיפור הזה. העלילות האחרות היו חלשות: שוב סטן קיבל זמן מסך רב ולא ממש עניין אותי (לא הוא ולא הידיד והידידה שלו). הסיפור של איבון והשודדות הצעירות נראה כרגע די חסר פואנטה - אז נורמה עזרה לה וסילקה אותם. אז מה? אני מקווה שיהיה לזה המשך שיסביר מה ניסו לעשות פה. מה שכן עבד היטב הם הקטעים שבהם שיין נכנס לאוטו ומצא את מיקי עם הבחור השני ולא הבין מה הם עושים. זה היה משעשע. בסה"כ לא פרק רע, אבל הקודם היה הרבה יותר טוב. (איתן גשם)

7.5. "אורות ליל שישי", עונה 3, פרק 5. אחרי השלמות והשיאים של הפרק הקודם, אפשר היה להבין אם תהיה נפילה מסוימת, וזו אכן לא בוששה לבוא. כן, זה היה הפרק החלש ביותר בעונה הזו, אבל זו
עדיין היתה טלוויזיה טובה מאוד, במיוחד בשליש האחרון של הפרק שהכיל כמה סצנות ממש טובות, בניגוד לחלקים הקודמים שקצת שעממו. לביקורת המלאה


6. "ניסויים פלוס", פרק 1. נקודת הפתיחה מצויינת: שני בטלנים חביבים משמשים שפני
נסויים אנושיים עבור תאגיד רשע. אבל מה שהיה יכול להתפתח לקומדיה בסגנונה המרענן של "Better Off Ted", מתמקד דווקא במעורר בחילה: בפרק הראשון השניים מקבלים גלולה (אנאלית, כולל הסצינה השחוקה והמתבקשת על הקשיים בהחדרה) שגורמת לתסמינים המזכירים הריון, בעוד חברם מהמשרד מתמודד עם ההשלכות של ספריי להגדלת איבר מינו למימדים מפלצתיים. סיפור ההריון, וההקשרות של שני הגברים חסרי האחריות לעובר שבבטנו של אחד מהם חביב, אך נעשה טוב מכך בעבר, ברן וסטימפי למשל. היו בדיחות טובות - כמו נסיון ההפלה של העובר (החדרת קולב למקום ממנו התינוק לכאורה הגיע), אבל כל ההמשך, ובמיוחד הגילוי על מקור התסמינים, היה דוחה וללא ערך מוסף של ממש. העלילה הזו, כמו גם התמודדותו של החבר עם איבר מין מפלצתי לא מניבה יותר מדי נקודות משעשעות, למרות הפוטנציאל העצום, אלא בעיקר מטרידה. בעייתית גם העובדה שהפאנץ' הגדול של הפרק נחשף כבר בשמו - "גלולת הגז". סידרה כזו, במיוחד בתחילתה, יכולה לנסות להתמקד באמירה טיפה יותר משמעותית מ'פלוצים זה מצחיק', או לפחות להגיש את בדיחת ה'פלוצים זה מצחיק' בדרך טיפה יותר...מצחיקה. אמנם אומרים שאין לשפוט סידרה לפי פרקה הראשון (לכן הסלחנות בציון), ובהחלט יתכן שאני פשוט לא קהל היעד שלה, אבל במהלך הפרק נעתי בין תחושת גועל ושעמום, וחבל. למרות הכל, אדגום עוד אחד או שני פרקי חסד מהסדרה. (איימס)
 
4. זפזפתי השבוע, ובמקרה מצאתי את עצמי מול הדקות הראשונות של פרק של "דני הוליווד". בתקציר הפרק נכתב שזהו "פרק מיוחד" שבו (בניסוח שלי) "החבורה מתעמתת עם המסעות שלה בזמן וההשלכות שלהם". וואלה, נשמע כמו רעיון מעניין, חשבתי לעצמי. אולי יהיה פה מסר מעניין, אולי סוף סוף יקרה משהו אחרי כל המריחות לאורך העונה. אז חשבתי... בפועל, קיבלנו בזבוז זמן אפילו גדול יותר מאשר קיבלנו בפרקים קודמים. הרעיון הבסיסי (שאם הבן של דני ישכב עם האמא של דניאלה) הלך והסתבך ועשה לי כאב ראש, והבחור ששיחק את ה"אלוהים" שמטיף להם מוסר היה מעצבן במיוחד. נדמה לי שהיה כתוב בתקציר שזה הפרק ה-84  או ה- 87 של העונה. לא חראם? תסיימו כבר את העונה ותגאלו את הצופים מייסוריהם.
(איתן גשם)


הצופים לא סבלו מספיק מעיצוב שנות השבעים המזעזע?

1. כבר קרוב לחודש שיש אצלי בבניין תקלות צפייה ב- yes. לא מדובר על משהו איזוטרי כמו תרגום שלא מגיע בזמן. מדובר על אותה שקופית 30 מקוללת, שמבשרת לי על רקע כחול שקיימת תקלה. כבר קרוב לחודש שזה קורה אחת לכמה ימים. בכל פעם אני מתקשר למוקד השירות, מזמין טכנאי, שמגיע, "מסדר" את התקלה והולך. בכל פעם, חולפים יומיים, אולי שלושה (ובמקרים ממש טובים ארבעה ימים תמימים) של צפייה חלקה ונטולת-הפרעות, רק כדי שבחלוף אותם יומיים-שלושה, מתקבלת שוב אותה שקופית תקלה מעצבנת. וכך, כמו בשידור חוזר של סרט גרוע במיוחד ב-yes1, חוזר על עצמו התקליט. שוב טלפון למוקד השירות, שוב שיחה עם מוקדנית שרוצה שאנתק את הממיר מהחשמל ואחזיר, שוב להזמין טכנאי (על חשבון שעות העבודה שלי כמובן), שיגלה - כמה מפתיע - שהחיבורים אצלי בדירה תקינים, שוב הוא ייצא מהדירה לחדר המדרגות, יתעסק בחיבורים, יחזק את הווטאבר, יחזיר את התמונה ויגיד לי ש"עכשיו הכל בסדר", רק כדי שיומיים, שלושה, אולי ארבעה ימים אחר כך, תגיע אליי לביקור אותה שקופית 30 חיננית ותבשר לי ששוב קיימת תקלה. וחוזר חלילה.
ואני כבר לא רוצה לדבר על האטימות של המוקדנים, על הטיפשות שלהם, על
הנהלים הארכאיים שלהם, על השקרים שהם מספרים לי במצח נחושה, ועל סתם טעויות שהם עושים, על הבטחות לחזור אליי, שלא מתממשות. עזבו, אני כבר לא רוצה לדבר על כלום. יודעים מה,
yes? נמאס לי מכם. לגמרי נמאס לי מכם. פעם הייתם חברה צעירה, שיודעת לתת שירות, שמעניין אותה לתת שירות, שחשוב לה לתת את המוצר הטוב ביותר. מה מעניין אתכם היום, yes? איך לעצב את הטקסט שיופיע על הבאנר/פופ-אפ/וויז/למי-אכפת-איך-קוראים-לזה שיסתיר חלק מהמסך ברגע הכי מותח/חשוב/מצחיק/דרמטי? לעזאזל, אפילו לפתור תקלות אתם כבר לא מסוגלים. (ברק דיקמן)

0 לערוץ 10. הצלחנו לעמוד בעובדה שהישרדות משודרת פעמיים בשבוע. הצלחנו להתמודד עם זה שכל פרק הוא בן שעתיים תמימות. אבל להוסיף עוד פרק שבועי, באורך שעתיים, ללא הודעה מוקדמת, זו כבר התעללות. ולדחוק למענו, גם כאן ללא הודעה, גמר של ריאליטי אחר של הערוץ ("הבלוק"), שכבר ניזוק כשהועבר, שבועיים לפני הגמר, למשבצת שידור חדשה - זו סתם טפשות של הערוץ. (איימס)


בשולי הממיר

* לרגל סיום העונה של סאטרדיי נייט לייב קפצו לביקור, בין היתר, טום הנקס וחבר הצוות לשעבר נורם מקדונלד, וגם איימי פוהלר הגיחה מחופשת לידה להנחות שוב את החדשות
. (אסף רזון)

* במדיום התארחה קלי פרסטון, שידועה בעיקר כאשתו של ג'ונטרה. (
Lemon)



* "בניחוש חוקר" אירחה השבוע את את ג'יין לינץ', אותה הכרתם כנראה כג'ויס מ"ישנן בנות", או בתור הפסיכולוגית של צ'ארלי ב"שני גברים וחצי", ובקרוב היא תככב ב-"Glee" המדוברת. כמו כן הופיע בפרק גם בארי קורבין (המאמן ויטלי ב"מגרש ביתי" ומוריס מ"חשיפה לצפון") בתפקיד קצר ומבוזבז. (אסף רזון)

* קורטני קוקס הצטרפה בתפקיד אורח מתמשך לקאסט של העונה השמינית החדשה של "סקרבס".

* בפרק האחרון בעונה הרביעית של "גבולות המסתורין", הופיע ניקולס ליאה, המוכר בתור אלכס קרייצ'ק מ"תיקים באפלה" וכן מ"קייל
XY".

תגובות (88)