ארכיון המסך המפוצל > 2009

רמאויות ארט לעת ערב

במחלקת הארט, כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה. ואם בכל זאת אין דבר כזה - נרמה את זה.

מאת: נעמי וינר
פורסם בתאריך: 16/09/2009

ארט הוא...
כל מה שאתם רואים, פיזית, על המסך והוא לא שחקן. מכוניות, תמונות על הקיר, שולחנות מסעדה, אהילים, עוגות יומולדת, מכונת פקס, קפה שחור, סטטוסקופ. צבע הקיר. דלת שנפתחת אל תוך החדר ולא ההפך. ארט הוא רמאות סט. תמיד.


ספריות הן...
משכנן המכובד האחרון של כל הבלי-פאניקה-יש-בריטניקה שפעם, לפני האינטרנט, החזקתם בבית. אלא אם צריך ספריה מאוד מאוד מסוימת (נאמר, לפסיכולוג שמצלמים רק בחדר הטיפולים שלו), או שדמות ממש מוציאה ספר – ספריות הן פשוט כיסוי יעיל ומעניין להרבה קיר. אם תקפיאו פריים עם ספריה, תראו שהן מכילות הרים שלים אנציקלופדיות עתיקות וספרים בצ'כית שהושלכו לרחוב. ועשרות עותקים זהים של אותו ספר פגום שההוצאה נפטרה ממנו. כל מה ש...? נכון. זול. מאוד זול. הכי זול. בחינם, אם רק אפשר.


דיסקים ופוסטרים הם...
דווקא כן משהו שאמור לשקף את האישיות של בעל/ת החדר, ולכן הרבה יותר מושקעים. אם כי ספריות גדולות של דיסקים הן שילוב של מדף הדיסקים המושקע עם אפקט הספריה – הרבה עותקים של עטיפות דיסקים זהות, אבל מפוזרות כדי שלא יראו שהן זהות.


סיגריות הן...
אחד הדברים ששוכחים לעיתים הכי קרובות להכין. גם מצית, או גפרורים. לכן דמויות לא מעטות, בניגוד לאנשים אמיתיים, נוטות שלא לדבוק בסוג סיגריות אחד ולהחליף אותו בהתאם למעשן שחייב טובה לאשת הפרופס באותו רגע – וגם להחליף מצית כמה פעמים בפרק. רמאות ארט ידועה, שזוכה לתמיכה נלהבת מיציע מנהלת התסריט, היא גזירת הסיגריות – נאמר, לסצינה שבה הדמות המעשנת צריכה לסיים כמה שאכטות ואז למעוך את הסיגריה בעצבים. או לסצינה באמצע המתנה, שאמורה להתחיל בדיוק מאמצע הסיגריה.


מספרה היא...
לא מקום שגוזרים בו שיער אמיתי, על סט. אפילו אם הביאו ניצבת שהיא באמת מעצבת שיער בחיים האמיתיים בשביל האותנטיות. כי אי אפשר הרי לחבר את השיער חזרה בשביל עוד טייק או בשביל הזווית הבאה. בדרך כלל משתמשים במספריים-מתקרבים-קאט-שערות-נופלות-לרצפה הידוע. אבל אפילו אם מראים ממש את הפנים של הדמות ויד המעצבת בשערה, השיער הוא פרופ. מלאכותי מפאה, לרוב, אבל כבר קרה שתרמתי קווצה משערי בסט מסוים.


באפי קוטלת הפאות


וילונות הם...
שיתוף פעולה של הפרופס ותאורה – לרוב הם יהיו כבדים ואטומים, כמו במלון, בניגוד לנטייה הביתית לוילונות קלילים. פשוט כדי שלא תראו את הבדים והבריסטולים השחורים שהדבקנו מאחורי החלונות כדי לדמות לילה, או שאין באמת שמש בחוץ כרגע.


צבע החדר הוא...
מאוד חשוב לאווירה. אפשר לעדכן אותו מסצינה לסצינה בעזרתם האדיבה של פנסים וגליונות ג'לטינים שנצמדים לכנפיהם, אבל לא לשנות אותו ממש. על זה אמונים אנשי הארט, ורצוי כמה שיותר לפני הצילומים עצמם. ריח של צבע בן יום בסט הוא חריף, מרגיז, מבלבל ועשוי גם לגרום לבחילה. מנסיון. רב. מדי.


תמונות דסקטופ הן...
פרט שולי שמושקעת בו מחשבה מאוד לא שולית מראש, בעיקר כיוון שהוא אמור לייצג את המשתמש במחשב. וגם מקור לא אכזב לבדיחות פנימיות, ממש קטנות, שאפשר לראות רק אם יודעים איפה לחפש. או אם אתם מהפנאטים האלה ב-IMDB.

לפטופים של אפל הם...
חביבים מאוד על מעצבים גראפיים, עליהם נמנים לא מעט אנשי ארט. בכלל בכלל לא שמתם לב, נכון? לפחות בארץ, עדיין לא נתקלתי בשיתוף פעולה עם אפל בנושא.


מכוניות הן...
לעיתים קרובות כלי הרכב הפרטיים של גורמים שונים בצוות, שמוספים להם פרופס כאלה ואחרים כדי להתאים אותם לזהות הדמות הנוהגת.


מכוניות מכוסות אבק שלא נהגו בהן חודשיים הן...
אתגר רציני לארט. הגרסא המשכנעת ביותר שראיתי כללה פיזור קמח מעורבב עם צבע מאכל אפור דרך מסננת מעל המכונית. אבק אמיתי לא עובד, כי הוא נוטה להתגבש לגושים בקופסאות שאוספות אותו.


מה שקורה למכונית מאובקת כשה"ארט" לוקחים את השם שלהם קצת יותר מדי ברצינות


ז'קטים ומעילים הם...
פריטים של ההלבשה, שהארט תולה על וווים ומתלים בבית בסדר אקראי, אותו מנהלת התסריט אמורה לזכור. אי לכך ובהתאם לזאת, פריטים הנתונים לעיתים קרובות במיוחד לטעויות קונטיניואיטי ברורות לעין מנוסה.


אוכל הוא...
אחד מתפקידיו המתישים של הארט, כי צריך להכין את כולו, רצוי בכמה העתקים, ולא מוקדם יותר מלילה קודם כדי שייראה טרי ואמין – כלומר, בשתים עשרה בלילה, אחרי יום סוער על הסט. וכאן חשוב להזכיר שגם דברים שנראים כאילו מכינים אותם על הסט הם ארט מוכן מראש כמעט תמיד. ולו כדי שיהיה עוד מלפפון כזה בדיוק בשביל עוד טייק. באופן מפתיע, אוכל-ארט טעים ביותר לעיתים קרובות. כשהוא לא עשוי מפלסטיק.


מסעדות הן...
אתגר מתיש אפילו יותר לארט, כי הן דורשות את כל העיצוב של חדר רגיל, פלוס עיצוב השולחנות והשגת מאה אלף הפריטים הקטנים שיש במסעדה, מהספינה-בבקבוק שליד הקופה עד לארבעים כפיות זהות. וכל האוכל שרואים. בכמה העתקים, כמובן.


מסעדות בלוקיישן הן...
הרבה פחות עבודה והרבה יותר תסכול. הכפיות אף פעם לא נראות מתאימות למפיות והתמונות לא עובדות עם צבע הקיר, עבור הארט, ויותר מדי פעמים אי אפשר או שכבר מאוחר מדי לשנות.


אנשי ארט הם...
לעיתים קרובות, מהאנשים הנחמדים יותר, המעניינים יותר ובבוודאי היצירתיים יותר, לטעמי, על סט. לעיתים רחוקות, מעכבים סטים לשעות ארוכות ללא בושה, ועל כן המועמדים הראשונים שיעמדו עם הגב לקיר כשתבוא המהפכה של עוזרות הבמאי.


לוס אנג'לס היא...
ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות. ממלכת רמאויות הארט המטורפות באמת, כולל שיפוץ מחדש של בית במבנה עתיק וציפוי כל הקירות בשכבת עץ ואז בטפט תקופתי כדי שיראה אמין, וריפוד ופחחות מחדש של דגם ספציפי של מכונית.

תגובות (16)