Parks and Recreation, עונה 2, פרק 1

בפרקים הקודמים: "P&R", סדרה מביתם של כותבי "המשרד" האמריקאית, עלתה לאוויר בעונה קצרצרה של שישה פרקים בינוניים ביותר. במרכז הסדרה עומדת לזלי קנופ, פוליטיקאית צעירה שעובדת במשרד "גנים ונוף" מטעם הממשלה, ונחושה להקים פארק שעשועים מעל לבור ענק.

אחרי העונה הראשונה והלא מזהירה (בלשון המעטה), הגעתי מוכן לעונה שנייה טובה הרבה יותר, ולא סתם בגלל שאני אופטימיסט, אלא גם בשל כך ש"המשרד" - לימים הסדרה הקומית הטובה ביותר טלוויזיה - החלה את דרכה בעונה ראשונה בת 6 פרקים ממוצעים ביותר.

אם צריך לשפוט לפי הפרק הראשון- איימי פוהלר היא עדיין לא מייקל סקוט (למרות שהיא בהחלט מתאמצת), וכל העסק לא באמת עובד.

הדמויות של "P&R" הן לא נגישות בעליל וחסרות עומק לחלוטין, אין שום דמות שאני מרגיש כלפיה סימפטיה כלשהי ולו הקטנה ביותר. לזלי קנופ היא העתק נשי של מייקל סקוט, אבל אפשר לסבול בטלוויזיה שלנו רק בוס מעצבן ולא מודע לעצמו אחד. מארק, מי שאמור להיות הדמות הגברית הראשית בסדרה, הוא באמת דמות שלא הושקעה שום מחשבה ביצירתה- הוא פשוט נמצא שם. אין לו שום ייחוד, אין לו שום סיבה.דמויות המשנה אינן מגוונות מספיק- הבחורה הצעירה היא סתם בחורה צעירה, אן (ראשידה ג'ונס) היא סתם בחורה, וטום הוא סתם אדם שנמצא תמיד ברקע ואמור להיות מצחיק, אבל עד עכשיו במהלך 7 הפרקים בסדרה הזו לא צחקתי בגללו אפילו פעם אחת. האמת היא, שלא צחקתי הרבה בכלל בסדרה הזו - היא פשוט מאוד לא מצחיקה.

בזמן ש"המשרד" שולטת היטב ביותר מ-10 דמויות משנה שכל אחת מהן מוסיפה משהו מיוחד לסדרה, נראה כאילו כאן הוחלט לא לייחס חשיבות לשום דמות משנה ולהתרכז רק בלזלי קנופ. ולזלי, עם כל הכבוד, היא לא דמות מספיק מעניינת בשביל להחזיק סדרה קומית שלמה.

פרק הפתיחה, באופן ספציפי, התחיל דווקא עם עלילה בסיסית טובה - לזלי מחתנת זוג פינגווינים בגן החיות "כי זה חמוד", ואז מגלה כי שניהם זכרים וכי במהלך הזה היא הביעה, למעשה, עמדה בנוגע לסוגיית נישואי ההומואים. אני מוכרח לומר, הרעיון הזה בהחלט היה מלא פוטנציאל למשהו מחתרתי וביקורתי על דחיית נישואי ההומואים בשנה שעברה בארה"ב. באותה הקלות, כך העלילה הזו נפלה, לא התקדמה לשום מקום ולא אמרה שום דבר, סתם עוד הסתבכות טיפשית שלזלי נקלעה אליה, כמו שכבר ראינו בעבר (וראינו רק 6 פרקים בעבר- אז אם זה כבר מרגיש כאילו זה חוזר על עצמו, הסימנים לא טובים, נכון?).

אני אתן לסדרה הזו עוד מספר הזדמנויות לפני שאפסיק לצפות בה, כי בכל זאת - מהאנשים שהביאו לנו את "המשרד"... אבל אם המצב לא ישתפר במהרה, נאלץ להיפרד לשלום.

ציון: 3.