
בעקבות אירועי הפרק הקודם, היה ברור שהשינוי במעמדו של ג'ים יביא ל"תאקלים" בינו לבין מייקל וישפיע על כל סביבת העבודה במשרד. ואכן, כבר בסצנת הפתיחה המצוינת ניתן היה לראות את האפקט של השינוי, כשדווייט מיטרטר בין שני הבוסים שלו ומסדר לג'ים הזדמנות מצוינת להסתלבט עליו כמו בימים הטובים, ולהביא אותו לנקודת רתיחה. ריין ווילסון הבריק בסצנה הזו (ובפרק בכלל).
אז הנה, יש לנו סיפור עם פוטנציאל גדול, והעלילה המרכזית של הפרק התחברה ישר אליו ולכאורה נראתה כמו רעיון מצוין: מייקל וג'ים מוצאים את עצמם יחד באותה סירה, מנסים לקבל החלטה שנראית בלתי אפשרית ובלתי פופולארית.
אלא מה? כל הקטע הזה פשוט לא עבד מבחינתי. קודם כל, הפרק היה פחות מצחיק, באופן משמעותי, משני הפרקים הקודמים. שנית, כל הקטע הזה שג'ים צריך לבחור בין אנשי המכירות לאנשי החשבונות נראה לא ריאליסטי מפני שבפועל, למיטב הבנתי, אנשי המכירות מרוויחים חלק ניכר מהמשכורת שלהם מעמלות מכירות, כך שבפועל אלה שטובים מתוגמלים בהתאם. ואם הם לא מתוגמלים כך ב"דנדר מיפלין" אז הגיעה השעה להחליט על שינוי סדרי עולם, והעובדה שהעניין הזה לא עלה הטריד אותי קצת.
בנוסף, כל הקטע הזה של ג'ים שלא יודע להתמודד עם העובדים במשרד ולא מראה הבנה לנפש שלהם כבר מוצה במהלך העונה הרביעית בפרק שבו מייקל יוצא לקמפינג ומשאיר אותו אחראי, והפרק הזה נראה דומה מדי למה שהיה שם, למעט העובדה שהפעם מייקל שותה אתו מאותה כוס.
לפחות דווייט היה מגניב בפרק הזה, ואהבתי מאוד את הניסיונות שלו להסיט את העובדים בכלל, ונגד ג'ים בפרט. ה-Talking Head המשותף שלו עם אנשי החשבונות היה מצחיק במיוחד, והקטע שבו הוא מפנה את האש לכיוון קריד וקריד מאשר את זה בשמחה היה מעולה במיוחד. גם כל הפרצופים שדווייט עושה למצלמה בכל פעם שג'ים הסתבך היו לגמרי היסטריים.
עלילת המשנה עם פאם והכסף במקום המתנות היתה טובה למדי, ונעשתה בחוכמה באופן מאופק יחסית, אבל הצליחה לומר משהו מעניין על פאם. אהבתי את העובדה שלמרות שהרצון שלה לקבל כסף ולא מתנות היה ברור, היא עדיין הבינה, בינה לבין עצמה, שזה לא הכי מנומס בעולם ולא הרגישה הכי טוב עם העניין (עד שהיא ראתה את המילים "גב' פאם הלפרט" על הצ'ק ושכחה מזה). הקטע עם ראיין בסוף היה מעניין. לא רק בכך שהוא הצליח לעבוד עליה ככה, אלא במיוחד באמירה שלה שסגרה את הפרק ("אל תספרו את זה לג'ים") שיכולה לפתוח פתח לעלילות עתידיות.
כמו תמיד, היו לא מעט רגעים קטנים ומוצלחים. במיוחד אהבתי את ה-TH של קלי על ה"יריבויות" שהיה מצחיק מאוד, ואת הדיאלוג הקצרצר והמעניין מאד של קריד ושל מרדית', ובמיוחד את הפרצוף של מרדית' שאמר בעצם הכל - שני אלה עשו את זה! והעולם שותק!
בסך הכל פרק פחות טוב באופן משמעותי מקודמיו. למרות זאת, עדיין היו הרבה רגעים משעשעים והעלילה המרכזית עדיין טומנת בחובה פוטנציאל טוב להמשך. נקווה לטוב. ציון: 6.5.
הרשמה לאתר תאפשר לך לעקוב, מכל מחשב ממנו תתחבר, אחרי תגובות חדשות בכתבות שקראת (מתמשכים), לשלוח ולקבל מסרים מהירים מיתר גולשי האתר, לנהל עמוד אישי וכן לצפות בתוצאות סקרים שהשתתפת בהם.
אנחנו כמובן לא נעשה שימוש בכתובת המייל שלך לשום מטרה שאינה קשורה לתפעול השוטף של האתר.
הכניסה לאתר תבוצע באמצעות כתובת המייל.
נא לשלוח אך ורק ציטוטים שהתוכן שלהם מתייחס לטלוויזיה. לדוגמא:
סדרה אחת שמצטטת סדרה אחרת ("את מי את הולכת לפגוש בשעה כזו, את ספייק ודרוסילה" [בנות גילמור]),
או התייחסות לתרבות הצפיה בטלויזיה ("אין לך טלוויזיה? אז לאן מופנים כל הרהיטים שלך?" [חברים]).
סתם משפטים מגניבים/ מצחיקים/ שנונים מתוך סדרות אינם מתאימים להיות ציטוט בראש המסמ"צ. תודה!
המסך המפוצל הוא מגזין טלוויזיה עברי מקוון, הפועל באופן עצמאי, לא תלותי, מסחרי או רווחי, במטרה כנה של שירות קהילת צופי הטלוויזיה בישראל. הוא הוקם ביולי 2001, ומוגש באהבה לאנשים שאוהבים טלוויזיה ע"י אנשים שאוהבים טלוויזיה.
המסך המפוצל מחפש תמיד כותבים חדשים. אם אתם אוהבים טלוויזיה, יש לכם מה להגיד ורוצים שקולכם ישמע, אנו מזמינים אתכם לשלוח אלינו מייל ולהצטרף לצוות הכותבים באתר.