The Forgotten, פרק שני

אחרי שרמסתי בעט קשה את הפרק הראשון בסדרה, התיישבתי לצפות בפרק השני שלה. כמה דקות לפני כן סיימתי לצפות בפרק מהסדרה \"פשע מן העבר\", שלמרות הקלישאות והנוסחה שחוזרת על עצמה, החזיק אותי במתח עד למציאת הפתרון. זה הזכיר לי שסיפור מהודק היטב מצליח גם אם הוא סיפור ישן.

ההתחלה היתה דומה - גופה, תיק לא מפוענח, צוות הנשכחים יוצא לפעולה. התסריט הפעם היה יותר מוצלח. אמנם, עדיין לא הבנתי לאן נעלם צוות המז\"פ של משטרת שיקגו ולמה טכנאי הטלפון צריך להתפתל כדי לקבל סרטי מעקב שהמשטרה היתה משיגה עבורם צו בשניה, אבל הסיפור היה מעניין והגילויים שהמשטרה לא השכילה להגיע אליהם, השאירו אותי במתח. בשיקגו כנראה אין CSI והמשטרה מרוצה משיתוף הפעולה שלה עם החובבנים המוצלחים.

תוך כדי התקדמות הצוות בפתרון התעלומה, גילינו שפקידת הביטוח המשועממת היתה מאורסת פעם, שהבעל של המורה (זאת עם הסיפור) עשה משהו נורא והיא לא ידעה עם איזה מפלצת היא חיה ושלטכנאי הטלפון יש לפעמים קסם של נעבעך שעובד על בלונדיניות.

זה בהחלט היה שיפור לעומת הפרק הראשון למרות שהטריק שעושה הפסל עם שחזור פניה של הנרצחת, יכול היה להיות אותו אחד מהפרק הקודם. אם לא ימצאו לו עוד משהו מעניין לעשות התפקיד שלו ממש מיותר.

הפעם המשפחה של הנרצחת נמצאה יחסית מהר הודות לצוות, והיה לה חלק נכבד בעלילה. ההורים ההרוסים של הנרצחת, החשוד האולטימטיבי שהיה כמובן הבעל לעתיד עם האליבי הבעייתי, ולמרות המובן מאליו זה לא פסל אותו מלהיות חשוד והטוויסט עם האבא. בהחלט היה מעניין. כריסטיאן סלייטר עדיין עבש לטעמי אבל הוא בלט לי פחות הפעם.

משהו שקיבל הפעם קצת יותר הבלטה היה הקריינות של הנרצחת בפרשנות על האירועים. זה היה בסדר כל עוד היא הסבירה אירועים, אבל כשהיא התחילה לספר כמה עצוב לה שהיא לא תראה יותר את המשפחה שלה, או כמה היא שמחה שפתרון התעלומה קירב בין הלבבות של אהוביה רציתי לשים Mute. לא יכולה להתאפק מלומר, כמה יפה הם עושים את זה ב\"פשע מן העבר\". ציון: 6.