
פרק הפיילוט של הסדרה הותיר עליי רושם חיובי בסך הכל, והותיר תחושה שמדובר בסדרה עם המון פוטנציאל. הפרק השני כבר חידד מעט את הדברים, והתחושה שלי כלפי הסדרה כיום היא חיובית, עם הסתייגות. אמנם הסך הכל חיובי, אבל דומה שיש חוסר איזון ברור בין שלוש המשפחות שאחריהן עוקבת הסדרה. עבורי, המשפחה של פיל וקלייר היא ה"חזקה", המשפחה של מיצ'ל וקמרון היא "באמצע" והמשפחה של ג'יי וגלוריה היא ה"חלשה".
נתחיל עם ג'יי וגלוריה. זה כבר הפרק השני שבו העלילה שלהם ממש לא מעניינת ולא מצחיקה בכלל. הילד שמשחק את מני, הבן של גלוריה, ממש מעצבן, ועל כישורי המשחק של סופיה ורגרה (בחורה מהממת ביופיה, בלי ספק) עדיף שלא ארחיב את הדיבור. אד או'ניל הוא ענק קומי, לא פחות, ועושה ככל יכולתו כדי לצקת תוכן לדמות שלו - ואכן, הנאום שלו למני בסיום הפרק שוחק בצורה נפלאה ממש וגרם לכך שבפעם הראשונה היה אכפת לי קצת מהמשפחה הזו - אבל בינתיים זה לא ממש זה.
אשר לקמרון ומיצ'ל אני קצת חצוי. מיצ'ל ממש מעצבן. ממש ממש מעצבן. אשר לקמרון - יש שם פוטנציאל לדמות, לא אכחיש זאת, אבל קשה לי להתחבר לדמות שלו מפני שאני לא מצליח להשתחרר מהמחשבה עד כמה הסטריאוטיפ הזה של ה"הומו שהוא דרמה קווין שיש לו בן זוג הרבה יותר 'סטרייטי' באופי שלו" מעצבן אותי. אז כן, הקטע עם מריל סטריפ היה משעשע, אבל גם הוא מיצה את עצמו בשלב מסוים. לפחות קטע הריקוד קצת פיצה על זה וכן הצליח לשעשע מעט.

בפרק הראשון קצת פחות אהבתי את הדמות של פיל הדביל. הקטע שבו הוא "העניש" את הבן שלו עם האקדח היה הרבה יותר מביך ממצחיק, אבל בפרק הזה הוא היה גדול. כל העלילה שלו עבדה מצוין עבורי החל מהקטע המצחיק "לימוד הלקח" ע"י גניבת האופניים של הבן, השכנה הסקסית, הגילוי שהאופניים נלקחו, הניסיונות הפתטיים למצוא אותם, הגילוי על כך שהם לא נגנבו, והשיא (ושיא הפרק כולו) - הקטע ההיסטרי שבו הוא מנסה למנוע מקלייר מלגלות שהשכנה מחזירה לו את האופניים.
בסך הכל צחקתי לא מעט, אבל בעיקר מפיל (וקצת מקמרון) וחוסר האיזון ברמה של הדמויות מטריד אותי. מנגד, רואים שהכותבים מנסים להכניס קצת רגש ודרמה לסדרה, והקטע עם ג'יי ומני בסיום עבד לא רע במובן הזה, אבל לטעמי כדאי מאוד שהכתיבה של חלק מהדמויות תשתפר, אחרת אשקול אם להמשיך לצפות בה. ציון: 7.
הרשמה לאתר תאפשר לך לעקוב, מכל מחשב ממנו תתחבר, אחרי תגובות חדשות בכתבות שקראת (מתמשכים), לשלוח ולקבל מסרים מהירים מיתר גולשי האתר, לנהל עמוד אישי וכן לצפות בתוצאות סקרים שהשתתפת בהם.
אנחנו כמובן לא נעשה שימוש בכתובת המייל שלך לשום מטרה שאינה קשורה לתפעול השוטף של האתר.
הכניסה לאתר תבוצע באמצעות כתובת המייל.
נא לשלוח אך ורק ציטוטים שהתוכן שלהם מתייחס לטלוויזיה. לדוגמא:
סדרה אחת שמצטטת סדרה אחרת ("את מי את הולכת לפגוש בשעה כזו, את ספייק ודרוסילה" [בנות גילמור]),
או התייחסות לתרבות הצפיה בטלויזיה ("אין לך טלוויזיה? אז לאן מופנים כל הרהיטים שלך?" [חברים]).
סתם משפטים מגניבים/ מצחיקים/ שנונים מתוך סדרות אינם מתאימים להיות ציטוט בראש המסמ"צ. תודה!
המסך המפוצל הוא מגזין טלוויזיה עברי מקוון, הפועל באופן עצמאי, לא תלותי, מסחרי או רווחי, במטרה כנה של שירות קהילת צופי הטלוויזיה בישראל. הוא הוקם ביולי 2001, ומוגש באהבה לאנשים שאוהבים טלוויזיה ע"י אנשים שאוהבים טלוויזיה.
המסך המפוצל מחפש תמיד כותבים חדשים. אם אתם אוהבים טלוויזיה, יש לכם מה להגיד ורוצים שקולכם ישמע, אנו מזמינים אתכם לשלוח אלינו מייל ולהצטרף לצוות הכותבים באתר.