ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 25/10/09

דולהאוס, האחות ג\'קי ומחלקת גנים ונוף פתחו עונה, וגם: מגדלים באוויר, תמיד אותו חלום ועוד.

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 25/10/2009

10. "סקראבס", עונה 8, פרק 8. איזה פרק מקסים! אשריה של סדרה שיכולה להרשות לעצמה לוותר לפרק אחד על שתי דמויות ראשיות (אליוט וטרק) ולגרום לנו לא לשים לב לכך, והכל בזכות טד. הוא תמיד היה שם ברקע, ותמיד היה חמוד. הפעם הוא קיבל את הבמה המרכזית ולא אכזב. עלילת ההתאהבות של טד וגוץ' הייתה מתוקה להפליא, והיו כל כך הרבה רגעים נפלאים, שקשה לזכור את כולם: טד שקורא ל"פיונים" שלו, המקהלה שרה את "Don't Fear the Reaper" בא-קפלה (אדיר!), הקטע עם ההתייבשות של הפה של טד, המפגש שלו עם גוץ' במעלית, התגובה שלו לכך שהוא נצפה זורק אבנים על זקנים ("למה שהם יהיו מאושרים?". ענק!), ה"פיונים" שצריכים להתפזר ולא יודעים מה לעשות עם עצמם, טד נכנס לפנטסיה של ג'יי די בסיום הפרק, והשיא - השיר המשותף של טד וגוץ' שהיה פשוט מתוק והקטע שבו הם מתוודים הדדית מה הם רוצים לעשות אחד לשניה. נפלא! עלילת המשנה של ד"ר קוקס שמתקשה לוותר על תאוות השליטה שלו הייתה לא פחות ממושלמת - המשחק של מקגינלי היה מבריק (כמו בימים הטובים), סיפור החברות שלו עם ד"ר קלסו לא נסחב יותר מדי והקטע שבו קלסו מתעלל בגיי' די ("אל תגיד לי שהלכתם לראות קומדיה רומנטית. לאאא!!!") היה קורע לגמרי. מאד אהבתי את סיום הפרק שבו קוקס מוותר על חלק מהדברים, ועושה את הבחירות הנכונות (לא מוותר על הפציינט, אבל מוותר לקרלה ומוותר על אד העצלן ומפטר אותו בצדק רב), אבל בניגוד לאמור בקריינות האופטימית של ג'יי די מאחר להגיע לקריאת סיפור הלילה טוב לג'ק החמוד, ולבו נשבר. זה היה נהדר, כי כמו בחיים האמיתיים - לא כל כך מהר הבעיות נפתרות, ועם הזמן הוא ילמד לארגן את היום שלו כך שהוא יספיק ביום שלמחרת. לטעמי, זה היה הפרק הטוב ביותר של העונה ואחד הטובים של הסדרה. (איתן גשם)


9.5. "אורות ליל שישי", עונה 3, פרק 12. בזמן הצפייה בפרק, בחלק של משחק האליפות, חשבתי לעצמי: "אוי, לא. הנה הם עושים את זה שוב. בדיוק כמו בסיום העונה הראשונה - שוב קואץ' טיילור בסכסוך עם ה-QB שלו בדיוק במשחק הגדול של העונה. שוב הקבוצה לא מתפקדת ויורדת למחצית בפיגור גדול. שוב הקואץ' נותן נאום ופתאום הכל מסתדר. פעם אחת הספיקה". ואכן, נראה היה שהפרק מתקדם לכיוון הצפוי... לכתבה המלאה.


9. "דם אמיתי", עונה 2, פרק 10. אז מה נאמר על הפרק הזה? שהוא נראה כמו מחווה מוזרה לסרטי זומבים? שהיו רגעים שבהם חששתי שיש ניסיון למשוך זמן בה בעת שהיו רגעים שבהם קודמו התפתחויות משמעותיות בעלילה? שהיו בו רגעים ממש היסטריים לצד רגעים פחות מצחיקים? שהייתה בו לפחות בחירה אמנותית אחת מאכזבת לצד כמה בחירות מפתיעות ומוצלחות? שהרגשתי שהפרק "טס", רק כדי לגלות שהוא באמת היה קצר מהרגיל? לכתבה המלאה.


9. "על טבעי", עונה 4, פרק 20. והחדשות הן: החתול יצא מן השק. ההתמכרות של סם לדם שדי נחשפת. רובי החליטה, כנראה, לקחת חופשה קצרה (אני מוכנה להתערב שהיא נמצאת לא רחוק, טופחת לעצמה על השכם, ומצחקקת) וסם מאבד את כוחו... לכתבה המלאה.


8.5. "דולהאוס", עונה 1, פרק 1. במהלך הצפייה בפרק הראשון, חשבתי לעצמי שאולי אחרי שקראתי ושמעתי כל כך הרבה ריטושים על המוצר הסופי, לצד ההגלייה לימי שישי והדיבורים על עיכובים בהפקה, הציפיות שלי היו ברצפה ולכן אני דווקא אוהב את מה שאני רואה. אבל עד סוף הפרק קלטתי שלא זה העניין... לכתבה המלאה.


8.5. "האוס", עונה 5, פרק 7. הפרק הזה הותיר בי קצת רגשות מעורבים. מצד אחד, היו בו הרבה רגעים מצוינים, העלילה של קאדי והאוס היתה מצוינת (כצפוי) והקטע עם היתוש היה מעולה בעיניי. חוץ מזה, בעלילה של צ'ייס וקמרון היו כמה רגעים נחמדים, וגם סיפור החולה השבועי חרג קצת מהשגרה ונראה מעניין על פניו... לכתבה המלאה.


8. "תמיד אותו חלום", פרק ראשון. מאז שאמא שלו עזבה אותו, מאיר ממציא לכולם סיפורים לפיהם היא גרה בפריז או עובדת כזמרת ליווי של צביקה פיק,  פלא שהחיים שלו נראים כמו מחזמר? אז סוף סוף יש לנו בארץ סדרה מוזיקלית ומה יותר מתאים מלבסס אותה על השירים של המאסטרו? נכון, העלילות נוסחתיות, ולפעמים הדיאלוגים לא זורמים מספיק טוב וכאילו מדוקלמים על ידי השחקנים. אבל זה הרי לא באמת חשוב. מה שמשנה כאן כמו בכל מיוזיקל הוא מה שמסביב, השירים (הבחירה ללכת לעיתים על השירים הפחות מוכרים טובה מאד) ,הגלאם, הדראג, העיצוב והריקודים (שלטעמי לא היו מספיק מהם). הפרק הראשון בהחלט מבסס את "תמיד אותו חלום" כבעלת פוטנציאל וקו העלילה עם האודם בשירותי הבנים היה בהחלט נכון ומענין. מביני עניין ומשתמשי VOD יודעים שבפרק השני זה רק משתפר. ליהוק מוצלח של שמואל וילוז'ני כאביו של מאיר ועידו רוזנברג כמאיר עצמו מצוין. אפילו דנה פרידר נסבלת. כיף. (eternally)


וואו, שגעון של תכנית


7. "מחלקת גנים ונוף", עונה 1, פרק 1. פרק הבכורה של הסדרה של יוצרי "המשרד" הראה סימנים מבטיחים, הגם שלא הבריק. בתקשורת דווח על "מאבק" בין אנשי הרשת לבין יוצרי הסדרה. אנשי הרשת רצו סדרת בת "קלאסית" לסדרה המצליחה, בעוד שהיוצרים סירבו לעשות זאת. התוצאה: מן "יצור כלאיים". מבחינת המראה, שיטת הצילום והבימוי ואפילו ה"שטיקים" הקטנים הסדרה נראית כמו העתק אחד לאחד של "המשרד". מבחינת הדמויות והעלילה יש שוני מהותי... לכתבה המלאה.


7. "האחות ג'קי", עונה 1, פרק 1. דקות ספורות מתחילת הפרק הניח לפתע ד"ר קופר השחצן את ידו על השד של האחות ג'קי. היא הופתעה. גם אני הופתעתי. הוא טען שכך הוא מתנהג במצבי לחץ, מעין תסמונת טורט בגרסת R. הפרק המשיך הלאה בנונשלנטיות אבל אני המשכתי לחשוב על הסצינה הזאת. האם זו היתה בדיחה של הד"ר? או אולי הלצה של התסריטאים על השימוש המוגזם בתסמונת טורט בסדרות בתי חולים? אולי הדמות באמת סובלת מהתופעה, מה שמעלה את התהייה כיצד מטריד מינית סדרתי מצליח להעפיל למשרת ד"ר? הטון של הסדרה - שזה עתה התחילה - לא איפשר לי למקם את האקט הביזארי שלו בקונטקסט כלשהו. וזה די מעצבן. גם ה-voice over, מיותר, אם כבר התחלנו עם הדברים הרעים. ג'קי מוצגת לנו כאחות מסורה בבית חולים מעט מפוקפק; היא בעצמה נוקטת בכמה פעולות מפוקפקות - כמו לזייף כרטיס תרומת אברים - אך פעולותיה נובעות מרמת מוסר גבוהה וגישה  סוציאליסיטית-הומנית לחיים. בנוסף, כיוון בשנות האלפיים עסקינן ודמות טלוויזיונית חייבת להיות אמבוולנטית, ג'קי גם מכורה לכדורים, נואפת, ובעלת עבר אלכוהוליסטי. דמויות צריכות להיות עגולות, אחרת הן לא  מעניינות, אבל נדמה שאת הדמות של ג'קי שירטטו במחוגה: היא "מושלמת" מידי מבחינה תסריטאית, כמו בסצינה בה היא מחליטה להשליך לאסלה את אוזנו הכרותה של עבריין עם חסינות דיפלומטית. ברור שהשוט של הזריקה הצטלם יפה, אך האם הוא משרת את הסדרה לטווח הארוך? במערכת הבריאות האמריקאית על רשלנות שכזאת היו תובעים אותה במיליוני דולרים. אני בטוח שניתן היה להדגים את הפן המוסרי-נקמני של ג'קי גם בדרכים ברות סיספונד. המשחק של אידי פאלקו, כמובן, ללא רבב. וגם פה יש חיסרון מסויים - נדמה היה, לפחות מהפרק הראשון, שהסדרה הזאת קצת קטנה עליה; אחרי "אוז" ו"הסופרנוס", קצת משונה לצפות בשחקנית האדירה הזאת "מתבזבזת" על פרוייקט מעט טריוויאלי כמו "האחות ג'קי". ולדברים הטובים: הבדיחה על הבחור שרצה לירות זיקוקים מישבנו (אך כשל) היתה משעשעת מאוד, במיוחד ברגע שהדלת נפתחה וכמה נזירות מצחקקות ניצפו ברקע; דמויות המשנה, והאחות המתמחה בראשן, הוצגו כמו שצריך (בשביל פיילוט). אני מקווה שבפרקים הבאים הם יקבלו גם עלילות משנה עם בשר. הלוק הכללי מהקוצע, כמו תמיד אצל 'שואוטיים'. סה"כ פרק סביר, לא מדהים אבל גם לא זניח, אני רק מקווה שבהמשך הסדרה תתאפס על טון מסויים. (okok4)


4. "מגדלים באוויר", פרק ראשון. כמה רציתי לכתוב מילה טובה על "מגדלים באוויר", כמה רציתי לכתוב שבשביל סדרות כאלה שווה להשאיר את ערוץ 10 באוויר, אבל על פי הפרק הראשון ששודר השבוע, נראה שהסדרה דווקא נותנת עוד סיבה לסגור את הערוץ הזה. מכירים את הסדרה "אחים ואחיות"? אז "מגדלים באוויר" היא חיקוי די עלוב לסדרה הזו. הסדרה מתמקדת ביחסים המשפחתיים בבית משפחת סובול, והבעיה העיקרית בסדרה, לפחות לאחר צפייה בפרק הראשון, היא שלא הייתה אף סצינה שלא הייתה צפויה מראש. כותבי הסדרה לקחו את כל הקלישאות האפשריות ודחפו אותן לפרק המסכן, הארוך והבעיקר מייגע הזה. הגרוע מכל היה, שמשום מה לא הרגשתי שמדובר במשפחה ישראלית, אלא במשפחה אמריקאית שהקשר בינה לבין ישראל הוא בשפה העברית בלבד. צר לי, ככה לא עושים סדרת דרמה איכותית. (Angel N)

2. ב"יס" העלו פרומו ל"המנטליסט", הסדרה החדשה והמצליחה למדי של רשת CBS (שאפשר לומר בגדול שהיא הסדרה ההחדשה היחידה מהעונה שעברה שאפשר לומר עליה שהיא "מצליחה"). עד כאן - הכל טוב ויפה. הבעיה היא שבפרומו התעקשו לכנות את הסדרה "הסדרה הנצפית ביותר בארה"ב". באמת? על סמך מה אתם קובעים את זה? יש לא מעט סדרות שמקבלות רייטינג טוב ממנה. אז מדוע לא לכתוב פשוט "הסדרה המצליחה והמדוברת"? או "הלהיט של העונה שעברה בטלוויזיה האמריקאית"? למה להטעות את הקהל? מה יצא לכם מזה בדיוק? פשוט מרגיז ומיותר. (איתן גשם)

תגובות (42)