
גם הפרק השישי של הסדרה החדשה לא אכזב, והצליח לשלב היטב בין העלילות השונות ולשמור על רמה גבוהה של דיאלוגים והמון בדיחות מוצלחות. תכונה אחת שמצאה חן בעיני בסדרה הזו היא היכולת שלה לאפשר לדמויות המשנה לקבל זמן מסך רב ולבטא את עצמן, וכל זאת בלי שהדבר יפגע בעובדה שיש דמות ראשית ברורה (ג'ף) ודמות נשית מובילה (בריטה). עד עכשיו כל דמויות המשנה הראו צדדים מעניינים באישיות שלהם, והצליחו לגרום לי להזדהות אתן ולרצות בהצלחתן.
הפעם, הפרק התמקד בטרוי. היה ברור שמתישהו הסדרה תיגע בקריירת הפוטבול שלו והסדרה טיפלה בכך בצורה מצוינת. אז כן, כמו תמיד, לג'ף היה מניע נסתר לעודד את טרוי לשחק פוטבול (כי הוא כזה נכלולי באופיו), אבל בסופו של יום גם הוא הבין שטרוי צריך לעשות את מה שהוא אוהב, והדרך שבה הוא הגיע להבנה הזו היתה מרתקת. במיוחד מצאה חן בעיני הסצנה המשותפת שלו עם אנני שהיתה מאד אמוציונאלית ומאד אותנטית, לטעמי, והמשחק של ג'ואל מקהייל ושל אליסון ברי - שבתפקידה כטרודי ב"מד-מן" דווקא לא עשתה עליי רושם רב וכאן מתגלה כהפתעה החיובית של הסדרה - היה מעולה.
בכלל, הדמות של אנני הפכה להיות אחת האהובות עליי בסדרה, והיה יפה לראות איך היא מנסה להתקרב נואשות לטרוי ולהרחיק אותו מעולם הפוטבול, אבל ברגע האמת מבינה שהיא צריכה לתת לו להיות עצמו, ולא להכריח אותו להיגרר לעולם שלה.
עלילת המשנה של בריטה והקושי שלה להתחבר עם נשים היתה חביבה גם היא. לא יצא לנו לראות הרבה מהדמות של בריטה בעניין שלא קשור בג'ף, והפעם זה סוף סוף קרה, מה שבהחלט נתן לדמות קצת עומק. הקטע שלה עם שירלי בשירותים היה פתטי, והרגע שבו שירלי הדליקה את מכשיר הפן כדי להשתיק אותה היה קורע. בכל מקרה, אהבתי את הדרך שבה היא הצליחה לעזור לאנני - בדרך העקומה שלה - ועוד יותר את הקטע שבו שירלי מעיפה את אנני והולכת לחבק את בריטה, שהיה פשוט היסטרי.
אפילו העלילה של פירס - הדמות הפחות אהובה עליי בסדרה - עם הניסיון למצוא את הקמיע המתאים ל"Human Beings" (שם גדול!) היתה אף היא משעשעת ואפקטיבית מאוד.
חוץ מזה, היו עוד כמה רגעים נחמדים, כמו הסצנה שבה טרוי נכנס לקפיטריה ומתחיל לקשקש על פוטבול וכמה שהוא אוהב את עצמו, ובמיוחד הקטע האדיר והארס-פואטי משהו שבו עאבד מסביר שהוא דיבר יותר מדי על המתח המיני בין ג'ף לבריטה בשבוע שעבר אז הוא ישתוק השבוע, ואז נעלם כמעט לגמרי מהפרק (מעולה! מעולה! מעולה! ומראה על כך שהכותבים ערים לעניין הזה - בהחלט סימן חיובי). גם הסצנה שליוותה את כותרות הסיום עם השוטרים הכפילים של עאבד וטרוי היה מצחיק מאוד (הכימיה בין דני פאדי ודונלד גלובר מצוינת).
השבוע התבשרנו שרשת NBC הזמינה עונה מלאה מהסדרה. זה נשמע כמו הדבר הכי טוב שקרה לרשת הזאת מזה זמן רב. ציון: 9.
הרשמה לאתר תאפשר לך לעקוב, מכל מחשב ממנו תתחבר, אחרי תגובות חדשות בכתבות שקראת (מתמשכים), לשלוח ולקבל מסרים מהירים מיתר גולשי האתר, לנהל עמוד אישי וכן לצפות בתוצאות סקרים שהשתתפת בהם.
אנחנו כמובן לא נעשה שימוש בכתובת המייל שלך לשום מטרה שאינה קשורה לתפעול השוטף של האתר.
הכניסה לאתר תבוצע באמצעות כתובת המייל.
נא לשלוח אך ורק ציטוטים שהתוכן שלהם מתייחס לטלוויזיה. לדוגמא:
סדרה אחת שמצטטת סדרה אחרת ("את מי את הולכת לפגוש בשעה כזו, את ספייק ודרוסילה" [בנות גילמור]),
או התייחסות לתרבות הצפיה בטלויזיה ("אין לך טלוויזיה? אז לאן מופנים כל הרהיטים שלך?" [חברים]).
סתם משפטים מגניבים/ מצחיקים/ שנונים מתוך סדרות אינם מתאימים להיות ציטוט בראש המסמ"צ. תודה!
המסך המפוצל הוא מגזין טלוויזיה עברי מקוון, הפועל באופן עצמאי, לא תלותי, מסחרי או רווחי, במטרה כנה של שירות קהילת צופי הטלוויזיה בישראל. הוא הוקם ביולי 2001, ומוגש באהבה לאנשים שאוהבים טלוויזיה ע"י אנשים שאוהבים טלוויזיה.
המסך המפוצל מחפש תמיד כותבים חדשים. אם אתם אוהבים טלוויזיה, יש לכם מה להגיד ורוצים שקולכם ישמע, אנו מזמינים אתכם לשלוח אלינו מייל ולהצטרף לצוות הכותבים באתר.