סאות` פארק, עונה 13, פרק 11

גדודי יפנים מזוינים בחניתות מחודדות פולשים לאמריקה ורוצחים בדם קר דולפינים ולוויתנים תמימים. כולל את קבוצת ה'מיאמי דולפינס'. בכל זאת, דולפינים. מזועזע מהברוטאליות של החבר'ה בקימונו מחליט סטן להצטרף לכנופית Whale Whores (מדובר בתוכנית דוקו-ריאלטי אמיתית לחלוטין המשודרת בהצלחה בערוץ ה'אנימל פלאנט').

בראש הכנופייה עומד הברנש פול ווטסון, שכמו שצויין בתוכנית של לארי קינג, הוא זונת תשומת לב ולא הרבה מעבר לכך. מתוסכל מפעולת הנגד האמריקאית, שכוללת בעיקר השלכת פצצות סירחון, מחליט סטן לעבור לצעדים אופרטיביים יותר נגד החלאות מיפן, מה שכמובן מעורר את זעמם של הכנופיה מתוכנית הריאלטי המתחרה (משהו עם סרטנים). בקיצור, הכל פה משחקי אגו, לאף אחד לא באמת אכפת מבע"ח.

מפה לשם מתגלגלים סטן, אריק 'אופורטוניזם' קרטמן וקני לשבי היפני. בסיור במוזיאון ההנצחה לאסון הירושימה-נגאסקי מתחוור המקור ההיסטורי לזעם של היפנים נגד הדולפינים והלוויתנים: הם חושבים שהלז אחראים להטלת פצצות האטום על העיר (!). הנה, יש להם אפילו תמונה. לא, לא, מתקן אותם סטן, משתדל לא להסגיר את הסוד האמריקאי הכמוס, דווקא התרנגולות והפרות הן-הן שאחראיות לאסון. מה שכמובן מוביל לטבח בעלי חיים מקובל הרבה יותר, אלו שאנחנו אוכלים במקדונלדס ו-KFC. 



כל הפרק הזה היווה תשתית לטוויסט הסופי, המבוסס על הטענה הישנה והמעט חבוטה שהזעזוע של החברה המערבית מציד דולפינים ולוויתנים הוא צבוע ומגוחך: הם טובחים בע"ח עם סנפירים ואנחנו טובחים בע"ח עם כנפיים וטלפיים. האימה שאוחזת בנו בכל פעם שעולה נושא הברוטאליות היפנית נגד יצורי הים התמימים היא עניין של ראיית עולם אתנוצנטרית מכיוון מערב. כמו שאמר אבא של סטן בסוף הפרק, רגע אחרי שהיפנים עברו לבתר תרנגולות ופרות:

"Good job Stan. Now they're normal like us"

האופן בו הצליחו היוצרים לקחת נושא נושן ובנאלי ולהציגו בצורה עוקצנית ואירונית תוך שימוש במשפט בודד בן שמונה מילים הוא מבריק וראוי להערכה.



האתנחתא הקומית של הפרק - קרטמן שר את 'פאפאראצי' 'פוקר פייס' של ליידי גאגא - הוא מהשיאים הווקאלים של הסדרה לעונותיה. זו היתה ה'התפזרות' היחידה של הפרק, שהיה ממוקד מטרה לכל אורכו, ללא הסתעפויות משנה מיותרות. העונה ה-13 נגמרת אוטוטו והסדרה עדיין רעננה, מצחיקה, צולפת וסאטירית כמו בפרק הראשון. רק שימשיכו כך.

ציון: 10.