ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 8/11/09

דם אמיתי והמפץ הגדול מסיימות עונה, וגם על לגדול בלי בושה, בית הבובות, מחלקת גנים ונוף, עובדה ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 08/11/2009


9. "לגדול בלי בושה", עונה 5, פרק 14. העונה הזו בסך הכל טובה מאד, לטעמי, והפרק הזה המשיך את המגמה הברוכה. אמנם שתי עלילות המשנה היו חלשות יותר וחסרות פואנטה, במיוחד הקטע של קארל שגורם לקארן "ללמד" אותו על סקס שלא היה מצחיק או מעניין במיוחד, אך גם הסיפור של מוניקה שמטריפה את פרנק (מה חדש פה?). שתי העלילות הראשיות, לעומת זאת, היו מצוינות. אז נכון שהעלילה של מימי והניסיון לשלוט בהתקפי הכעס שלה הייתה קצת צפויה, והיה די ברור שהמשפחה "תביים" משהו שיגרום לה לחזור לעצמה, אבל הכל היה עשוי היטב והעובדה שדווקא פציעה של אותו מיקי שהיא עצמה פגעה בו היא שהעירה אותה לחיים שוב אמרה משהו על הדמות שלה. הקטע שבו מיקי (אחת הדמויות האהובות עליי בסדרה) הרביץ לעצמו היה קורע (וכשפאדי אמר לו ש"גם פנס בעין היה מספיק" כבר חנק אותי מצחוק). העלילה של מנדי שנדלקת על טום השוטר החמוד הייתה מעניינת, ולמרות שניחשתי את ה"טוויסט הגדול" (לאורך כל הפרק שמתי לב שדבי מתלבשת יפה ומסמסת בלי הפסקה והיה לי ברור שיש לה מישהו, וכשטום אמר שיש מישהי אחרת כבר היה קל לנחש), הוא עדיין היה מפתיע משהו בשל פערי הגילאים בין השניים. זה בהחלט הולך להיות סיפור מעניין, ויש לי הרגשה שהעסק יסתבך ממש בסיום העונה, וזה בטח לא ייגמר טוב... (איתן גשם)

8. "האוס", עונה 5, פרק 9. לאורך השנים בהן אנחנו מכירים את "האוס", הסדרה והדמות, מנסים יוצריהן
לדחוף קדימה עוד ועוד את הגבולות, לראות האם ההזדהות שלנו כצופים עם האוס היא מוחלטת, או האם גם לנו יש קווים אדומים שאנחנו לא מוכנים שהאוס יחצה. והנה שוב הגענו לנקודה הזאת בעונה, שבה יש פרק שמנסה להרחיק את הגבולות אפילו יותר. לביקורת המלאה

7.5.  מחלקת הפרומו של "יס" כבר חטפה כאן על הראש על הפרומו המאכזב ל"בית הבובות", אבל כשמגיע קרדיט אז הם בהחלט יקבלו אותו - הפרומו החדש לעונה הקרובה של "דקסטר" (שטרם צפיתי בה) מצוין וממש עושה חשק לצפות בה. אז הנה - שאפו לכם. חבל רק שבמסגרת הקידום המאסיבי - המוצדק, יש לומר - של הסדרה, ב"יס" עושים גם דברים מעצבנים (על כך - בהמשך). (איתן גשם)

7. "מחלקת גנים ונוף", עונה 1, פרק 2. הפרק הזה היה מעט מגובש ומצחיק יותר מפרק הפיילוט, אם כי הסדרה עדיין רחוקה מלהיות מבריקה. אמנם בפרק הזה נתנו קצת יותר במה גם לדמויות המשנה, אבל עדיין הדגש היה יותר מדי על לסלי, ולא למדנו על האחרים מספיק. בנוסף, העלילה הייתה מרוכזת מדי בסיפור אחד, ודומה שכדאי לסדרה לפעול במתכונת של סיפורים מקבילים בהמשך, אחרת העסק ישעמם במהרה. שמתי לב שהכותבים ניסו ממש בכוח לבדל את לסלי ממייקל סקוט, ובפרק הזה הציגו את הצד השאפתני והאנושי שבה (לקח לא מעט זמן עד שראינו את הצד האנושי של מייקל ב"המשרד"). כל הסיפור של ה"ישיבה" שהתחרבשה לחלוטין היה משעשע למדי והקטע עם אמה של לסלי הוסיף קצת נופך אנושי ומחמם לב, גם אם היה מעט קלישאתי. (איתן גשם)



6. "המפץ הגדול", עונה 2, פרק 23 (סוף העונה). האמת? פרק קצת מאכזב. לאורך הפרק הייתה תחושה שמשהו מעניין יקרה בגזרת לאונרד ופני, אבל הסוף היה כל כך אנטי-קליימטי שהרוח קצת יצאה מהמפרשים. חבל, כי היו לא מעט רגעים משעשעים בפרק (למשל הדרך שבה פני מגיבה לדפיקה של שלדון על דלתה והתגובות ההדדיות לאחר מכן, כל השיחה שבה לאונרד מנסה לשאול בעצתו של שלדון על ההתנהגות של פני ועוד), והקטע עם החיבוק הארוך מאד של פני בהחלט היה מעניין, אבל הסצינה שבה פני מסתירה את העובדה שהיא תתגעגע ללאונרד הייתה די צפויה ומשעממת. נקווה שהכותבים יבינו שצריך לתת צ'אנס לזוגיות הזאת ולא למרוח את הסיפור הזה יותר מדי. (איתן גשם)

5. "בית הבובות", עונה 1, פרק 3. כנראה שג'וס ווידון פשוט פחות בנוי לכתוב פרקים העומדים בפני עצמם. זה לא שלפרק לא היה פוטנציאל או שההיגיון שמאחורי העלילה המרכזית לא היה ברור, אבל הפרק המחיש את הבעיה המרכזית של הסדרה - הקושי להתחבר לדמות שמדי שבוע יש לה זהות חדשה ומשימה חדשה. גם בפרק הזה דמויות המשנה לא היו קיימות מספיק, והסיפור של אקו לא היה מעניין מספיק בכדי "להחזיק" את הפרק על כתפיו. העובדה שאפילו הדמות ש"נתפרה" לאקו לא ידעה בעצמה שהיא בעצם שומרת ראש לא רק שלא הוסיפה עניין לפרק, היא גם פגעה בכל אפשרות להזדהות עם הדמות. הדרך שבה נפתרה העלילה הזו לא הייתה מעניינת במיוחד, והייתה גם די צפויה. עדיין, היו בפרק מספר רגעים מוצלחים, כמו יכולת השירה המפתיעה של אקו (סחתיין, אלייזה דושקו!), בלארד מכסח את הצורה לאנשים שתקפו אותו, והכי מעניין - הגילוי על כך שה"מאפיונר הרוסי" הוא לא אחר מאשר ה"בובה" ויקטור, שהיה הדבר הטוב ביותר שקרה לפרק הזה. (איתן גשם)



4.  "אנשי המסיבות", עונה 1, פרק 5. אני מתקשה להבין כיצד ייתכן שהאנשים שעומדים מאחורי "ורוניקה מארס" ופול ראד המצחיק בד"כ יצרו סדרה כל כך חלשה. במשך פרק שלם לא זכור לי שצחקתי אפילו פעם אחת, רוב חלקי העלילה היו צפויים ושחוקים והקטעים שקשורים בדמות של רון היו פשוט מביכים. הדבר המעניין היחיד היה הכימיה בין אדם סקוט לבין ליזי קפלן, ובפרק הזה הם דווקא היו פחות מעניינים. אכזבה גדולה. (איתן גשם)

3. "דם אמיתי", עונה 2, פרק 12 (סוף עונה). איזו אכזבה. מעונה שהתחילה טוב כל כך, הלכה והשתפרה מרגע לרגע והגיע לשיא
קריאטיבי, הגיעה דווקא בפרקים האחרונים של העונה ירידה תלולה ברמה. כמה חבל. לביקורת המלאה

2. יצא לי להיתקל השבוע במהלך זפזופ בתכנית "עובדה". אילנה דיין הציגה סיפור שקשור במעודדות כדורסל ודקלמה טקסט שנשמע כמו ביקורת על ארגוני הספורט שבאופן בוטה משתמשים במעודדות כחפץ כדי לשמח את הקהל הגברי ביציע. מלים כדורבנות, אילנה! שכחתי משהו? אה, כן. את הקטע הזה ליוותה כתבה שכל כולה התמקדות בגופן החטוב של אותן מעודדות, תוך שימוש ציני בגופן לצורך משיכת הקהל הגברי לתכנית. כמובן שהתכנית מצאה לנכון "להסביר" למה היה חשוב כל כך להכין את הכתבה - שהרי אין באמת סיבה לתחקירים נוקבים לאור מצבה הנהדר של הדמוקרטיה נטולת השחיתויות והקומבינות שלנו, אז מצאו תירוץ: יש שם מעודדת אחת שמגיעה מעיירת פיתוח בדרום ואפילו גרה בתנאים לא מי יודע מה (!). לפיכך, אותה מעודדת זכתה למעט יותר זמן מסך מהאחרות כדי להסוות את המטרה האמיתית של הכתבה - להראות קצת "בשר". אתם יודעים מה? אולי אפשר עוד איכשהו לחיות עם העובדה ש"עובדה" נוהגת כך (למרבה הצער, היא לא שונה מהשאר בכך), אבל מה שמכעיס ומקומם כל כך זו הצביעות הזאת. פשוט מגעיל. (איתן גשם)

1.  ב"יס" החליטו לקדם את "דקסטר" באגרסיביות, וזה נהדר. אלא שבדיוק כמו בימים שבהם החליטו שם לקדם את "דם אמיתי" בכוח, גם הרוצח הסדרתי הכי אהוב בטלוויזיה מצא את עצמו "נכנס" לחלק מהמסך באמצע תכניות אחרות, באופן מרתיח במיוחד. למה? למה? למה, "יס"? אני באמת מחבב את הסדרה הזו ובא לי לצפות בה (והפרומו שלכם בהחלט תרם לכך). למה אתם מתעקשים בכוח להוציא לי את החשק לכך? (איתן גשם)


בשולי הממיר

* בהאוס הופיע בתפקיד החולה זליקו איבנק, שמוכר בתור המושל דאבלין מ"אוז", "חוק וסדר", "
Damages", "רצח מאדום לשחור" ו"גיבורים".



* "בניחוש חוקר" אירחה השבוע את ג'סטין בייטמן (מלורי מ"קשרי משפחה", וגם אחות של ג'ייסון בייטמן ב"מציאות". אהמ, כלומר, במציאות).


תגובות (42)