ארכיון המסך המפוצל > 2009

הממיר 29/11/09

מד מן, בית הבובות, סקראבס, דקסטר, ועוד.

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 29/11/2009

10. "מד מן", עונה 3, פרק 2. עוד פרק מרהיב של יצירת המופת הזו. מאד אהבתי את הדרך שבה הפרק הציג את התימה המרכזית שלו – שינוי והרתיעה של אנשים ממנו – החל מדון ובטי שמנסים להתרגל להחמרה במצבו של ג'ין, אביה של בטי, ומוצאים את עצמם מכניסים אותו הביתה, דרך פגי שלא מצליחה להשפיע על החשיבה הפרסומית בפניה לקהל הנשי (וסופגת עלבון מדון שאומר לה שהיא לא "אמנית" אלא "פותרת בעיות") אבל מוצאת עצמה משנה דרמטית את הגישה שלה למין הגברי כשהיא שוכבת עם תלמיד קולג' אקראי, דרך רוג'ר סטרלינג שלא מצליח להבין למה היחס של הסובבים אותו אליו השתנה בעקבות עזיבת אשתו והחיבור עם ג'יין הצעירה וכלה במשקיעים הבריטיים שלא ממש רוצים להתאים את עצמם לחשיבה האמריקאית ומתקשים להבין את הכדאיות הכלכלית לטווח הארוך של סיפור תחנת הרכבת בניו יורק. אבל כמו שדון אומר בשלב כלשהו בפרק - השינוי הוא בלתי נמנע ומי שמדחיק אותו סופו שיישאר תקוע במסגרות שהוא רגיל אליהן. חוץ מזה, מצאה חן בעיני הסצינה המקסימה שבה פגי שרה מול המראה (אליזבת' מוס פשוט שובה לב), ובמיוחד אהבתי את הרמז הויזואלי לגבי העתיד עם הקלוז אפ על ההזמנה לחתונת בתו של רוג'ר (שתתקיים – כמה אירוני – יום אחד לאחר ההתנקשות בנשיא קנדי). מה עוד נשאר לומר? פשוט נפלא. (איתן גשם)



10. "בית הבובות", עונה 1, פרק 6. כל מה שאני אוהב בכתיבה של ווידון בא לידי ביטוי בפרק הזה: שילוב מושלם בין מתח לדרמה, לקומדיה, עם טוויסטים מוצלחים שבאמת מצליחים להפתיע אפילו את מעריציו הותיקים ובעיקר, הרבה יותר היגיון והבנה למניעים של הדמויות, והשילוב של קטעי ה"אדם ברחוב" יצר פרק מעולה במיוחד, שבעיקר גרם לי לתהות "למה זה לא היה פרק הפתיחה?" לביקורת המלאה

9. "סקראבס", עונה 8, פרק 13. הפרק הזה יכול היה להיות מוקש רציני מבחינת הסדרה. אחרי הכל, רק שתיים מבין הדמויות הקבועות שלה הופיעו בו: אליוט וטרק. אבל ה"חולשה" של הפרק הפכה ליתרון שלו - כך ניתן היה להתמקד קצת במתמחים החדשים ולתת להם להביע את עצמם, ולא פחות חשוב מכך, הפרק עזר לחדד את הבדלי הגישות בין טרק לאליוט בנוגע לעבודה שלהם. אמת, רוב המתמחים לא התגלו בינתיים כמעניינים במיוחד, אך העלילות שלהם בפרק הזה היו מוצלחות ומשעשעות, כמו העלילה של החולה שצריכה לשחרר גזים והתוצאה הסופית שלה ועוד יותר ממנה זו עם החולה שבטוח שכולם מתחזים שהייתה ממש מעולה. העלילה השלישית הייתה מעט פחות טובה, אבל כמו תמיד דניס גנבה לגמרי את ההצגה. שיא הפרק היה, מבחינתי, הקטע עם טרק ואליוט בסיום שהיה עשוי בצורה ממש מעולה. לאורך כל הפרק (ולמעשה, הסדרה כולה) ניתנו לנו רמזים קטנים לגבי הגילוי המרתק שהגיע בדקה האחרונה – טרק באמת אוהב את העבודה שלו (וטוב שבחרו בדמות שלו כזו שתיתן ניגוד מושלם לדמות של אליוט), אבל אליוט ממש לא נהנית בעבודה והיא לא בהכרח רואה את עצמה ממשיכה במקצוע בשנים הבאות. בהחלט רגע יפהפה שנתן לנו מבט מעניין ורציני על הדמות הזאת שבד"כ הוצגה כקריקטורה, וזו בדיוק הסיבה המרכזית מדוע אני אוהב כל כך את הסדרה הזו. (איתן גשם)

8. "דקסטר", עונה 4, פרק 2. האמת היא שדי פחדתי מהעונה הזו. כל הקטע של התינוק החדש והניסיון של דקסטר להספיק לתמרן בין חיי המשפחה, העבודה וה"תחביב" שלו נשמע לי בעייתי קצת, אבל בינתיים אני די נהנה מהעסק. מצאה חן בעיני העובדה שהפרק התמקד בכך שדקסטר לא זכר היכן החביא את הגופה, שיצרה מתח לכל אורכו ובסה"כ העניין הזה השתלב יפה בין העלילות. גם חזרתו של לאנדי בהחלט הוסיפה הרבה צבע לסדרה (הנוכחות של קית' קאראדין בהחלט חיובית), כמו גם נוכחותו הקריפית של ג'ון לית'גו (אני לא מצליח לחשוב על שחקן שהפרצוף שלו משדר "רוצח סדרתי" יותר מהשחקן הזה) ויש לי הרגשה שהדמות של קווין תהיה חשובה בעונה הזו (נדמה לי שהפרק הזה רמז לנו שהוא הולך להיכנס למסלול התנגשות מעניין עם דקסטר). לא הכל פרחים ושושנים: ה"רומן" של אנג'ל ומריה מרגיש ממש מאולץ, כזה שנועד לתת לדמויות משהו לעשות, וגם לא ממש מעניין. ההתלהבות של דב תמיד חמודה אבל הקטע שהיא התנפלה על אנטון בנשיקות היה קצת דבילי, לטעמי, וריטה עדיין די מעיקה. אבל בסה"כ בינתיים אני די מרוצה מהעונה הזו, ומחכה בכליון עיניים לפרק הבא. (איתן גשם)


Benny?

6. "אנשי המסיבות", עונה 1, פרק 8. עד עכשיו ממש התאכזבתי מהסדרה הזו, באופן די מדהים, כי אני ממש מסמפט כמעט את כל השחקנים שם (במיוחד את קן מרינו, ליזי קפלן, ראיין הנסן וג'יין לינץ'), שלא לדבר על היוצרים והכותבים (רוב תומאס וחבריו ל"ורוניקה מארס" ופול ראד המקסים), אבל עד עכשיו לא ממש התחברתי לסדרה. הפרק הזה הצביע על מגמת שיפור. עדיין, היו הרבה רגעים שהיו אמורים להיות מצחיקים שממש לא עבדו לי (במיוחד בכל מה שקשור לדמות של רון, שהיא פשוט איומה), וגם השטיקים של הנרי וקייסי היו קצת צפויים לאורך רוב הפרק, אבל הפעם היו לא מעט רגעים מצחיקים באמת, ואת עיקר הקרדיט צריך לתת לסטיבן וובר שנתן הופעה וירטואוזית ופשוט קרע אותי מצחוק. איזה יופי של שחקן! במיוחד אהבתי את הקטעים שבהם הוא זיהה את כל ה"סלבס" שלנו מהטלוויזיה, את הסיפור שהוא כתב והדרך שבה הוא הציק לרומן אתו ואת הגילוי בסיום הפרק על כך שרומן "פספס" את השמן עם המשקפיים הנשיות. זה עדיין לא היה ממש מבריק, אבל אולי אתן לסדרה הזו עוד צ'אנס, ולו בזכות כל האנשים המוכשרים שמעורבים בהפקתה וביצועה. (איתן גשם)


בשולי הממיר

* ב"המנטליסט" הופיע אריק סטונסטריט (קמרון מ"
Modern Family" שהתחילה לא מזמן בארה"ב).

* ב"חוק וסדר: כוונה פלילית" בפרק מיום שני התארחו ברוק שילדס, וג'ואל גרטצ' (טום בולדווין מ"4400").

* ב"בטי" התארחה ניקי בלונסקי (טרייסי מהסרט "היירספריי" המחודש והמגניב ביותר מ-2007).

* ב"להעלות את הרף" התארחו פרסי דאגס ה-3 (וואלאס מ"ורוניקה מארס"), וילסון קרוז (ריקי מ"אלה הם חיי") וברי גראנט (דפני מ"גיבורים".

* ב"חוק וסדר", כרגיל, הופיעו כמה פרצופים מוכרים: הנאשמת היתה ינואר ג'ונס - בעוד תפקיד נפלא - הלוא היא בטי מ"מד מן". הסנגור שנרצח היה ג'ים טרו-פרוסט, הבלש פריזבלסקי מ"הסמויה" בתפקיד קצרצר. (טיימר)


משפטי השבוע
פינה חדשה: משפטי השבוע שלכם מהטלוויזיה.

 "היא בכלל לא דיירת. היא אפרוח. צהוב. מעצבן. אפרוח. הנה, היא לא דיירת".
(מעיין חודדה מסבירה לאח הגדול למה לא עברה על חוקי המשחק כשתקפה את אלין)
(שגיש)

תגובות (25)