ארכיון המסך המפוצל > 2010

הדמויות הנשיות של העשור

20 הדמויות הנשיות הגדולות של העשור בטלוויזיה האמריקאית ע\"פ איתן גשם

מאת: איתן גשם
פורסם בתאריך: 02/01/2010


העשור האחרון המשיך מגמה חיובית שהחלה בעשור הקודם (הרבה בזכות "באפי", אך גם בזכות סדרות נוספות). במקום דמויות נשיות פאסיביות וסטריאוטיפיות (עקרות בית, טיפשות, היסטריות, ביצ'יות, לחוצות-חתונה, נוירוטיות וכו') התחלנו לקבל יותר ויותר דמויות נשיות דומיננטיות, אסרטיביות, מעניינות, מורכבות, קרייריסטיות, כוחניות, דעתניות, בועטות בישבנים ושאר תכונות חיוביות. מבט ברשימת הנשים הנבחרות של העשור מעלה רשימה מכובדת מאד של דמויות ראויות והדמות שנבחרה למקום הראשון היא, לטעמי, הדמות הנשית השלמה ביותר שראיתי בטלוויזיה בשנים האחרונות.

אגב, מעניין לראות שברשימה יש גם דמויות עם מאפיינים שליליים ברורים, באופן שמזכיר קצת כמה מהדמווית ברשימה הגברית המקבילה (פטי יוז, למשל, שנראה שדמותה הושפעה לא מעט מדמויותיהם של האוס וטוני סופרנו).

מאפיין בולט נוסף ברשימה הוא בשחקניות שמגלמות אותן. כמעט כל השחקניות ברשימה הזו הן גדולות מהחיים, ויש להן חלק עצום בהפיכת הדמויות שאותן הן מגלמות לבלתי נשכחות. אני מקווה שהיכולות שהן מפגינות ישכנעו יותר ויותר מפיקים לתת לדמויות נשיות תפקידים ראשיים רבים יותר, ושבעוד עשר שנים כשנרצה להרכיב את הרשימה הזו המשימה תהיה קשה פי עשרים.


אז הנה 20 הדמויות הנשיות הגדולות של העשור בטלוויזיה האמריקאית:

20. דברה מורגן, "דקסטר" - למרות שהיא יכולה להיות לפעמים קצת מעצבנת, בסה"כ קשה שלא להתאהב בדב. יש משהו באנרגיות החיוביות שלה, בתשוקה שלה להצליח בעבודה, בנחישות שלה להמשיך למרות כל המכות שספגה בחייה, וקצת קשה שלא לסמפט אותה ולו בשל כך שהיא באמת אוהבת את אחיה כבן המשפחה היחיד שיש לה בעולם, מבלי שיהיה לה מושג מה הוא מסתיר מתחת לחזות האוהבת שלו.

19. שרה ווקר, "צ'אק" - אם חשבנו תחילה ששרה ווקר תהיה דמות סטריאוטיפית נשית קלאסית – יפהפיה מדהימה שכל תפקידה הוא להיות שם ברקע, עד מהרה התברר שהטעות כולה שלנו. שרה התגלתה עד מהרה כהרבה יותר מזה – דמות אמיתית, עם רצונות ושאיפות, אמיצה ונועזת להפליא, אחת שלא מפחדת ללכת עם האמת שלה ומגלה חולשה מפתיעה דווקא לבחור הנחמד. איבון סטרחובסקי הייתה אחת התגליות הגדולות של העשור, ויצקה הרבה תוכן לדמות הזאת.

18. אליזבת למון, "רוק 30" - כותבת מוכשרת, אשת קריירה מצליחה, אסרטיבית, מנהיגה, משקיענית, נחמדה אבל גם מטורללת לא קטנה, חסרת עכבות, שלומיאלית ויהירה. ליז למון היא דוגמא קלאסית לדמות נשית שונה לחלוטין מהסוג ה"קלאסי" – לטוב ולרע. אבל בעיקר לטוב. טינה פיי עשתה את השיפור הכי מדהים שראיתי אצל שחקנית מימיי. אם המשחק שלה בפרקים הראשונים עוד היה לוקה בחסר, היא הפכה במהירות מסחררת לא רק לשחקנית ראויה, אלא לשחקנית מוצלחת ממש. מה עוד אפשר לומר על האשה המדהימה הזו חוץ מ"אלילה"? 



17. ג'ולייט ברק, "אבודים" - איך יודעים שדמות מסוימת היא מוצלחת? כשהיא נכנסת לסדרה באמצעה, מפיחה בה רוח חיים, ובתוך דקות נדמה שהיא הייתה שם כל הזמן הזה. זאת הייתה בדיוק ההרגשה שלי כלפי ג'ולייט, כשהיא נכנסה בסערה לסדרה. מה שאני אוהב במיוחד אצלה זו הניגודיות בין רגעי ה-
Badass שהיא מפגינה בזמן האקשן וקור הרוח המרשים שלה ברגעי צרה, לבין הרוך והעדינות שלה ברגעים אחרים. למשל, כשהיא מיילדת. אליזבת' מיטשל הוכיחה את עצמה כשחקנית פשוט מצוינת, וממשיכה לעשות חיל גם בסדרות אחרות.

16. אינארה סרה, "פיירפליי" - לא בכל יום מוצאים ברשימת הדמויות המרשימות דמות שעוסקת במקצוע העתיק ביותר בעולם.  אבל בעולם של ג'וס ווידון, ה"זונה", בעצם, שייכת למעמד הגבוה. אלא שאינארה לא מסתפקת במעמד שלה, ולאורך הסדרה היא מתגלה כאישה בעלת חכמת חיים, דעתנית, פקחית, בעלת תושיה, ושאפילו יודעת מדי פעם לצאת לקרב חרבות ולתפקד בו היטב. מה הפלא שמל ריינולדס נפל שדוד בקסמיה? מורינה באקארין החליפה את הדוגמנית רבקה גייהארט ברגע האחרון, ושבתה את הצופים בקלילות לא רק בזכות המראה המיוחד שלה, אלא בעיקר בזכות יכולת משחק מצוינת.

15.רובין שרבצקי, "איך פגשתי את אמא" - בעת שצפיתי בפרקים הראשונים של הסדרה הייתי בטוח שרובין תהפוך לדמות סתמית בסגנון "האשה שאתו". לשמחתי הרבה התבדיתי בגדול לגביה. ככל שהסדרה התקדמה היא הפכה לדמות אהובה עליי, בעיקר בזכות האפיון המצוין של הדמות (לא אוהבת זוגיות, אוהבת ספורט, מצחיקה, שנונה, רגישה ואוהבת) ובזכות הפורטרט הנהדר של קובי סמולדרס. אחלה דמות.

14. ד"ר ליסה קאדי, "האוס" - רק בשל העובדה שהיא מצליחה לסבול אחד כמו ד"ר האוס במשך כל כך הרבה שנים מגיע לה להיות ברשימה הזאת... וברצינות, ד"ר קאדי היא יותר מסתם "שוליה" של האוס. היא מנהלת מוכשרת, פקחית, בעלת חכמת חיים והבנה מצוינת מתי ללחוץ ומתי להרפות. מעבר לכך, היא אכפתית, דואגת, סמכותית ואפילו מצטיינת במשחקי הכוח והמוח שהאוס אוהב כל כך. ליסה אדלסטיין היא בפירוש אחת השחקניות הטובות והמוכשרות ביותר על המסך הקטן.

13. קפטן קארה 'סטארבק' תרייס, "בטלסטאר גלקטיקה" - מאד אהבתי את ההחלטה של יוצרי הסדרה להפוך את הדמות של סטארבק (שבמקור הייתה גברית) לנשית, אבל לאפיין אותה בתכונות שבד"כ היו מאופיינות בטלוויזיה כגבריות: מוכשרת להפליא, קשוחה, אלימה, שחצנית, כריזמטית בטירוף, נועזת והרפתקנית, ואולם באותה מידה מראה שוב ושוב שעם כל התכונות האלה היא גם מאד אנושית, רגישה, פגיעה ועדינה בפנים. קייטי סאקהוף היא מסוג השחקניות שפשוט מציתה את המסך בכל שניה שהיא נוכחת בפריים.

12. ג'ואן הולוויי, "מד מן" - כשהסדרה החלה את שידורה נראה היה שג'ואן הוצבה בתפקיד הנשי הצפוי – המזכירה הסקסית שמהלכת במשרד בבגדים צמודים ומענטזת להנאתם של הגברים במשרד. אבל האשליה הזאת התנפצה מהר מאד לרסיסים, ואז התברר מי באמת האדם החשוב ביותר ב"סטרלינג קופר". לא סטרלינג, לא קופר ואפילו לא דרייפר. ג'ואן היא זו שמנהלת את העניינים, יודעת בדיוק איך המערכות עובדות, על אילו כפתורים ללחוץ ומתי ואיך לתפעל את המשרד בכל המובנים. למעשה, במהלך הסדרה אנו מגלים שהיא יודעת גם לעשות את העבודה של הפרסומאים עצמם לא פחות טוב מהם, אבל למרבה הצער הבוסים שלה לא יודעים לזהות את הפוטנציאל האדיר הטמון בה, ונוח להם להשאיר אותה בתפקידה. גם בחיי הנישואין מתבררת לנו האירוניה כשג'ואן לומדת על בשרה שלמרות שהתחתנה עם רופא, היא האדם המוכשר והמצליח באמת בבית. כריסטינה הנדריקס הוכיחה שהיא הרבה יותר מסתם סמל סקס, והפיחה הרבה נשמה בדמות, שעל כל כישוריה ומעלותיה איכשהו מצליחה להיוותר כל כך אומללה.



11. פאם ביזלי, "המשרד" - בתוך כל הטירוף שמסביב, עם הבוס הכי דפוק בעולם ועבודה לא משהו, פאם התגלתה לא רק כקול שפוי חשוב אלא גם כאדם שמתפתח ומקדם את עצמו. אם בתחילה היא הסתפקה בעבודת המזכירות וניסתה לא להתבלט יותר מדי, עם הזמן החלה לנסות ולחפש את עצמה, עשתה דברים שהיא אוהבת בשעות הפנאי (עיצוב), ניסתה ללכת עם החלום, וגם בתחום הרומנטי עשתה את הדבר הנכון – זרקה את רוי האידיוט ולא פחדה ללכת על זוגיות עם ג'ים. לאורך הסדרה פאם התגלתה כאדם האמיץ והמפוכח ביותר מבין כל הדמויות במשרד. ג'נה פישר הראתה שהיא קומיקאית מצוינת ומוכשרת, והוסיפה הרבה מימדים לדמות הזאת.

10. כרמלה סופרנו, "הסופרנוס" - מלבד פאטי יוז (דמות מס' 8), כרמלה היא הדמות הכי אמביוולנטית ברשימה זו. מצד אחד, מדובר באשה דעתנית ואסרטיבית שלא מהססת להתעמת עם בעלה, לא מראה יראה מיוחדת כלפיו ואפילו לא מפחדת לזרוק אותו מהבית כשצריך. מנגד, כרמלה היא חמדנית, מתחסדת, פלרטטנית ואוהבת את החיים הטובים. קשה שלא לסמפט אותה בשל כך שהיא מחפשת בכל מאודה ריגושים בחיים המשעממים שלה, אבל גם קשה שלא לבוז לה על כך שהיא בחרה בחיים האלה, ולמרות שהיא יכולה לברוח מהם, קשה לה לעמוד בפני היהלומים והמתנות שטוני מרעיף עליה. בהחלט דמות מורכבת להפליא, כמו כל דמות בסדרה הזו. אידי פאלקו ראויה לכל שבח בעולם על הופעתה המרהיבה בתפקיד זה.

9. סי ג'יי קרייג, "הבית הלבן" - כל הדמויות בסדרה הזו הוצגו באור חיובי ואוהד, אבל הדמות שהכי קל לסמפט היא זו של סי ג'יי. למה, בעצם? האם זה מפני שהיא מבריקה כל כך בתפקיד שלה? האם זו המיומנות הנדירה שלה לשמור על קשרים מצוינים עם העיתונאים ובה בעת לשמור על האינטרסים של הבוסים שלה? האם זו הנאמנות המוחלטת לנשיא ולמדינה? או שמא ההשקעה הבלתי פוסקת בקריירה שלה? ואולי אלה הדאגה והמסירות לחברים ולקרובים לה? ואולי, בעצם, השילוב של כל התכונות האלה, יחד עם אינספור תכונות נהדרות אחרות הופך אותה לדמות אהודה כל כך. אה, כן, וכמעט שכחתי – גם העובדה שמגלמת אותה אחת השחקניות הכי מהדימות ביקום, כמו אליסון ג'אני, בהחלט לא הפריעה, מן הסתם.



8.פטרישיה יוז, "
Damages" - קשה למצוא דמות פחות סימפטית ממנה ברשימה הזאת. אשה קשה, נבזית, חסרת כל מעצורים, אופורטוניסטית ונצלנית. אז למה היא ברשימה הזו, למען השם? כי מתחת למעטה הקשוח מתגלית לפעמים פאטי יוז האמיתית – שמגלה הזדהות מוחלטת עם הקרובים לה, דואגת, אכפתית ומתחשבת, שיוצאת רק נגד האנשים ה"רעים" באמת ותורמת את כישוריה הדורסניים לטובת החברה. ומה אני יכול לומר על גלן קלוז שלא נאמר עליה? כריזמטית, מבריקה ומוכשרת עד כאב, אולי השחקנית הטובה ביותר שיש.

7. הנשיאה לורה רוזלין, "בטלסטאר גלקטיקה" - דמו בנפשכם מצב שבו שרת החינוך מתמנה בן לילה לראש הממשלה, ובתוך זמן קצר הופכת מברירת מחדל מדאיגה למנהיגה אמיתית, רבת תושיה, עמידה בלחצים, פקחית, אצילית וכוחנית ששמה ללעג את קודמיה בתפקיד ממין זכר ויכולה ללמד אותם שיעור או שניים בפוליטיקה ובמדיניות. מה שהרשים אותי במיוחד בדמות של רוזין היה קור הרוח שלה והיכולת שלה לקבל הכרעות קשות ולנצל בלי בושה את הכוח שלה, למרות שהיא עצמה הצטיירה כליברלית בנשמתה. על יכולות המשחק המרשימות של מארי מקדונל באמת אין צורך להכביר במלים, אבל התרשמתי במיוחד מהעובדה שככל שהסדרה הלכה והתקדמה המשחק שלה רק השתפר מרגע לרגע, למרות שכבר מהרגע הראשון הוא היה מרהיב ביופיו ובעצמתו.

6. לורליי גילמור, "בנות גילמור" - האשה שמדברת הכי מהר על כדור הארץ ניחנה גם במספר תכונות מרשימות נוספות כמו שנינות, יצירתיות, חריצות והשקעה, נאמנות, חכמת חיים ויכולת מרשימה לשלב בין קלילות ושטותניקיות לבין רצינות כשצריך. אז נכון, היא יכולה קצת לעצבן לפעמים עם השטיקים שלה או להתחרפן בלי שום סיבה או להיות פרנואידית מדי בכל מה שנוגע להורים שלה, אבל כשמסתכלים על התמונה המלאה מקבלים אשה בוגרת, שלמה עם עצמה, שהשלימה עם עברה ועם משפחתה, והכי חשוב – מגדלת בת לתפארת באופן מלא השראה ומעורר קנאה. לורן גרהאם לקחה את התפקיד הלא פשוט בכלל הזה וגרמה לו להראות כמו משחק ילדים. הבחורה מוכשרת בטירוף, והעובדה שלא זכתה למועמדות ל"אמי" היא כתם על בוחרי הפרס.

5. ורוניקה מארס, "ורוניקה מארס" - הדמות היחידה ברשימה הזאת שהסדרה שבה היא מככבת נקראת על שמה, ובצדק רב. מדובר באחת הדמויות היותר מרשימות שראינו בעשור האחרון – נערה שמתנהגת כמו מבוגרת במרבית הזמן (אך לפעמים מזכירה לנו שהיא עדיין נערה), פקחית בצורה יוצאת דופן, ערמומית, ידענית, חסרת פחד ועכבות, מיומנת עד אימה בתפעול טכנולוגיות ואנשים לצרכיה, ובה בעת מתוקה, רגישה ובעלת מודעות חברתית עמוקה. ורוניקה לא הייתה מושלמת, כמובן. היא הייתה לעתים רבות נלהבת מדי, אמוציונאלית מדי, חסרת אחריות ופזיזה, אבל תמיד המניעים שלה היו טהורים, והרגעים היפים של הסדרה היו בפרקים שבהם הייתה קשורה רגשית לתעלומה, ולא בכדי. אשר לשחקנית שגילמה אותה – נראה לי שאפשר להגדיר את קריסטן בל בתואר "התגלית של העשור" – לא זו בלבד שהיא כבשה את המסך ואת לבבות הצופים עם הכישרון הבלתי מוגבל שלה, היא גם הצליחה למנף את הסדרה ולככב בסדרות ובסרטים נוספים, ולעשות חיל בכל מעשיה. קשה לי למצוא שחקנית שמתחשק לי כל כך לפרגן לה. הבחורה פשוט זהב טהור.

4. קרלה אספינוזה, "סקראבס" - בשקט בשקט הפכה קרלה אספינוזה להיות אחת הדמויות הנשיות המשפיעות והחשובות ביותר בטלוויזיה. נכון, לכאורה היא לא מתבלטת בסדרה שלה – היא לא מטורללת מדי ולא מצחיקה מדי, אבל כשמסתכלים על "הלב הקדוש" מגלים שהיא האדם הכי חשוב והכי מוערך שם. אחרי הכל, איזו עוד דמות שם זוכה לריספקט מוחלט מד"ר קוקס? מי היחידה שד"ר קלסו לא מעז להרים עליה את קולו? מיהו הגורם היחיד שאינו רופא שהרופאים מתייעצים אתו כאילו היא אחת משלהם? מיהי זו שאמרה לבן זוגה להמשיך לחלום שהיא תשב בבית ותגדל את הילדה וחזרה כמו גדולה לעשות את מה שהיא באמת אוהבת? מי באמת מנהלת את ההצגה? תוציאו כל אחת מהדמויות האחרות מ"הלב הקדוש" והן תחסרנה, אך המקום יישאר אותו דבר. קחו משם את קרלה, והמקום פשוט יקמול. ובאופן דומה לדמות שהיא מגלמת, גם ג'ודי רייס התגלתה כבעלת נוכחות שקטה אך בלתי ניתנת להכחשה, ואפילו גילתה יכולות שירה וריקוד מרשימים בפרק המיוזיקל. תותחית אמיתית.

3. מרגרט אולסן, "מד מן" - הרבה דמויות מסתובבות בסדרה הזו, וכולן הותירו אותי אמביוולנטי, במידה זו או אחרת. לעתים אני מסמפט אותן, לעתים בז להן, הכל לפי ההתנהגות שלהם בסיטואציות השונות. ישנה רק דמות אחת שאני מחבב באופן אבסולוטי, וזו פגי. אפילו כשהיא מתנהגת בקרירות עד כדי רשעות כלפי פיט לא הצלחתי למצוא את הכוחות לכעוס עליה. זוהי כנראה האשה המקסימה ביותר על המסך הקטן, אך אל תטעו בה, בפגי. היא לא כזו תמימה כמו שהיא נראית. בשקט בשקט היא הצליחה לטפס במעלה סולם המעמדות ב"סטרלינג קופר" ובזכות שילוב מרשים של מזל, תושיה וחיבור עם האדם הנכון היא הצליחה להפוך ממזכירה לאשת פרסום לכל דבר ועניין. והיא הרוויחה את התפקיד ביושר, תוך שהיא מפגינה עליונות ברורה על עמיתיה הגברים בכל הנוגע ליצירתיות, חריצות ובעיקר הבנה עמוקה של נפשו של הצרכן (ולא בכדי דון מצוות אותה אליו). הניגוד הזועק לשמיים בין ההתנהלות הילדותית והתמימה שלה (יחד עם בגדי ה"כפה-אדומה-באה-לפגוש-זאב") לבין החדות והמיומנות המדהימים שהיא מפגינה בעבודה הופך את הדמות הזו למעניינת במיוחד. ואליזבת' מוס, הו אליזבת מוס. איזו שחקנית נפלאה ושובת לב. ליהוק מושלם לתפקיד אדיר.



2. אמילי גילמור, "בנות גילמור" - אח, כמה שאני אוהב את הדמות הזאת. למעשה, לקח לי הרבה זמן לשכנע את עצמי שהדמות שבמקום הראשון ראויה לו יותר ממנה, ועד עכשיו אני כועס על עצמי שנכנעתי ללא קרב... אפשר לומר הרבה דברים נפלאים על אמילי, אבל נדמה לי שהדבר הכי נכון לומר עליה הוא שבפרקים בהם היא לא נמצאת (בשל עניינים חוזיים הדמות הופיעה רק בחלק מפרקיה של כל עונה) בד"כ העסק היה משעמם יותר. ובכל זאת, הנה עוד כמה מלים על אמילי: נוקשה, סנובית, אליטיסטית, מרוחקת, שתלטנית, תככנית, ערמומית ועקשנית, אבל באותה נשימה גם דואגת, אוהבת, אמהית, פקחית, צמאה לאהבה, להערכה ולעניין בחיים (הדי משעממים שלה). דמות מורכבת, מעניינת ורבת רבדים, ודוגמא מצוינת לשיפור העצום בכתיבת דמויות נשיות בעשור האחרון. ועכשיו כמה מלים על קלי בישופ – כל השחקניות ברשימה הזו קיבלו ממני מחמאות גורפות, אבל אף אחת מהן לא כבשה אותי כמו השחקנית המדהימה הזאת מלבד השחקנית שמגלמת את הדמות הזוכה – שחקנית פשוט מושלמת שכל רגע שהתבוננתי בה על המרקע היה עונג צרוף.                                                

1. תמרה טיילור, "אורות ליל שישי" - עד שפגשתי את תמי טיילור לא חלמתי שמישהי תוכל לחלוף על פניה של אמילי גילמור ולזכות בלבי כך, אבל המונח "הצלחה" לא ממש זר לתמי שלנו. מדובר בדמות הנשית החשובה ביותר כיום בטלוויזיה, לטעמי, ואב-הטיפוס, או יותר נכון לומר אם-הטיפוס לדרך הנכונה לכתיבת דמויות נשיות בטלוויזיה. אני כל כך אוהב אותה, שקשה לי לתאר במלים כמה. אני מעריץ את חכמת החיים שלה, את הנתינה הבלתי מוגבלת שלה לזולת, הנחישות, ההשקעה, התעוזה, הכבוד ההדדי הנדיר שהיא ובן זוגה מביעים האחד כלפי השניה, היכולת הנדירה שלא להירתע מעימות אך להתפשר מתי שצריך, הרוך והרגישות שהיא מראה כלפי הנערים והנערות שמצויים תחת חסותה, החום שהיא משדרת במבטה, ובעצם כמעט כל תכונה בה. גם כשהיא מגיבה בצורה דרמטית מדי לאירוע או חוצה גבול מסוים אני מתקשה לכעוס עליה, ויודע שהיא תמיד תמצא את האומץ והחכמה לחזור בה ולגרום לכולם להעריך אותה עוד יותר. פשוט דמות מושלמת. ועל מפגן המשחק המושלם של קוני בריטון אומר רק את המלים הבאות – השחקנית של העשור בתפקיד הנשי של העשור.


לרשימת עשרים הדמויות הגבריות של העשור
חזרה לספיישל סיכום העשור

תגובות (98)