המשרד, עונה 6, פרק 14

אחרי פגרה של מספר שבועות הדבר האחרון שצופים רוצים לקבל הוא פרק לקט, אבל זה מה שקיבלנו כאן, וזה די מרגיז.

הפרק הזה הזכיר לי את הפרקים בסדרות כמו "השיר שלנו" או "דני הוליווד", כשטמירה ירדני ואנשיה החליטו לתת קצת חופש לרוב הקאסט, ומה שקיבלנו היה פרק שלם שבו אחת הדמויות יושבת עם דמות חיצונית ומתחילה "לספר לה דברים" והכל במטרה לייצר תירוצים ל"תכנית קליפים" שנחשבת כמו פרק "רשמי" (ורק לפרוטוקול, למי שלא הבין – השוואה ל"השיר שלנו" היא לא מחמאה לסדרה כמו "המשרד").

אז נכון, פרק לקט הוא בד"כ "הנחתה" של הרשת מלמעלה עקב שיקולי תקציב, ולא "אשמת" התסריטאים. אבל מה שמרגיז בדברים האלו הוא היעדר ההתרעה מראש והתחושה שלי כצופה שפשוט מנסים "לעבוד עליי" ולמכור לי לוקש במסווה של פרק רגיל.



והאמת? די חבל, כי תחילת הפרק הייתה מבטיחה, עם ה"קומפיוטורון" והדברים שהוא אומר, הקטע הבלתי צפוי עם מסעדת "מול ים" שלנו (אני במקום מנהלי המסעדה שם מחר שלט ענק בסגנון: "הלובסטרים הכי טובים בעולם" – דווייט שרודט), "סטנלי המזויף" (בדיחה שגררה ממני פרצי צחוק בלתי נשלטים), התגובות החמודות של פאם, "טובי פלנדרס" וזהות האיש שיושב בכסא שלו ועוד. אבל מהרגע שהתחילו הקליפים הפסקתי להנות והתחלתי להתבאס.

כן, היו שם כמה קטעים שעוררו בי רגשי נוסטלגיה חזקים (ומוצדקים!), אבל קליפים כאלה אפשר למצוא גם ביוטיוב, והיום כל מעריץ מתחיל יכול לארגן משהו כזה בזריזות. לתפוס זמן שידור יקר ולהציג משהו כזה כ"פרק חדש"? פשוט מקומם. חבל, חבל, חבל.


הציון: 3.