ארכיון המסך המפוצל > 2010

הממיר 21/3/10

איך פגשתי את אמא, אבודים, עובדה, החיים זה לא הכול ועוד

מאת: המערכת
פורסם בתאריך: 21/03/2010

9. "איך פגשתי את אמא", עונה 5, פרק 3. בסה"כ "מבוא לרובין" היה פרק חביב מאד שנגע באופן יפה במערכת היחסים של בארני ורובין ולימד אותנו לא מעט על שתי הדמויות האלה. טוב, מן הסתם למדנו בעיקר על רובין (והיה נחמד לראות מהם הגורמים שבעזרתם אפשר להסיח את דעתה, איך היא נראית כשהיא מתרגזת וכו'), אבל במהלך הפרק גם בארני התגלה כמורכב יותר ממה שהוא מראה כלפי חוץ, וכאחד שמוכן לעשות מאמץ כדי שמערכת היחסים הזו תצליח, וזה היה חמוד מצדו. אני בד"כ לא משתגע על הדמות של טד, אבל הפעם הכותבים מצאו דרך חכמה להשתמש בהיותו רומנטיקן חסר תקנה כדי לשמש כמורה של בארני, והדינאמיקה שלהם בפרק הייתה טובה.

עלילת המשנה של מרשל והחבית הייתה טפשית וסתמית למדי, אבל השתלבה יפה במהלך העלילה הראשית אז פחות הפריעה לי. הבעיה היחידה שלי עם הפרק היא התחושה שהוא יצר בי תחושה שאנחנו עומדים לאבד את בארני הישן והטוב לטובת בארני רומנטי ומשעמם (האמת? גם רובין התגלתה כיותר דביקה מתמיד). אז בפרק הזה העסק עבד, אבל נקווה שהכיוון הזה לא יהרוס את הדמות שלו. (איתן גשם)

9. הפרק של "החיים זה לא הכל", ששודר השבוע היה פשוט פרק טוב. רעיון מוצלח במיוחד (ניבוי עתידות אפקטיבי שעובר בגנים), שנכתב בצורה טובה, עם ביצוע קומי כמעט מאופק שלא גלש למניירות מוגזמות על חשבון הסיטואציה, עלילת משנה צפויה אך משעשעת על גנרטור, אקווריום ומייקל לואיס, העדר מוחלט של צמד הדמויות המוגזמות עד כדי מועקה אורלי את מיקי, כולם הראו שעדיין יש בארץ איזה סיטקום אחד מקורי שלא מתחזה לטלנובלה, דרמה-קומית או הפקה מתנ"סית דלת תקציב. פשוט קומדית מצבים. (שלמקו)


8. "אבודים", עונה 6, פרק 8. זה לא היה הפרק הכי מרתק או הכי מפתיע של הסדרה, אבל אני נהנתי ממנו, מה גם שהוא קידם לא מעט את העלילה הראשית על האי.  הגילוי על כך שביקום ה"מקביל" סוייר הוא בעצם שוטר, ומצוות ללא אחר מאשר מיילס מצא חן בעיני, בעיקר כי יש לשתי הדמויות האלה דינאמיקה טובה. היה נחמד גם לראות את שארלוט, למרות שבדיעבד נראה שהקטע שלה די סתמי וחסר משמעות (אני מקווה להתבדות), והאם המפגש בין סוייר לקייט לקראת הסיום יוביל לאנשהו גם ביקום המקביל? לא ממש ברור. אשר לעלילה על האי – אהבתי את העובדה שלא לוק שולח את סוייר למשימה מתוך ידיעה שהוא נוכל, ואת הדרך שבה סוייר התמודד עם העניין (פשוט משחק עם כולם). נראה שהעימות המתקרב בין ווידמור לבין לא לוק עשוי להיות מעניין מאד. (איתן גשם)



7." משפחה מודרנית", עונה 1, פרק 2. פרק הפיילוט של הסדרה הותיר עליי רושם חיובי בסך הכל, והותיר תחושה שמדובר בסדרה עם המון פוטנציאל. הפרק השני כבר חידד מעט את הדברים, והתחושה שלי כלפי הסדרה כיום היא חיובית, עם הסתייגות. אמנם הסך הכל חיובי, אבל דומה שיש חוסר איזון ברור בין שלוש המשפחות שאחריהן עוקבת הסדרה. עבורי, המשפחה של פיל וקלייר היא ה"חזקה", המשפחה של מיצ'ל וקמרון היא "באמצע" והמשפחה של ג'יי וגלוריה היא ה"חלשה".  לכתבה המלאה.

6. "24", עונה 8, פרק 12. הגענו כבר לאמצע העונה המשמימה הזו, וגם הפרק הזה לא הלהיב, למרות שהעניינים החלו לזוז קצת לפחות. הפרק של שבוע שעבר היה אחד החלשים והמשעממים שזכורים לי בסדרה, והפרק הזה היווה שיפור מסוים לעומתו, למרות שלא היה נטול בעיות משל עצמו. אמנם אנו שוב מוצאים את עצמנו בקווי עלילה שנטחנו עד דק, עם בתו של הנשיא חסן שנחטפת כאמצעי לחץ וכו', אבל לפחות היה גילוי מעניין על המידע המודיעיני שיש למדינה שלו על ארה"ב והמשמעויות מרחיקות הלכת שלו, והיה מרדף מכוניות שהיה עשוי היטב. הטוויסט על כך שטארין בכלל לא מת באמת הצליח להפתיע אותי, אבל מצד שני, כשחושבים על זה – מה בדיוק הוא השיג מבחינת החוטפים? הם עבדו על הבת של הנשיא? זה הרגיש כמו טוויסט "לשם הטוויסט" בלי היגיון פנימי.

גם הגילוי על נפילת החשמל ב- CTU קצת אכזב – מתקפה על CTU? לא היינו שם שם כבר, אנשים? וחוץ מזה, אם התכנית של ג'ק לפנות ל- NSA  תצליח, אז בכלל העסק נראה מגוחך, כי ל- NSA אמורות להיות יכולות מרשימות פי כמה מל- CTU. אבל, נו, לפחות קורים דברים שיש להם פוטנציאל, מה שאי אפשר לומר על העלילה של דיינה וולש שהיא פשוט מביכה (קצין מבחן שנכנס חפשי למתקן בטחוני סודי ביותר בשעה 03:00 בלילה כי בא לו לחפש את האיש שלו, והכל באמצע משבר בטחוני חמור. ברור...). לפחות קיבלנו ממנה במנות קטנות מאד הפעם, וגם זה ייאמר לזכות הפרק הזה. כדאי מאד שחצי העונה השני יהיה מעניין יותר, וכדאי שנגלה שה"ביג באד האמיתי" הוא מישהו מעניין. (איתן גשם)


5. "עובדה". לפני שבועיים צוין כאן במדור שעומדת לעלות לשידור כתבת תחקיר של "עובדה" על הכדורגלן אבי נמני. השבוע שודרה התכנית, ומה נאמר? נותרתי ברגשות מעורבים. מצד אחד, הכתבה הייתה עשויה בסגנון המעצבן ומניפולטיבי של התכנית, היא הייתה מוטה באופן חד צדדי וברור שהמקור המרכזי שעליו היא הסתמכה הוא די מפוקפק. יתרה מכך, 95 אחוז מהמידע שעלה בה ידוע לחובבי הכדורגל בישראל. ובכל זאת, יש להניח שיש אזרחים שלא עוקבים אחר הנעשה בעולם הספורט הדוחה בישראל והיו די מזועזעים מהגילויים על הקשר המפחיד בין נמני לבין קהל המעריצים שלו, כמו גם על החברות הידועה שלו עם "שמות" כמו יוסי הררי, זאביק רוזנשטיין וכו'. גם הסיפורים האישיים של ברוך דגו, ניר קלינגר והעיתונאי חיים שדמי הוצגו בצורה מעניינת וקולחת. בעולם תקשורתי שסוגד לנמני כאילו היה איזה שייח' סעודי (מסיבות שונות ומשונות שלא ניכנס אליהן כאן), היה מעניין לראות כתבה שלא מהססת לנסות ולנתץ את המיתוס הזה. הבעיה היא שעושה רושם שהכתבה עלולה להשיג דווקא תוצאה הפוכה ולחזק את המיתוס עוד יותר. (איתן גשם)


4. "בית הבובות", עונה 2, פרק 9. אחד הפרקים החלשים והמאכזבים יותר של הסדרה, ודווקא בעיצומה של תקופה טובה. חבל, כי ויקטור הוא בסה"כ דמות טובה, ואנבר גז'וקז' הוא השחקן הטוב ביותר מבין ה"בובות", כך שרמת הציפיות שלי מהפרק הייתה גבוהה במיוחד. הפרק הרגיש כמו איזה רעיון נחמד שפשוט איבד כיוון. כל העניין עם ה"סופר-חיילים" לא עבד לי בכלל, הקצב לאורך הפרק היה ממש לא טוב, היו בו יותר מדי קלישאות שחוקות (באופן שלא מתאים לווידון), ובכלל, כל העלילה הזו כבר נשחקה עד דק בעשרות סרטים וסדרות (כולל "באפי", אגב) מה גם שהפרק לא סיפק לנו שום נקודה מעניינת או זווית שונה על הסוגיה כפי שווידון עושה בד"כ במקרים דומים. נקודת האור המרכזית של הפרק הייתה הסיום שלו עם הטוויסט המבריק על הכוונות האמיתיות של אדל, בשליחתה של אקו לעליית הגג, שגם הצליח להפתיע אותי לחלוטין וגם עשה לי חשק רב מאד לצפות בפרק הבא. (איתן גשם)


בשולי הממיר


* ב24 התארח סטיבן רוט (ניוז רדיו).

* במרפאה פרטית התארחו אבר קאראדין (מלבד היותה אחיינית של דיוויד וקית' גם הופיעה כאחות של השריף באאוריקה וכקת'רין בגבירתי הנשיא) וג'ינה ריברה (המפענחת).

* בשומרת סוד שב להתארח ג'ושוע מלינה וקיבלנו איחוד "בית לבן" עם אורח נוסף: ריצ'ארד שיף (טובי), התארחה גם שרה דרו (אברווד, וונדרפולס).  שרה דרו גם היתה לאחרונה ב"האנטומיה של גריי".

* במדיום שב להתארח קורטווד סמית' (רד פורמן ב"מופע שנות ה-70").

* ב"חוק וסדר: כוונה פלילית" התארחה ברנדה סטרונג (מרי אליס יאנג מ"עקרות בית נואשות").

* ב"זירת הפשע" התארחו ג'ון הוקס ("דדווד", לנון מ"אבודים") ואנתוני רוביבר (קרלוס מ"משמרת שלישית").

* ב"ילדי האנרכיה" הופיע טום ארנולד.

***
מה יהיה לנו השבוע?
21-27 במרץ


ביום שני: פרק סוף העונה השלישית של "אחים ואחיות" (HOT3)


ביום רביעי: עונה שניה של "מרלין" (HOT Zone)


ביום שישי: עונה שניה ואחרונה של "להעלות את הרף" (Family / Base), ועונה תשיעית של "סקרבס" (yes stars קומדיה)


כבר לא ממש החבר'ה האלה


ביום שבת: ספיישל דוקו מוסיקלי על  Coldplay ‏(HOT3), ו- "NCIS לוס אנג'לס" החדשה מתחילה (Hot Zone)


רצועה יומית א'-ה'
ש"ח לכל פרקי "מחוברות", החל מיום ראשון (HOT3)


* השבוע ב-Hot VOD :
סרט: פרידות (יפן 2008)
סרט: שירת הדרורים (איראן 2008)
לימוד שפות: בשלב ראשון בחמש שפות: אנגלית, ספרדית, צרפתית, איטלקית וגרמנית.


***
מסביב למסך המפוצל


המגמה של דה-פוליטיזציה בחדשות לטובת חדשות רכות ו"סיפורים אנושיים", המסוגלת לתרום לאקלים הצרכני, מתרחבת ואינה פוסחת על ערוצי הטלוויזיה האחרים, לרבות הערוץ הראשון הציבורי. היומנים בערב שבת, שנועדו במקור להעמקה בנושאים שעל סדר היום הפוליטי, הולכים ונגדשים בסיפורים אנושיים ובכתבות צבע. רק לא פוליטיקה. לכתבה המלאה. (דן כספי, העין השביעית, על מהדורות החדשות בישראל)

"שבוע סוף" משולה להורים שמדברים בשפת התינוקים עם הילד שזה עתה נולד, כלומר בקולות אינפנטיליים שגורמים לסובבים להרים גבה ולהישבע שכשהוא יהיה אבא או אמא זה לא יקרה. אז זה לא קרה. "ארץ נהדרת" תמיד ידעה שמותר לה לעשות הכל, רק לא לפנות למכנה המשותף הנמוך ביותר. כלומר אפשר, אבל באחוז קטן מהמערכונים. ביתר הפעמים היא הצליחה להתנשא מעל העם, לדבר בגובה העיניים, להיות נגישה אבל גם מתוחכמת. לכתבה המלאה. (פיני קאסל, נענע10, עם חמש סיבות לכישלון "שבוע סוף")

פעם הבאה שתשמעו את נציגי ערוץ הספורט אומרים לכם בהתלהבות שהם בעד ספורט מוטורי, שהקמת מוסד ספורט מוטורי ופיתוח תרבות מוטורית בארץ נטולת מוטוריקה הם עניין חשוב – אל תאמינו להם. בעצם, אם לא איבדתם את כושר השיפוט, אל תאמינו להם בכלל. כמיטב מסורתם המפוקפקת, הזרועה מניעים אפלים של בצע כסף גרידא, החליטו קברניטי הערוץ להעביר את השידורים החיים של מרוצי עונת 2010 לערוץ ספורט 5 LIVE. לכתבה המלאה. (דדי פרץ,formula-1, על זליגת תוכן לערוצי הפרמיום)

"מעולם לא אהבתי את הקהל באולפן. זה שום דבר אישי אבל האנשים האלה מסיחים את דעתך. ברוב הפעמים מי שהולך לצילומים האלה הם המעריצים הכבדים, והם צוחקים מכל דבר, מכל בדיחת תחת. לעיתים הם יצחקו במקום לא נכון ויהרסו את התזמון של הבדיחה. אז אני שמח שאין לי קהל חי היום" לכתבה המלאה. עידו שי, ישראל היום, ראיון עם אד אוניל לקראת עליית "משפחה מודרנית" ב- yes)



התכנית אמש  ניסתה לייצר בכוח סוף טוב לסיפור קשה. הם רצו להביא את המשפחה האמיצה והכואבת הזו מאבל משתק לידי כמעט גאולה משחררת. אבל לראות את זה כך, זה כמו לצבוע בכוח ענן כבד ואפור בורוד פוקסיה. לפוסט המלא. (שנ"ג, עכברCafe, על פרק פתיחת העונה של סופר נני שהחלה השבוע)

נראה ששום דבר כבר לא יציל את התחרות שהמילה מיושנת לא מספיקה כדי לתאר אותה. הרי גם בשנה הבאה נחזור על אותן בדיחות על התימנים שתמיד זוכים, על שרהל'ה שרון שנתנה את הפרחים לצה"ל ועל גילי וגלית. גם בשנה הבאה נעבור מנקודת הצבעה אחת לשנייה, נאזין למונולוגים משמימים ונראה עוד אמן ישראלי שמחדש, שלא לומר הורס, עוד קלאסיקה אירוויזיונות אהובה. לכתבה המלאה. (יואב שגב, עכבר העיר, על הקדם אירוויזיון)

מה מציעות HOT ו-yes ללקוחות המעוניינים בשידורי HD? בגלובס בדקו.

למה כלבים נובחים ומייללים כשמושמעת מוזיקת הפתיחה של "חוק וסדר"?

* ומספר דעות על תוכניתו החדשה של חיים הכט, "מה אתם הייתם עושים?"


הכט מסוגל לגרום אפילו ליצירה הקולנועית של יהודה ברקן להיראות כמו גאונות צרופה, עיתונות לוחמת, עשויה באנינות וברגישות מושלמת. לכתבה המלאה. (שי גולדן, הארץ)

באופן שבו הכט מציג את הבעיה הוא למעשה רק מסייע בהשרשתה. במקום לקרוא למדינה לקחת אחריות על מיגור העוני, או לפחות לשאול אם זה תפקידה, "מה אתם הייתם עושים?" מגלגלת את האחריות לפתחם של אזרחים מן השורה, שאחד מכל ארבעה מהם מוגדר בעצמו כעני.  לכתבה המלאה. (יאיר טרצ'יצקי, העין השביעית)

אותו משפט טלויזיוני אכזרי הוא דווקא מה שנעשה טוב בתוכנית הזאת, הוא שגורם לצופה להריץ בראשו תסרטים שונים לגבי אופן פעולתו שלו באותו מצב. צופה אשר ליבו כאב למראה הילד הרעב והמסכן, אך התקשה והתאבן כלפי אותה אישה "חסרת רגשות" שבחרה להתעלם ממנו, יחשוב פעמיים במקרה שיתקל בחייו בסיטואציה דומה. לפוסט המלא. (איתי אקנין, בלוג הנחש, בדעה חיובית דווקא)


המתמלל/ת של "דיבור חדיש" כנראה לא עומד/ת בקצב:

אליבא דתמלול מועדון "האוזןבר" הוא "רוזנבאום" ולהקת "ארט ברוט" היא "ארטווד".

רוצים לכתוב לממיר הבא? כתבו לנו
(editor@tve.co.il)

המסך המפוצל בטוויטר

המסך המפוצל
בפייסבוק

תגובות (25)